שקט פנימי היא סיטואציה שאתה בוחר להיות נוכח בו, דבר שלמדתי לאחרונה. לשקט יש קצב משלו. מעניין. אני יושב בחוף הים. מביט סביב, עולם בתנועה, מצד אחד טוב שיש תנועה, מצד שני אני שמח שהרכבתי אזניות שמנתקות אותי מהעולם הסואן. אני מקשיב לבון איבר המתנגן ועושה סדר בקווי המתאר של מחשבותיי ומצליף בלי הכרה על מקלדת המחשב כאילו מעולם לא מסתיימות לי המילים, מטורף.
עצב. אתמול בערב נכחתי בהצגה בתיאטרון הקאמרי, שיתוף פעולה בין תאטרונים מוסדים, מה שאני בדרך כלל לא (מוסדי). הקאמרי חבר לתיאטרון הבימה יחד הם העלו את המחזה "הכיתה שלנו". לא יודע אם מותר לי להמליץ על הצגות שגורמות לעור שלך להתקלף מרוב שעצוב. אני לא ממליץ, פשוט מספר.
אני מנסה להימנע מהמילה מטלטל, כל השואה הייתה מטלטלת, והזילות של המילה ממעיטה מהתחושה. אבל כן בהחלט מתקיים זעזוע ועצב עמוק. ההצגה גורמת לך להבין שהחיים הם קטע הזוי ועדיין לא מתעכל. כמה חזק.
כיתה בעיירה בפולין יהודים ונוצרים שגדלים יחד. קהילה משותפת על אדמה אחת. השנאה בוקעת מתחת לקרקע, האלימות הפנימית והחיצונית של האדם. הרוע האינסופי. שורשי הרוע שמכילים את אופי האדם, שכנראה שהוא אפל וכהה. הטירוף שנובע מדעות קדומות איבדו צלם האדם. אנושיות היא לא בהכרח אנושית. ובתוך כל הבליל הזועם והאדמה הבוערת הדת הצבועה מקיימת את עצמה. למעשה צביעות האדם צביעות החברה.
הצגה לא מתחסדת בועטת וגורמת לך לחוסר שקט.
עכשיו בים יש גלים שמלחכים את קו החוף, בעיניים יש קלידסקופ של צבעים. מוזיקה, בירה ואפילו נפש בועטת מחפשת שקט.

מקטע "חוצה"
"המחשבות שלנו תמיד בתנועה כמו זרמי הים, לא ניתן לשלוט בהן. אדם אוסף לעצמו זיכרונות ותמונות שנלכדים במעמקי גופו, ולעיתים כשמכלי הגוף עולים על גדותיהם הכול מתפוצץ בתוכו. השקט צועק והכאב חשוף, ומאותו רגע יש רק אמת אחת. בנקודה זו אתה עומד מול האלוהים שלך. אתה יודע דניאל, אני מתבונן באנשים שיוצאים למסע של החיים שלהם, לאודיסיאה שלהם. צריך הרבה אומץ לתת לסכין לחדור לאמצע הבטן, לתת למוגלה לזלוג. לפעמים המחיר גבוה.” אני מרגיש איך פלגים קטנים של עצב זולגים ממני, "סופרים ומשוררים כתבו על הים, פיזרו אינספור מילים על אהבתם אליו, ובשבילי הים הוא דרך חיים. מעטים יודעים שיש בני ים סביבם, אנשים עם רגליים וידיים, ראש ולב, רגילים במראם, אבל הם בני ים אמיתיים – רוח הים מזינה אותם, מחיה אותם, טווה רשת של חיים סביבם.” אני לא מגלה לו שאני בן הים.