יש ימים שעדיף להביט בהם מבפנים

ואז אתה רואה בצורה בהירה את האש שבוערת בתוכך

רוטטת ,נושמת ,חייה ,תוססת.

היום נוזל לך לתוך החיים

מתפוגג

זה טוב? אני לא יודע

מישהו כן?

וזהו נגמר.

היה טוב היא שואלת ,

היה הכי טוב אני עונה,

הכי טוב בעולם

אין יותר טוב מזה

בחיי.

המבול קרוב

יש ריח של גשם באוויר

תכינו את התיבות

המבול ממש כאן קרוב בצומת הבאה

יש משפחה פה קרוב ,שמחכה שהבן ישוב מאבק הקרב

והודיעו בעיתון שיש משפחות שמתחננות בפני קלגסי המדינה, מזוהמי השררה ,

שישיבו את ילדיהם בארונות,

ואנו נושמים אוויר של רוע ובוץ

המבול קרוב

הוא מגיע

ישטוף את כולנו,

גם את הבושה

המדינה שלי בוכה

היום אני שקט

רגעים כאלה

אני מביט מקו החוף משרטט לי נקודות ועיגולים

של חיות מוזרות לבנות שבאות לקנן בתוכי.

היום אני שקט

אל תטעו בשקט שבתוכי, לפעמים אני אש הדרקון

ויש ימים שבגרון גר הגוש המדמם

שאוכל את פיסות השקט,

והחיספוס בי נבעט משוייף כהה בולעני

אדם

אבל היום אני מביט בחיות הלבנות המוזרות שבאות לקנן בתוכי

אני שקט,

צריך להביט בקו החוף,

מרחוק מחלחלת השלווה.

בואי להשיל את העור שלי ממני

תשאירי אותי וחלקי הפנימים שותתים בשמש

תרתיחי כירה עם פחמים ,שתי מהדם לאט

מרחי אותו סביב שיפתותיך

אני ניגר לאט, נוטף את דמי

סמיך ,מפתל, סופי

מישהו אמר שלאהבה יש עור ,תוך ,ודם.

כנראה

צריך לצוד את דמות המשורר

עם רובה חזק מחוספס

וללמד אותו על אהבה עור ותוך

נא להוריד אותי מרשימת התפוצה

תודה.

אין לי בעיה עם חברים,

אין לי בעיה עם מילים,

יש לי בעיה עם כמות הלינקים שמגיעים לי לתיבה,

עזבו אותי באמא שלכם

אני כבר ילד גדול יכול לבחור לבד את מי לקרוא ולמי להגיב.

יש לי מספיק חברים מהתיכון ,צבא ,עבודה, ועוד.

תכבדו את המילים של עצמכם ,תנו להם את האוויר שלהם,

לא בא לי על תמונות מבארים מעוצבים ועל הזמנות לפורמים על כלכלה ושוק ההון

מעניין את קצה הז... שלי 

רק כותב לי ונהנה ,ואת מה שיש לומר , אני אומר.

אז נא להוריד אותי מרשימת התפוצה

תודה .

בודד בניו יורק ,אבל לא לבד

המוסיקה באה טוב לאוזן 

סקסופון עושה מעגלים בתוך השקט,

אולי אני צריך לכתוב רק ככה,

כי אולי אני בקצב הנכון

למה אני מחייך ? מעניין

מדוע אני חושב שהשקט קיים, נקי ,אמיתי.

אין במה לנפץ חלומות ,מחשבות. 

רעיונות נזרקים מתחתית המוח הלא מעובד שלי,

הסקספון  ממשיך לעשות מעגלים.

אני רוצה לחוש ,לא להיות ניזון משמועות

אולי כי אני בודד בניו יורק

ואולי לא .

מעניין מה יהיה, הרוח מביאה את הגשם כמו חוטים של קונפטי על החלון

היכן שהסקספון מנגן את המעגלים הלא נגמרים,

הם טובים בחיי.

ואני כותב בנשימה אחת ללא הפסקות,

רגעים טובים באמת.

רוצה עוד קפה?

אולי נתחיל עם הבירה

כבר צהריים

ואני בודד בניו יורק אבל לא לבד

אובססיה של מילים לא ברורות

כותב ,כותב ,בלי הבחנה נהיה מעניין.

איזה מילים מפוצצות יוצאות ממך.

שדים שלמים זועקים החוצה

עכשיו לך תערוך את זה ,תחיה את המילים

הי ,תרגיע תעצור

תנשום

אתה בודד בניו יורק אבל לא לבד,

ויש סקספון שעושה מעגלים

והבירה טובה

אני מחייך. 

