קציצות ברוטב עגבניות לשבת.

קציצות חייבות לבוא ביחד עם עינים טובות ,אולי זה מרושע  לומר אבל זה עובד וחיבים לומר את זה, מי שאין לו עינים שבאות עם רכות ואהבה, זה לא ילך, לוותר מראש .

קציצות זה מגע של הידים ,האצבעות ,איך שאוחזים בבשר,מלטפים חשים את החיספוס , כמובן  חשוב מאד לתת לקציצות הרבה מוסיקה טובה, כדי שיוכלו לנשום את הצלילים זה מוסיף חריפות קלה לטעם ואיכות אדירה למירקם

מכול זה  הבסיס העיקרי  לקציצות שבאות באמת הכי נכון לבלוטות הטעם ,זה סוטול אינסופי של המבשל , המבשלת או מי שלי יהיה , כמובן אפשר גם ביחד

ניתן לשתות מלא יין או לדפוק איזה שוט וודקה , אפשר גם לערבב ,האמת זה הכי טוב.

המהדרין מחזקים את הנשמה עם הרבה ערק או אוזו מלווה באשכוליות , ואלה שלא עושים חשבון באמת לכלום ,לוקחים כוס ארוכה שופכים לתוכה אוזו משובח פלח לימון טיפה נענע

מיץ לימון  ויאללה חגיגה.

בשר טחון מהזן המשובח זה שלא חוסכים עליו כסף ,פירורי לחם בקערה, מלא שום תמיד זה עובד ,לפוצץ את השום  בלי חשבון לשבור שתי ביצים  ,לקצוץ כוסברה אהובתי ,לפזר מלח פלפל ,אני מוסיף מעט בהרט, תבלין האלים ,בוחשים  הרבה שהיה סמיך, עכשיו  רגע חשוב כי צריך להגביר את הווליום של המערכת ,נכנס לבקר סטינג לביקור ארוך  עם הרבה סקספון ובס ניתן לו כבוד עם איזה שלוק מהמשקה

אנו מסודרים

סיר ענק שיהיה מקום לאהבה שבנו, מלא בצל חונקים  את הסיר בזהב הסגול כמובן אחרי ששפכנו כיף שמן.

ושוב אותו ריטאול שלוק מהדרינק ,הרבה שום ,היחס צריך להיות שלוק מול שן שום שיהיה שיויוניות. אנו בנושא המוסיקה  לאחר שהכול זהוב מתבקש להישמע  מוסיקה ישראלית נקבל באהבה את ברי המלך סחרוף נזוז איתו כשאנו קוצצים ארבע עגבניות מלאות ,שמנות, כוסיות כאלה,  לא עושים להם חשבון וגם הם לקלחת הרותחת  הכול מבעבע מריח מרוקאי לחלוטין , שיהיה פה עדותיות  מה יש , שזיפים מיובשים הולכים טוב בתוך הבלילה ,עירבוב, עוצרים לשלוק נוספת כוס שניה או מה שלא יהיה, מוסיקה חדשה של  אמיר בניון ,נכנס חזק לנושא העדות,

הולך טוב עד עכשיו.

גזר קלוף  נכנס פנימה פלפל ירוק עצבני מנוקה היטב ,רסק עגבניות ,מלח,פלפל ,כמון , פפריקה מרוקאית בלי חשבון ,שיהיה חריף, בוער אש.

התבשיל  צועק אדום, טעים חם  ,חוק נוסף לקחת לחם אחיד את הקשה  מתוכו  חובה לבצוע ביד ולטעום מהבלילה ,ללקק , להריח לשים על הלשון להוריד עוד שוט של אוזו או היין ולעבור למוסיקה של שמחים נלך על שוטי הנבואה שיעשו שמח במטבח.

את הבשר מתחילים ללוש לקציצות דקות מנחים בתוך הסיר .

