היום הוא את יום מותו של היוצר שהגדיר את החורף טוב מכולם.

חורף כהה ודחוס, מסך חוטי גשם המציף את התודעה של כל מאזין, חורף פנימי. ערפל סגרירי של רגשות.

בשבתות חורפיות אני רוכן מעל המחשב הנייד ומצליף באצבעותיי במקלדת את סחרור המילים שמתנגן לי בראש. לא ברור מהיכן דולף לי הלב.

באוזניות מתנגן לי בלופ אינסופי נייק דרייק, האדם הכי עצוב ובודד בעולם, בעצם, אולי זה אני ואולי הוא הלה הדולף שלי. מי יודע.

כנראה...

האיש פשוט הרגיש שהעולם כהה מידי עבורו ואולי הצליל שורף מידי.

לפעמים עולות בי מחשבות שלמעלה ברקיע מנצנצים כוכבים עבורנו,

כוכבי רוחות השמיים

 ניק, קורט, אליוט וג'ף. הם מאירים אור נוגה וממלמלים בלחש ...כמה פאקינג קשה למטה.

 אנשים צועדים מסע חיים שלם ולא מנחשים שמעליהם מנצנץ כוכב שלוחש עבורם את החלומות שאולי יכלו להיות שלהם.

בשבילי

ניק דריק הוא הכוכב הפרטי שלי שלוחש...היי דרור אל תלך לאיבוד.

http://www.youtube.com/watch?v=Y2jxjv0HkwM

הספר חוצה נכתב מתוך מוסיקה שלמה. צלילים שהתחברו לשפה ולפסקול שלם.

פסקול של גיל, של שנים, של חברות.

כל שיר בפסקול מופיע בספר בתוך המסע. לפרקים מהכאב, מהתוגה והבדידות. ורגעים של אור וחיבור .

רגעים

ישראליות .תרבות. רגש.

https://soundcloud.com/editorscut/75mciv0oaxhu

ומי שבא לו שיקשיב לצליל המדהים של בילי פיי הגדול

המעטה והכלה.

נשימה

http://www.youtube.com/watch?v=4d_MATccsMQ

יוצא לאור...מביט לשמיים... חוצה את הערפילים.

מצמצם את המרווחים האחרונים של חיי.

רגעים. רגעים מיוחדים

רצתי הבוקר. השלתי את העננים הפנימיים שנותרו בקרקעית הגוף.

הרוח הייתה טובה אלי.

 הרגעים שהכאוס הפנימי שלך מתנקז לרגע אחד בהיר של תנועה

זהו הרגע.

רגלים קלות, תנועה מדודה.

יוצא לאור .

http://www.youtube.com/watch?v=0hgfLoI-UDA