החיים בארגון הגדול
חיים בארגון גדול הם מעניינים ומתסכלים. יש יציבות ופרנסה, אך יש חרדות טפשיות, פחדים לא ברורים ובעיקר תסכול עצום ושחיקה.
פוסטים פופולאריים
-
הפוסט החמישים ותשעה: אם הייתי יודע מה ילד יום
18/7/08 | 1548 צפיות
-
הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
26/1/11 | 1396 צפיות
-
הפוסט השישים וארבעה: ?Will you
17/2/09 | 1089 צפיות
-
הפוסט השישים ושלושה - בסוף זה בא
7/1/09 | 983 צפיות
-
הפוסט הארבעים וחמישה: הדרך ארוכה. אני רואה אותה, היא שם.
11/2/08 | 2684 צפיות
-
הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
3/2/12 | 2136 צפיות
תכנים אחרונים
הפוסט הארבעים ושלושה - המכורים לקפה
16
יום שבת, 19/1/08, 22:58
| היא ישבה בביתה עם הילדה שלה. הן שיחקו ביחד והרגישו נהדר. כמו בכל לילה לפני השינה, הילדה שלה שרה את השירים שהיא הכי אהבה. למרות שהיא הייתה זייפנית לא קטנה, מדי פעם היא הצטרפה אל הילדה. ההרגשה הייתה נפלאה. היא ישבה לידה כשהילדה פתאום אמרה לה: |
הפוסט הארבעים ושניים - "אבק הכוכבים" שבא אלי ועף בחזרה
12
יום שבת, 12/1/08, 01:01
| "תשמעי, בשבילך זה כנראה עוד רגע חסר משמעות בחיים, אבל אצלי, זה רגע היסטורי. בהחלט בלתי נשכח. את מייד תצאי מהמעלית ותמשיכי בדרכך כאילו כלום לא קרה. אבל אני - יש לי סיפור לכל החיים! את אולי לא מבינה אבל ברגע זה פיזרת עלי "אבק של כוכבים". &nb |
הפוסט הארבעים ואחד - כנות אהובתי - היכן נעלמת.
12
יום שני, 24/12/07, 00:38
| הי. מה שלומך? את שואלת איפה אני? למה אני לא כותב? לאן נעלמתי? אני מתפלא עלייך! מה זה לא ברור? כן משהו השתנה!! זה אולי קצת עצוב אבל נראה לי שזה נגמר. זה היה הדרגתי, איטי, לא כל כך נישלט, אבל בסוף זה קרה, אני כבר לא ממש אנונימי. את יודעת, כשאני מסת |
הפוסט הארבעים - הפוסט הזה הוא שלך.
9
יום שישי , 7/12/07, 23:17
| מתוקה שלי, אני כותב לך את הפוסט הזה למרות שברור לי שכבר מחקת את עצמך מכאן, וכן, ברור לי שכנראה אני הסיבה המרכזית לכך. אני זוכר את |
הפוסט השלושים ותשעה - ימים של כלום.
6
יום שני, 3/12/07, 13:29
| כאילו הכל ריק, כך הוא הרגיש. הוא ישב במשרד מול כוס הקפה וחשב לעצמו: "איך הגעתי למצב הזה? למה עשיתי את זה לעצמי? והיא - כנראה שהיא ש |
הפוסט השלושים ושמונה - עלייתו ונפילתו של הארגון הגדול
9
יום שלישי, 20/11/07, 11:21
| קראו לה נעמה, צעירה רווקה בת שלושים ואחד. היא הביטה לעבר האופק, ראתה את זה מייד והבינה - זה מדהים! בהחלט יש שם פוטנציאל. כמו תמיד הדמיון שלה רץ, השתולל במחשבות יצירתיות של צמיחה ושגשוג. בדרך כלל, ריצת המחשבות הייתה פר... |
הפוסט השלושים ושבע: ליבי במערב ואנוכי קצת יותר במזרח
8
יום שבת, 10/11/07, 17:39
| ליבי במערב, ואנוכי קצת יותר במזרח. איך אוכל להירגע, להתרכז, לעשות את כל מה שנידרש אם אני גר ליד הרי המזרח, ואת, כולך ליד נחל איילון שבמ |
הפוסט השלושים ושש - סוף שהוא התחלה, פתיחת דרכי נשימה
3
יום שני, 5/11/07, 22:19
| זה קרה בין שישי לשבת בלילה. השעה הייתה שלוש לפנות בוקר, לקחתי חברה אחת, הדלקתי אותה וישבתי במרפסת מול הגן. לא היה לי אוויר, ניסיתי ליה |
הפוסט השלושים וחמש: להיות "עתיק מודרני" איתך
5
יום שבת, 3/11/07, 02:09
| "עתיק", כך את קוראת לי ואני, מתמוגג, מתרגש, מאמץ את הכינוי ואוהב אותו. כי אם אני "עתיק" זה אומר שאת צעירה ושכשאני איתך אני " |
הפוסט השלושים וארבעה - יש לך עיניים גדולות. הן כל כך יפות
7
יום שלישי, 30/10/07, 01:14
| יש שיר ישן של בוב דילן שהכרתי די מזמן, השיר מספר על מסע מעורפל ברחבי דרום מערב ארצות הברית, מסע מרתק מנותק ממימד הזמן. השעה הייתה ארבע לפנות בוקר, היינו מחובקים חזק אצלה במיטה, חשבתי לעצמי - מוזר איך דברים מסתדרים בלי קשר למה שתוכנן, ואיך לפעמים זוג א |
הפוסט השלושים ושלושה: חברות שלי - אין לי אוויר!
4
יום חמישי, 25/10/07, 00:49
| יש לי הרבה חברות, המון, בלי סוף. הן תמיד איתי ואני, כולי שלן. הן איתי בכל מקום ובכל מצב. אנשים הגונים שונאים אותן, לא אוהבים שאני איתן, מ |
הפוסט השלושים ושניים: הפרוייקט החשוב של חיי
4
יום שני, 22/10/07, 20:34
| ישבתי מולה ובהיתי בלי הפסקה , אישה מבוגרת, שער צבוע, קמטים ממלאים את פניה, עיניים עצובות ועייפות. מה היא כבר רוצה? קצת נחת בימיה האחרו |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
DanDan00
בתגובה על הפוסט השבעים ושש - עוד יהיה טוב. אולי.
-
אלו-נה
בתגובה על הפוסט השבעים ושבע - אוויר הרים שאינו שלי
-
עברתי רק כדי לראות
בתגובה על הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
-
.Shlomit
בתגובה על הפוסט השבעים ושמונה - כביש שש צפון
-
שירי'ס
בתגובה על הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