משוואה פשוטה כול שלוש קציצות  בסיר .שלוק נוסף מהדרינק ,עכשיו כולנו מסטולים ,החברה  והקציצות ,המוסיקה עושה בלאגן בראש עם אי אל או ,כבוד לגיל, מה יש.

הכול בפנים מתחיל לרתוח, כמו האמהות המרוקאיות יש להנעי את הסיר לפי הקצב כדי שהכול יכוסה ויהיה אדום ערסי ובוער.

מוסיקה של אוכל נקיה וטהורה ,הייתי הולך על פול סימון כזה שפותח את הנשמה,נותן לצילים לחלחל, אורז לבן נקי בצד עם הרבה חמאה ,קוצצים כוסברה נוספת שיהיה ריחני בתבשיל

ירוק אדום ולבן.

מגוון טעמים ,כמה כפות אורז הצלחת  קציצות למעלה והרבה רוטב

 מתחילים להינות באמת ,אפשר להתחיל להשתכר בשקט.

נשב רגועים ניתן לניל יאנג לשלוט במוסיקה בסלון נשתה מהיין החדש 

ורק טוב שיהיה .

הגשם הלא נפסק הזה,

עושה לי חשק עצום לעוגת פרג,

הגשם הזה שלא מפסיק להרעיש לי בראש,

מצייר לי תמונה של בר אפל ומלא בירה קרה.

בירה כהה עמוקה  ויש לה טעם של חורף רטוב וצמוד

הגשם הנודניק הזה שמרטיב לי את הקרחת ,

עושה לי בלאגן במילים של הספר,

האותיות הופכות לרכות  ,ברורות, נעימות וקשובות יותר

מה קורה איתי.

נהייתי רגיש.

אתמול ראיתי שיש שמש בשמים ,

זה עשה לי טוב,גרם לי להרגיש שהכול בסדר,

העולם מתגלגל ,אינו מחריש .

גם היום ,ראיתי שיש שמש בשמים, זה נהדר

עכשו אני אצא מהמקלט ,ארים את עיני למעלה ,מתבונן בשמיים

אמלא את ליבי באור,

אשב על אבן,

מחכה.

בוא נרד לים

יפה שם עכשיו .הגלים מתנפצים על השובר ,שם בחוף.

אם תסתכל רחוק. תראה גורררת פחם .ששטה לה לכיוון הארובות,תביט איך היא מוציאה עשן מהארובה האישית שלה ,קיטור של מאמץ ,זה משתלב נהדר עם הציפורים מעל .

תראה את השובל שהגל משאיר אחריו, אתה יודע כמה שירים נכתבו על שובלים.

קר לך ?שים את הכובע צמר ,תהדק את המעיל ,אל תוותר ,אני אקנה לך שוקו מבטיח.תתבונן תנשום את הרוח ,תריח את ריח הים ,בוא נשב פה על הסלע ,אז מה עם הוא קצת רטוב.

מבטיח לך שוקו חם אחר כך.רק מעט סבלנות

ספר לי קצת ,מה אתה מרגיש,.הכול בסדר ,אתה נינוח.

הים גדול .כן אני מסכים.

מה יש מאחורי הים? אני לא יודע ,בטח יש עולם אחר, עולם מקביל.

כן אני מאמין בשטיות האלה,אני איש כזה שמאמין,

ככה אבא שלך, מה לעשות.

כן גם לי קר, אבל אני אוהב את הקור של הים, הוא חודר ,והריח נפלא.

תראה איך הם גולשים בטירוף הזה איזה אומץ איזה יופי אמיתי ונקי.

זה נהדר בעיני, לא ,הם ממש,לא משוגעים, הם חיים ככה, נושמים את הרוח.

אתה עייף,

אז בוא נלך.

שחרר קצת את המעיל,

אני אקנה לך שוקו .

אני שקט.

זה מותר לפעמים,

יש ימים שאנשים נמצאים בתוך בורות ,חושבים איך לשחרר את האמת.

