החיים בארגון הגדול
חיים בארגון גדול הם מעניינים ומתסכלים. יש יציבות ופרנסה, אך יש חרדות טפשיות, פחדים לא ברורים ובעיקר תסכול עצום ושחיקה.
פוסטים פופולאריים
-
הפוסט החמישים ותשעה: אם הייתי יודע מה ילד יום
18/7/08 | 1548 צפיות
-
הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
26/1/11 | 1396 צפיות
-
הפוסט השישים וארבעה: ?Will you
17/2/09 | 1089 צפיות
-
הפוסט השישים ושלושה - בסוף זה בא
7/1/09 | 983 צפיות
-
הפוסט הארבעים וחמישה: הדרך ארוכה. אני רואה אותה, היא שם.
11/2/08 | 2684 צפיות
-
הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
3/2/12 | 2136 צפיות
תכנים אחרונים
הפוסט השישים ושבעה - מהפינה שלי לפינה שלך
15
יום שלישי, 16/6/09, 21:36
| מעת לעת, כשזמנים טובים באם עלינו, אני מבטל אותם תוך שנייה. אני מביט על עצמי, רואה רק את עצמי, ומשאיר אותך לבד בפינה. ובמקום להי |
הפוסט השישים ושישה - זה קרה כשהבנתי
18
יום חמישי, 5/3/09, 21:52
| כשהערב ירד וחזרתי לביתנו, קיבלת את פני בחיבוק ונשיקה. שאלת היכן הייתי ולמה לא איתך? ואני רק הבנתי שטוב שאת כאן. אחר כך ה |
הפוסט השישים וחמישה - להביט בעינייך
19
יום שישי , 27/2/09, 01:54
| אם אי פעם אביט בעינייך. ואראה בן דמעה שנרקמת. אז אשמע את ליבך קורא לי. שאבוא ואמסור את ליבי לך. כי ליבך מספר לך בלי הרף. |
הפוסט השישים וארבעה: ?Will you
27
יום שלישי, 17/2/09, 18:49
| לאחרונה התחלתי לחשוב שאולי מגיע גם לי ליהנות קצת בחיים. "קצת" זו מילה יחסית. החלטתי ליהנות מאוד בחיים. כשאמרת לי שה |
הפוסט השישים ושלושה - בסוף זה בא
26
יום רביעי, 7/1/09, 20:03
| אני יושבת מולך, מביטה לתוך העיניים שלכדו אותי בשנייה ולא מאמינה. איך הגעתי למצב הזה? איך לא שמתי לב לבור שחצבת מתחת לרגלי? אני אוהב |
הפוסט השישים ושניים: רצית שאכתוב לך פוסט.
35
יום רביעי, 22/10/08, 21:48
| רצית שאכתוב לך פוסט. אבל כמו שאת יודעת עברו הימים בהם ידעתי על מה לכתוב. כי הרי מזמן הבנתי - מחוזות העצב שפעם חדרו לתוך ליבי הם אל |
הפוסט השישים ואחד: כשהדלקת את הנר
22
יום שני, 8/9/08, 04:28
| כשהדלקת את הנר בחדרי הקטן הבנתי שהייתה בו אפלה. אפילו שבדיוק את הנר הזה הדלקתי לפני שבאת. אורו של הנר השתקף מעינייך עמוק אל |
הפוסט השישים: הדרך אל חופי התקווה
23
יום חמישי, 14/8/08, 17:53
| מחוזות הצער שחדרו לתוך חדרי ליבי, גרמו לי לחשוב עלייך. רציתי שתקשיבי להבל מחשבותיי ושאולי לרגע קט תתחברי. אך ידעתי היטב שאם באמת ת |
הפוסט החמישים ותשעה: אם הייתי יודע מה ילד יום
29
יום שישי , 18/7/08, 22:07
| אם הייתי יודע מה ילד יום, הייתי עושה אותך למאושרת באדם. אבל בינתיים, כשהאירועים מסביבי מפתיעים כל פעם מחדש, אני בוחר להתחפר, להגיב |
הפוסט החמישים ושמונה: משם לכאן
31
יום שישי , 6/6/08, 22:18
| הלילה את זוהרת. אני מביט בך בהערצה. איך את מצליחה לעשות את זה? איך תמיד את כל כך נוצצת ומקרינה? אני מנסה לחדור אותך. מנסה להיות חלק מכל מה שאת. אבל קורה שאני מרגיש מחוץ למשחק. משום מה נדמה לי שאת שם, אני שם וששם ... |
הפוסט החמישים ושבעה: היית תמיד אצלי במחשבה
19
יום חמישי, 29/5/08, 03:07
| יש רגעים, שבהם מילים שחוקות ונדושות מקבלות משמעויות אחרות. קחי לדוגמא את המילה "אהבה". היא נשמעת בכל מקום ובכל פינה. לעיתים נראה שהשימוש בה הפך לשחוק כל כך עד שאפילו מפרסמים שרוצים להכניס קצת תחושה לחיינו, ... |
הפוסט החמישים ושישה: הדרך אל האור.
14
יום רביעי, 14/5/08, 21:59
| הרוח נשבה אל המפרש הפתוח. אור של שמש נעימה שטף את המרחב. התקדמנו לצילה של השמש השוקעת, אל אורה המבטיח של דרך התקווה. הוא עמד בראש התורן וחייך שם לכולם. עיניו דיברו בלי הרף, מילים של אושר ושימחה. אל האופק הוא הביט... |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
DanDan00
בתגובה על הפוסט השבעים ושש - עוד יהיה טוב. אולי.
-
אלו-נה
בתגובה על הפוסט השבעים ושבע - אוויר הרים שאינו שלי
-
עברתי רק כדי לראות
בתגובה על הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
-
.Shlomit
בתגובה על הפוסט השבעים ושמונה - כביש שש צפון
-
שירי'ס
בתגובה על הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
