החיים בארגון הגדול
חיים בארגון גדול הם מעניינים ומתסכלים. יש יציבות ופרנסה, אך יש חרדות טפשיות, פחדים לא ברורים ובעיקר תסכול עצום ושחיקה.
פוסטים פופולאריים
-
הפוסט החמישים ותשעה: אם הייתי יודע מה ילד יום
18/7/08 | 1548 צפיות
-
הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
26/1/11 | 1396 צפיות
-
הפוסט השישים וארבעה: ?Will you
17/2/09 | 1089 צפיות
-
הפוסט השישים ושלושה - בסוף זה בא
7/1/09 | 983 צפיות
-
הפוסט הארבעים וחמישה: הדרך ארוכה. אני רואה אותה, היא שם.
11/2/08 | 2684 צפיות
-
הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
3/2/12 | 2136 צפיות
תכנים אחרונים
הפוסט השלושים ואחד: שלא יגמר לעולם
4
יום שבת, 20/10/07, 14:20
| זה מורכב, מסובך אבל יש בזה משהו מאוד יפה ומיוחד. שוב זה קרה. הוא מצא את עצמו באותו המצב. איתה על הבר, בירות סיגריות ואו |
הפוסט השלושים: אשתי היקרה - בואי וסתם נהיה ידידים.
8
יום רביעי, 17/10/07, 00:53
| אשתי היקרה. הפוסט הזה מוקדש כולו לך, הבעיה שאולי אף פעם לא תזכי לקרוא אותו. עברה חצי שנה מאז שנפרדנו, עדיין לא התגרשנו ואני הוג |
הפוסט העשרים ותשע: אולי עדיף להיות לבד.
3
יום ראשון, 14/10/07, 23:45
| בית קפה קטן, הם ישבו בשקט על ספה בצד. היא הזמינה "בקרדי בריזר" והוא שתה "קורונה" עם לימון. הם עשנו סיגריה ביחד וניסו לפת |
הפוסט העשרים ושמונה: להיות אמיתי גם בפגישה הראשונה
4
יום שבת, 13/10/07, 00:57
| הוא חזר מהפגישה ולא הבין איך זה השתבש, מה שם קרה. הכול זרם מצוין, הם ישבו קרוב מאוד על הבר שבפאב המקומי, הבירה הייתה מצוינת, האווירה |
הפוסט העשרים ושבע: אני מבטיח לעצמי - אני לא נכנע!
5
יום חמישי, 11/10/07, 19:29
| לא משנה מה, אני לא נכנע! בזמן האחרון הרגשתי כאילו משהו ניגמר, איבדתי את האנונימיות, כאילו יש לי יותר מדי מכרים באתר. הרגשתי שאני |
הפוסט העשרים ושש: מאחורי הקלעים של הפסטיבל שלא נגמר
2
יום שני, 8/10/07, 23:57
| הפסטיבל שלא ניגמר. בערך חודשיים זה המקום שבו אני נמצא. בהתחלה חשבתי שעיקר ההצגה הוא על הבמה ובטריבונה התחתונה. השחקנים מופיעים, מנסי |
הפוסט העשרים וחמש: אני הייתי צריך להיות החתן
4
יום שבת, 6/10/07, 02:26
| זה היה לפני הרבה יותר מעשר שנים. הייתי המפקד שלה בצבא. אני זוכר את היום הראשון שלי ביחידה. היא הגיע אלי למשרד לשיחת פתיחה. הייתי בשוק, |
הפוסט העשרים וארבע: It's a Heartache
3
יום חמישי, 4/10/07, 03:09
| נכנסתי לחיים שלה בלי כוונה תחילה, הכול היה כל כך מהיר ונראה כאילו יד המזל היא זו שכיוונה. הפרפרים ריחפו מעלינו ואצלי בערה אש האהבה. |
הפוסט העשרים ושלושה: אני בתחתית הרצפה
4
יום שלישי, 2/10/07, 03:02
| נימאס לי לכתוב, נימאס לי מהקפה, נימאס לי מהחיים. למה הכול צריך להיות כל כך מסובך, למה החיים לא פשוטים וזורמים כמו שהם? למה אני |
הפוסט העשרים ושניים: גם בגיל שלושים ותשע יש אהבה
4
יום שבת, 29/9/07, 01:35
| רוח צפונית מתונה נשבה בינינו, ישבנו ביחד על המזח והסתכלנו לכיוון מערב. אוניות גדולות נראו על קו הרקיע. בחוץ היה קר ובלב שלנו היה חם. א |
הפוסט העשרים ואחד: הקשר בין האנונימיות לאהבה
6
יום שני, 24/9/07, 22:31
| אני כותב באנונימיות מופלאה וקשה. זה מאפשר לי לכתוב על התחושות הכי אינטימיות, ומעורר בי רגשות שלא היו לי בעבר. כאמור זה קשה, זה נפלא, ו |
הפוסט העשרים: החיים שלי במבחן. כנראה שאני נכשל.
4
יום שני, 24/9/07, 00:23
| אני באחת התקופות הקשות בחיי. גבר יחסית בודד בגיל שלושים ותשע, פרוד טרי עם ילדה אחת עושה חשבון נפש כל הזמן - האם אני בדרך לאן שהוא? |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
DanDan00
בתגובה על הפוסט השבעים ושש - עוד יהיה טוב. אולי.
-
אלו-נה
בתגובה על הפוסט השבעים ושבע - אוויר הרים שאינו שלי
-
עברתי רק כדי לראות
בתגובה על הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
-
.Shlomit
בתגובה על הפוסט השבעים ושמונה - כביש שש צפון
-
שירי'ס
בתגובה על הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