אני שקט.

קראתי על מישהי שחשבה שהיא יכולה לנצח את האמת,

היא ניסתה בחיי.

אני שקט ,רואה את הים, חוטי מחשבות עפות מעלי, כמו ענני כבשים, זה נחמד,

החוטים זזים לאיטם, נמסים בתוך השקט.

שערות סבתא של שקט ששטים מעלי.

סיפור נחמד, הרי מחר יכול להיות שיהיו עננים עבים מעלינו, חוטים כבדים של יאוש,

מאסות שלמות של עננים אפורים שרוצים לקרוע את עורי מעלי.

אבל לא היום,כי יש שקט מבורך סביבנו

זה נחמד לא? 

אני קם מוקדם בתקופה האחרונה ,כנראה שאני צריך לסדר כמה מחשבות.

יש  איזה משהו במערכת הגוף שלי ,בדומה שעון מעורר ,גורם מציק ,או מעיק ,ואני מתחיל לזוז בחוסר נוחות במיטה ,ועכשיו שקר ממש התנועות קשות עלי.

אז אני זז מהמיטה ,מתיישב לי בסלון ,מדליק את המזגן ,יושב, בוהה ,השעה חמש פאקינג בבוקר,אני בוהה ,לפחות יש קפה.

מנסה למקסם לי את המוח לתוך שובל של היגיון ,להבין מה קורה סביב,

קצת קשה, בשעות האלה .

הילדה שלי קמה מהרעש שאביה הבוהה עושה בסלון, יפיפיה מתולתלת, הלומת שינה ,באה לחיבוק, מתישבת עלי ,אבא מתי מתחיל בוב ספוג ,תכין לי שוקו מהר,וגם פיתה עם שוקלד.

הוראות ברורות , אני עושה שוקו ובטח מכין פיתה עם שוקלד, אבל ממש לא יודע מתי מתחיל בוב ספוג ,מצטער מתוקה.

היא יושבת לידי ,היא נפלאה וחמה אחרי השינה, אני בוהה מולי והיא בוהה בי ,שנינו בוהים וזה נורא כיף.

אז מתחיל בוב ספוג.

והחיים פתאום נהיו נורא מוחשים, עבודה וכאלה.

אבל הי מחר סופשבוע . 

אימון עליות ,זה נשמע נורא בדיוק כמו המילה ,רצים בעליות הלוך וחזור,

זה קשה ,זה מתיש ,הנשמה נגמרת לך ,הלב מתפוצץ,  הדופק בשמים ,ואנחנו רצים חבורת מוטרפים עם משבר גיל ארבעים ענק  , שריטה לא נגמרת, או לפחות מזוכיסטים חסרי תקנה

ואנו נהנים ,כואב, בוכים ,אבל מחייכים וזה נגמר.

הולכים הביתה, וקר בחוץ מאד קר.

יש מוסיקה נהדרת במערכת, קפה נעים מולי ,ואני אחרי מקלחת חמה ,וכן אני נוסע כמובן לים בצהרים, אני רעב ,ואני יודע שאני הולך לבשל לי  ולמשפחתי אוכל שנוגע   בלב בנשמה, בחיים .

אוכל נחמה, מושג מדהים ,אוכל מלטף, שאוחז לך בגוף, עוטף לך את הפינות הנסתרות והמבוכים הסודים בנשמה ,מנחם לך את החיים ,אוכל של חורף ,אוכל של שקט, של מוסיקה שמימית , יין אדום כבד, ואז לעצום את העינים ולתת לנשמה שלך,לזלוג החוצה ,להתרפק על זכרונות של אמא.

הסיר ענק ,חיב להיות ענק, כי אנו מבשלים אוכל נחמה של עניים בכסף, ועשרים בלב ,רוצים שיהיה הרבה ,המון אהבה.

