אני יכול להקשיב בלי סוף, הצלילים שלהם אני מקשיב הופכים אותי איש עף.

חיוך פנימי עמוק מוסיף עבורי נופך של דיוק לעצמי.

אני מתלבט האם להרים את עצמי עבור עצמי. לפחות ארבעים ושבע פעם.

ממרום שנותיי המצטברות מה נותר בי מלבד קצב פנימי,

ומוסיקה לא נגמרת.

אני קורא את הספרים הכי טובים בעולם.

אני רץ את המרחקים הנפלאים שיש.

אני שותה מהיין הטוב,  שאליו אני משתוקק.

אז ברור שאני מקשיב לעצמי, אני חייב

יש פקקי שעם במכוון התנועה שלי.

יש זמנים בנשימות החבוטות שחושקות את קנה הנשימה שלי. יש רגעים אפלים שעושקים את שמחתי.

ועדיין אני איש עף.

הביצוע הכי מושלם שיש.

http://www.youtube.com/watch?v=v525UGbA448