אני מתבונן באמת שלי במבט שקוף. האמת שאני מתהדר בה יהירה למדי.

מה לי ולאמת, הרי בסוף כולנו חיים בשקר צרוף.

אני משקר בעבודה, בזוגיות, בריצה, במרווחי הנשימה שמסתיימים לפרקים.

כמו רובנו לא?

בצלילים שלהם אני מקשיב ובמילים שאותם אני כותב, אני משתדל בהחלט להיות שקוף...שקיפות חלבית.

אני משקר אפילו עכשיו כשאני אומר שקיפות חלבית.

 אני שקרן מקצועי, אידיאולוגי.

ככה זה בימים של בוסר.

לפעמים אני מתעורר חסר ייחוד, במקום להתכנס לגוף הגשמי שלי ולהתמסר... אני מפזר את עצמי  לכול רוחות החיים. עבודה ,זוגיות, ריצה, מרוחי נשימה.

יום אחד זה יגמר בפסגת הר או במדבר מרוחק.

שמע...לפעמים צריך להביט מקרוב...אולי ניתן למצוא פסגות אחרות.

לך תדע.

בעבר נהגתי לחשוף את מראה הטווס שבי. ברור .

מי לא אוהב ללכת כמו טווס עם פזורת נוצות חמימה ומרוכזת.

טווס של חיים...עצוב כמה זה יכול להצחיק.

בהרי החיים מסתירים את הניידים דור שלישי,

מזקקים את עצמות הרקובות שלנו מרוב שקרים.

ולבסוף מקשתים את העצמות הפגומות שלנו... ועפים.

או מתרסקים.

אני מחלק את סגנונות הכתיבה שלי לחלקים שווים.

בסוף הם מצטברים למראה צבעונית אחת גדולה.

מראה, מראה מי הטווס הכי יפה בעיר?

אני כוכב צעקתי שירדתי לך בין הרגלים

אני מטאור אמרתי שבזבזתי את לשוני בין רגלייך

כשהמילים...

 נגפו כמו מים עפתי בשמיים.

עכשיו זמן אחר,

זמן שונה.

לGlen hansard  אני מאמין....

אני מניח בפניכם אלבום שלם מוסיקאלי...

הוא לא צריך לעוף הוא כבר עף

ובהחלט הוא כבר לא טווס

פשוט זמר מעולה.

מי ששואל כן זה הבחור שהיה מאחור בסרט קומיטמנס המופלא.

http://www.youtube.com/watch?v=w3bqV3aHky8&list=PLYxfDc3KIe-PpLPh-C53OXCwoNnQeEMvY

אני רוצה למות אצלך בין הרגליים,

בדיוק

ברגע

שאת חובטת את ישבנך לאורך

השובל של הכרית ,

תך ,תך.

אני מתמרח בטעמים שלך, אוכל מהטעם שניגר ממך

טוב לך בייבי?

איזה תותח אני.

אני אינדיאני שעושה טוב עם החלקים הפנימיים שלו,

חלקי היסוד, חלקי המשבר הפיזי מטאפיזי שנובט ממנו.

אבל ,תקשיבי טוב אבל..

אני מת,

את משוחחת עם גווייה מחוררת,

גוויה של יסודות מטוהרים.

בעצם

מה אכפת לך,

אני מת.

תני למות כבר,

די

מאוחר,

אני רוצה למות עם פיסות של קוקוס על שפתי

וריח של רטיבות בדיוק כמו שאני בטח ארגיש בקבר

כשישתלו עץ קוקוס מעלי.

איך אני אוהב קוקוס,

זה עושה לי דגדוגים בבטן התחתונה

כשאני מרגיש את הטעמים מתפוצצים לי בפה.

זה

כמעט כמו שאני אוהב למות לך

בין הרגלים.

בנקודת זמן זאת מדובר על שיר עצוב ,

 שיר כואב

 שיר מזוין,

על אנשים שאוהבים קצר,

לא ארוך.

קצר,

סיפוק מידי

ההיסטוריה של הפאקינג מאה עשרים.

 עזבו אתכם

משמחות ומסיבות,

תנו חיוך עם בא לכם,

תאכלו סושי,

תעשו ביד,

העיקר שזאת מלמטה

תבוא לומר שלום.

אני כוכב

על זה כבר סיכמנו.

גאון...

קצת גאון

גאון לייט

גאון בלי א.

 כוכב על מתרומם

עושה לופים של חסד בשמים

וחוזר

בנפילה ארוכה ללא מעצורים.

היום אני מקשיב ליאונרד כהן, זה טוב ,לא.

 הכי טוב.

מוסיקה של סלילים שעושים רומנטיקה מזויפת בגוף.

לא יודע, איך אתם

אני אוהב לעשות רומנטיקה עם זאפה,

ושאני בשיא, רגע לפני

אני מקבל אדרנלין חיובי מהבוס.

אין מי שלא אוהב את הבוס.

זה כמו לא לאהוב לעמוד בקצה

ולחשוב שהכול תקין ... סוג של דפיקות

יש מי שלא אוהב להיות בקצה ולהרגיש כוכב

מעניין?

ברגעים מסוימים אתמול

הרגשתי איך הגוף שלי הופך להיות קוביות שוקולד

מריר, נמס כזה שנדבק לך בעיסתיות לתוך האצבעות

נמרח בחום.

כן כמו חרא

יום כזה...

מחר יהיה יום טוב.

יום כיפור קרוב, יש לי הרבה חטאים.

 שבוע אחרי ראש השנה שהוא חג של אנשים עייפים.