כשאתה קורא את המילים ,אתה מבין שאתה הולך ומסתבך

המילים חדות כמו סכין מחודד הם פוצעות לך נקודות בגוף שאתה לא חשבת שהחספוס שהוספת במשך השנים עדיין ער להם.

המלים מתחברות למשפט וכול פיסקה משייפת בך עוד גרם של רגש ומסירה מעטה מהשריון שהקפדת לבנות כחומה בצורה.

עמוד הופך לפרק שבוקע לאסופה של פרקים ואתה מפסיק לקרוא במקטעים שווים ,מפיג את הזמן ,עוצר את המחשבה נותן לספר לשוט בתוכך ובהחלט המילים מפליגות כמו ספינה שמחפשת נמל לעגון ,קטעים קטנים מהספר שחורצות בך עצב, חמלה, אי שקט וגם רגעים של חיוך.

אתה חשוף.

וכך אתה שוב ושוב בודד מול המילים שלא נותנות לך מנוח,

ואחרי  שהשריון הוסר לחלוטין מקולף כמו קליפות של גבינה מתפוררות אתה מביט מולך רואה את השקיפות באור חדש, אור זך ,בוהק.

ואתה יודע שעכשיו הכול שונה

הספר קילף גם את האמת שבך

ככה זה

ספרים שהמילים בתוכו נכתבו באש

אלה תולדות - אלזה מורנטה

קראתי את כול המילים  שהוא כתב לי בצוואה  קצת התרגשתי 

כנראה שככה זה, לפעמים צריך לדעת להיפרד גם ממי שמת בצורה כזאת ,הוא אמר לפסיכלוג שלו אתמול בערב ,בשעה ארבע בקלינקה ברמת השרון,

"למה הוא מת תזכיר לי "

"מת מעודף אהבה וחוסר חמצן בעורקים"

"היום לא מתים מאהבה זאת שמועה חסרת בסיס"

"נכון לא מתים מאהבה אבל נהיים חולים מזה, כך כשאין גם חמצן בעורקים  ויש בך אהבה אין לך סיכוי.

לא שאני כזה חכם הוא אמר לפסיכלוג ,ככה הסבירה לי הרופאה דוקטור לביא,

היא יפה הדוקטור לביא הזאת ,בחיי שהיא שווה אבל הייתי עסוק במוות אז לא נראה לי נכון להזמין אותה לדרינק.

תשמע  אני חושב שעברת חתיכת טראומה  ,כנראה שאני צריך לטפל בך בכדורים הכחולים ובסופי שבוע אני אתן לך מהתערובת הזרחנית ,נחשפת לאהבה זאת בעיה אני מעדיף שתלך בתלם כמו כולם ,מחייכים כשצריך ,ישנים הרבה ,אוכלים סושי ,צוברים כוכבים ,לפעמים ניתן לחייך חיוך רחב ואולי קצת לשחרר מנה קטנה של אהבה אבל בהחלט צריך לשלוט  במימד האהבה שחצתה אותך

אוקי הוא ענה  לפסיכלוג ששמו היה דקטור בירן ,אני ביידך אתה יודע אני מעדיף שהקונפורמסטיות המיוחלת תחלחל ותעטוף אותי,

דוקטור בירן נתן לו  קופסא עגולה  המכילה קפסולות כחולות וקופסא מתכתית מרובעת  המכילה קפסולות צבעוניות לסופשבוע

תבוא ביום חמישי בארבע  תביא איתך שלוש מאות שקלים לטיפול,

מבטיח לך שתרגיש טוב עוד כשבוע שבועים נא להקפיד על המינון.

ומה לגבי האהבה  והחמצן בעורקים,

כולם מתים מזה בסוף ? הוא שאל בהססנות 

תחייך, תקבל כוכבים,

תעשה ביד,

יהיה לך טוב מבטיח

אל תשכח מהכדורים 

חשוף זה הכי נקי

לא צריך כוכבים בשביל להדליק את האור

חשוף זה שורט

שמש ענקית עושה קרנים כתומות צובעת אותנו באור רך

ואנחנו קשים, נוקשים

קפואים.

בואי שמש תרפי אותנו

יש קמטים של חיוך בקצה העין

זה נעים

חשוף זה בועט

חשוף זה טהור

אני נוגע

יש זיזים בולטים בתוך

אז

אני משייף אותם

שוב נוגע

הבפנים מחוספס ,חשוף ,שורט,

משייף בשקט מעלה חיוך

זה אדום

שורף

בוער

אני בולע אוויר,יונק שמחה

לוגם חיים

משייף

משלים

זה טוב,מעלה חיוך

זה אני