בצל כמובן ,זה לא יכול לזוז בלי זה, המון בצל,מלא שום ,כלים בסיסים לאוכל נשמה.

מוסיקה ברקע ,בלי זה אסור לבשל ,זאת הדרך הכי נכונה, לתת לאוכל לצבור את הטעמים, קצת קוקר, הרבה יאנג ,מעט בנאי,והאוכל הרבה יותר מנחם ,אפשר לשים קמצוץ של אר אי אם ובכלל נוגעים בשמים.

הטעמים עזים ,הנחמה גוברת .יש לי חבר שטוען שלד זפלין מוסיפים הרבה חריף לאוכל.

תנאי עיקרי נוסף יין אדום ,עז, שיהיה פתוח, יהיה טעים, ושיבוא מאהבה.

הסיר עדין בוער, הבצל צועק הצילו בתוכו ,השום נפלא  הריח אמיתי כמו מסעדת פועלים, היין בגוף נותן אדרנלין, והמוסיקה של קולדפלי נעימה באוזן.

תפוחי אדמה והרבה כמה שיותר , חתוכים גס, עבה, תפוחי אדמה מנחמים כמו מתוך ספר מסע ארוך ,נראה לי שביום אינו כלה ספר החיים הנפלא, ככה נראה האוכל שהחברה אכלו בהרי השלג מול הרכבות

כוס יין אדום לגוף, כוס יין אדום לתבשיל שיהיה מאוזן ,נשתכר ביחד, וגם נרים כוס למוש בן ארי שבא לבקר עם צלילים נהדרים.

בשר שמן, עבה, משויף ,אמיתי ,נתח של עוצמה, בשר בלי  פוזות, בשר של נחמה ,חתיכות שריר עבות, שנופלות לתוך התבשיל, ושוב כוס יין לנו וחצי כוס לתוך התבשיל ,האוירה נהיית לוהטת במטבח, ואנו נותנים לפול סימון לדבר קצת עם האוכל נחמה, סימון ידוע כמנחם דגול.

שעועית לסיר, הכול מתבשל יחד ,שתי עגבניות קצוצות ,ומי שמכיר אותי  יודע שאני חיב פטרוזליה וכוסברה נסיכות המטבת האמיתיות. הכול בפנים .מעט מים מלח גס פלפל שחור .קצת קימל .המהדרין מוסיפים שזיפים מיובשים, בשביל הגבריות,  ואני בשביל הגבריות שם קטעים של  אואזיס.

פפרקיה מרוקאית עבור העדה  ,פלפל חריף מנוקה ,בשביל הנשמה, חוויג למען עדות תימן

ולתת  לתבשיל לרתוח ,כול הבלילה רותחת מבעבעת יחד עם היין שנמצא בתוכי ,ודילן שתמיד מסיים איתי ארוחות.

אחרי הרתיחה על האש שעתים לפחות באש נמוכה ,הבשר ותפוחי האדמה מתאחדים לאהבה ומסירות אין קץ  ,נכין בצד אורז לבן  ,הכול ביחד נמזג בקדירה אמיתית .

מוגש בחום ,הרבה אהבה, עם ניתן לשתות הרבה אלכהול משובח, וכמובן מוסיקה שעושה טוב,

אני חושב שהקור בחוץ יפסיק להשפיע אחר כך.

אחלה שבת .

כן סימתי לקרוא את גרוסמן ,איזה מילים שהוא כותב, "שתהיי לי הסכין".

ספר נושם ופועם 

כותב על אהבה,משפחה ,חיים ,טוטאליות ,חשיפה ,אנחנו ,היא ,הוא ,הם, אני ,חשמל של מילים.

אני קורא,בוהה ,חושב ,חשוף .

זה פשוט קורה, המילים מלאות ,עגולות,הכול בוער חשוף,פעור, הבזק אור שפוגע בחומות, מרסק

קירות ,מנתץ מחשבות .אתה בלי מילים, קורא ,סוגר, מקפל ,ושוב פותח ,קורא ,מקפל ,מסמן ,סוגר

קם, מסתובב, מהלך ,עוזב, מרפה ונוטש,חוזר מתבונן ,קורא, נסחף עוצר ושוב חוזר.