זה לא רע כלל יום כיפור,

בחיי זה לא רע.

ליאונרד כהן עושה צלילים רומנטים

ואני

מה אני?

אני כוכב

או גאון לייט

בכול אופן

אני בטוח משהו.

יש לי תעודה שאני אדם נורמאלי

קיבלתי אישורים מכול מיני ועדות,

זה טוב

בהחלט טוב.

הי  אני מקווה שליאונרד ישיר היום את סוזאן,

ולכולם יהיו סלילים של אנרגיה חיובית בגו.

ואולי יסתדר להם הרעיון להיות יחד או לבד

בינתיים

אני הכוכב שזורח בשמיים,

עושה לופים,

דופק קטעים מלמעלה

ימים טובים לא?

ימים חולפים ונדמה שהזמן למעשה מהתל בנו... הוא נשאר. החום של אוגוסט מפרק את חומות ההגנה של רובנו, אנחנו נוכחים פחות, מבינים הרבה פחות, לרוב תנועות גופנו נעות באיטיות.  אנחנו קמלים מהחום הגדול.

חלקיקים מהתמונות שחולפות בתוך מחשבותיי נצרבות ואני מחפש את הבזק התנועה שיעביר אותי להיות נוכח שם. מנהרת הזמן של דרור. חלקיקים שברירים כגבעולי חיטה. בתמונות לפעמים אני שפוף עד הקצוות ולפעמים אין לי גבולות. לרוב אני ממש משתדל לחייך.

אני מאד אוהב שאין לי גבולות.

כנראה שאני צריך להתבגר ואולי פשוט להפסיק לחשוב . מי יודע

אוגוסט בעיני הוא חודש של חיים הפוכים, אתה מרגיש שחייך נשאבים החוצה מתוך גופך. מכל סוגי האקלימים שבעולם, אוגוסט בישראל הוא חרב מתהפכת . אנשים נמסים.  מה שמעלה תהיה איך זה שבאוגוסט המוסיקה רותחת, המילים דחוסות והצליל מלא אנרגיות שורפות.

נחמה קטנה מתגנבת כי ספטמבר מתקרב אבל הפעם נתקענו עם רשימת חגים אינטנסיבית שגורמת לי להרגיש שאולי עדיף להישאר בחום ההביל של אוגוסט

אבל היי יש  דרך חדשה שנפתחת, יש תנועה שנרקמת ואנחנו מאמינים בני מאמינים.

המוסיקה שאני צורך יש בה קיומיים חדשים, אני אולי צריך להפרות מחומת המגן שלי.  מהפיכה צעקנו באחד האוגוסטים האחרונים בגרון ניחר או שאולי זה היה רק חלום.

אני נשאר עם רשימה אינסופית של חיים לא נגמרים, רשימת מצאי חיים קוראים לזה. מוסיקה נהדפת בתוך מוסיקה אחרת ואני מתרגש עם מלך שמאזן מלך אחר .ניל יאנג מתארח אצל מייקל סטיפ. אחת החוויות הרוחניות המוזיקליות הגדולות ביותר. בתוך ההתעוררות

תגבירו את הסאונד מגיע להם.

אני בכל מקרה מביט בחלום מקרוב...מזדהה

http://www.youtube.com/watch?v=IgYUOufehQU&list=HL1376125389&feature=mh_lolz

לחיים יש מסלול משל עצמם, בהחלט אין  להם קשר לתכניות שהצבת לחייך, כרגע אני מקשיב לניל יאנג באוזניים, תמיד הוא גורם לי להרגיש שאני טוב יותר. משעשע שמקום המפלט שבחרת לעצמך הוא המקום היחיד שיגרום לך להיות מפוכח.  אני מנהל עם עצמי  תנועות רצוניות, מנסה ליישם את רגש הכמיהה לעצמי. לעתים אני חש שאני נושא עלי מנשא  כבד של זיכרונות שמתחזק פינה רגשית שבו אני מבקר.

זיכרון הוא סוג של יחסים רגשיים אם עצמך. אתה רוצה להתרכז בחלקים הטובים ולמעשה רק שאתה מכיר בערך עצמך. אתה מוכן התכנס באפלה

 השבוע בשקיעת השמש  בים הבטתי בגלים שמלחשים את החוף, גלים אלה מייצרים לפעמים עווית קיצונית בגופי, סוג של הכרת נפש . אני לא מתעלם מהעווית הקיצונית, מכיר בה וקרא לה שלי.

אני כותב גלויות, מגלה את הצפונות מקסימום אני אכחיש. יש בתוכי הרבה רעש פנימי לבסוף הרעש הגדול מסתיים בשקט פנימי מהדהד.

אני צורך מוזיקה ועוד מוזיקה, לפעמים אני מוכן להתפשר על מילים בספרים. לא על מוזיקה, אני לא מוכן להרגיש שאני פחות מהולך על עננים ...צלילים מעיפים אותי מעלה מעלה למקום שלו אני קורא חיים.

 השבוע ישבתי במסעדה שלווה עם הבן הצעיר שלי ישבנו קרובים ודיברנו בשקט, לא זוכר שדיברתי עם הבן שלי בכזאת קירבה.  איזה הרגשה מחשמלת לחוש את השקט הנעים איתו, מילה ועוד מילה אכילה אטית ומוזיקה ברקע. "ואבא אתה יודע" ...הוא אמר..."היה לי טוב"

ומי שישים לב השקט מדבק...גם המוזיקה.

בילי פי הוא האיש שיעשה לכם מהלב את השקט המבורך...לחיים בילי

http://www.youtube.com/watch?v=nCPhFAfhogQ