ואני נחשף בראי של עצמי ,רוקד באור האישי שלי,.חי בחשיפה הפרטית

והספר קיים ,הוא ברור חי,

הוא בחר בי 

הוא כאן 

יש דברים קטנים  שלא רואים מרחוק,

צריך להביט מקרוב מאד,

כמו מתוך זכוכית מגדלת ,ולפתע פתאום זה בוקע,

בוער כאש,

אוכל את השדות, מבעיר את נשמת החיים.

אני מביט בשקט ,

 רואה איך הקוביות שסחבנו לאט לאט ,בעמל ,בשפתים סדוקות מכאב,

בעייפות השרירים הזועקים,במילים היפות שהשקנו אותם, כמרבד שיקרי של פריחה חלמונית,

ואז 

כאב רעש האטימות ,שחילחל בזעם כבוש לתוכם,

האביס אותם ברעל קיומנו,

הלעיט בכאב פיזי ממש, 

דממנו, כאבנו, שתקנו ,

נותצנו ברעש עצום

ונדמנו 

הכי שווה, ביום שישי(וגם באופן כללי)(חורפי).

קובה ,אצל נדרה באור יהודה.

ים וכדאי שיהיה גשם,הרבה גשם

יין אדום מבציר כוס אמק, אבל שיהיה סבבה.

מוסיקה ,מדהימה בסלון של הבית, רצוי מוסיקה עם מילים , ריח של מרק שעועית ברקע.

לשבת בכסא בשקט.

לקרוא ספר ,שכולם ישנים בצהרים, ואתה מעביר דף לאט לאט והסיפור נוגע.

לשבת בחוף מציצים ,לשתות בירה , ולראות את הגשם פוגע במים ואז לחשוב

שבא לך, לנסוע רחוק ושעה אחר כך אתה שוכח מזה.

לרוץ עם הקבוצה שהטיפות פוגעות בך, ואתה מחייך כמו דביל וחושב שאתה איזה חיל בן 18 טמבל ומתברר שאתה בן 42 אבל רץ סבבה.

דילן מנגן לך באוזנים, ואתה מבשל אוכל כבד ומלא ארומה מפוצצת.

שוק רמלה להסתובב כמו סהרורי ,להריח ,לגעת, ואז לנגב מסבחה ,אצל חליל ולדעת שאתה מלך מלכי בעולם.

יציאה של החודשים האחרונים לשים פול ווליום ג"נסיס ישנים וקינג כרימזון ולהקשיב זה יין משתבח עם השנים. בדוק .

לשחק טאקי עם הבת שלי קורעת אותי

לישון

אחלה שבת

היום צמחו לי כנפים, בחיי.

ישבתי על סלע בצוק, שם בים של יפו.

איפה שהחוף מפוצץ בבקבוקים וזפת .

כרעתי לישיבה שפופה,הקשבתי לגלים,

עצמתי עינים ,הרגשתי זרמים בגב, עיקצוצים בשכמות,

התבוננתי לאחור ,הייתי עם כנפים מדהימות, לבנות,צחורות.

כנפים שנרקמו מכול האהבות שלי ,

הנעתי אותם לאט, הם זזו בתוכי ,שטו לעצמם,

ריחפתי.

עפתי לתוך החלומות של עצמי, 

שטתי מעל צלילים של מוסיקה, מילים של ספרים,

נסקתי כשאני מקיא מתוכי את כול הסיוטים ,הפחדים,

שרטתי את עצמי ,כדי לראות דם, יצרים, זוועה אמיתית.

אני עף

טעמים, צבעים ,בליל של נשמות ,תחפושות נשפכו מתוכי,

אני עף.