החיים בארגון הגדול
חיים בארגון גדול הם מעניינים ומתסכלים. יש יציבות ופרנסה, אך יש חרדות טפשיות, פחדים לא ברורים ובעיקר תסכול עצום ושחיקה.
פוסטים פופולאריים
-
הפוסט השבעים ואחד - כשהטלפון לא צלצל
22/12/10 | 894 צפיות
-
הפוסט השלושים ושבע: ליבי במערב ואנוכי קצת יותר במזרח
10/11/07 | 1169 צפיות
-
הפוסט השבעים ושש - עוד יהיה טוב. אולי.
2/2/11 | 1340 צפיות
-
הפוסט הארבעים ושישה: נשברת כמו ילדה קטנה
25/2/08 | 1229 צפיות
-
הפוסט השישים ושבעה - מהפינה שלי לפינה שלך
16/6/09 | 940 צפיות
-
הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
3/2/12 | 2220 צפיות
ארכיון : 9/2007
הפוסט העשרים ושניים: גם בגיל שלושים ותשע יש אהבה
4
יום שבת, 29/9/07, 01:35
| רוח צפונית מתונה נשבה בינינו, ישבנו ביחד על המזח והסתכלנו לכיוון מערב. אוניות גדולות נראו על קו הרקיע. בחוץ היה קר ובלב שלנו היה חם. א |
הפוסט העשרים ואחד: הקשר בין האנונימיות לאהבה
6
יום שני, 24/9/07, 22:31
| אני כותב באנונימיות מופלאה וקשה. זה מאפשר לי לכתוב על התחושות הכי אינטימיות, ומעורר בי רגשות שלא היו לי בעבר. כאמור זה קשה, זה נפלא, ו |
הפוסט העשרים: החיים שלי במבחן. כנראה שאני נכשל.
4
יום שני, 24/9/07, 00:23
| אני באחת התקופות הקשות בחיי. גבר יחסית בודד בגיל שלושים ותשע, פרוד טרי עם ילדה אחת עושה חשבון נפש כל הזמן - האם אני בדרך לאן שהוא? |
הפוסט התשעה-עשר: ילדות עם הפועל מוסטפא
3
יום שישי , 14/9/07, 19:34
| מוסטפא היה אחד מהחוויות היותר יפות של ילדותי. נולדתי בשכונה קטנה ויחסית צפופה עם בתים ישנים, חצרות בינוניות שבהן מחסן ומעט ע |
הפוסט השמונה עשר: מפסיקים לעשן בראש השנה
2
יום חמישי, 13/9/07, 20:15
| עשן סביב עיני ומחניק לי בגרון. נימאס לי המסגריות! הן מוציאות אותי מהכול, הופכות את חיי לרצף מקרי של אירועים שכל שתמציתם: ההמתנה שלפני |
הפוסט השבעה-עשר: בזכות הבלוג עוד תהיה לי אהבה
1
יום שלישי, 11/9/07, 23:08
| עכשיו כבר לילה, בחוץ חושך ואני בבית לבד. הילדה שלי אצל אשתי, ואני מתחיל להגיש שוב שחסרה לי אהבה. הפרידה הייתה יחסית קלה, לא היו בגי |
הפוסט השישה-עשה: הרייטינג בצניחה. חופש בכתיבה!
4
יום ראשון, 9/9/07, 20:32
| הרייטינג שלי בצניחה. כנראה שהפוסטים שלי כבר לא ממש לעניין. זה קצת עצוב אבל נותן חופש לכתוב שטויות בלי יותר מדי לחשוש. |
הפוסט החמישה-עשר: האם הקהל איתי?
1
יום שבת, 8/9/07, 20:39
| הבמה רחבה, אני עומד במרכזה וחושב: איך הגעתי למצב הזה? ומה לעזאזל יוציא אותי מכאן. מבטי הקהל נעוצים בי, מצפים, אבל אני בשתיקה. מובך, מ |
הפוסט הארבעה-עשר: אלוהים ורוחות המלחמה
1
יום שישי , 7/9/07, 23:13
| with god on our side / Bob dylan Oh my name it is nothin' My age it means less The country I come from Is called the Midwest I's taught and brought up there The laws to abide And that land that I live in Has God on its |
הפוסט השלושה-עשה: הארגון הגדול - עבודה מתוך שינה.
1
יום שלישי, 4/9/07, 22:07
| יום שלישי בבוקר, בעבודה, העייפות אדירה ואני מול המחשב - עושה מיילים וכמעט נרדם. העייפות עצומה, אי אפשר לברוח ממנה. חדר ליד יש מיטה |
הפוסט השנים-עשר: פסטיבל שלא ניגמר
5
יום ראשון, 2/9/07, 23:21
| זה קורה לי בכל יום! לפחות שעה שלמה (ליתר דיוק - לפחות שעה שלמה בכל שעה שלמה), שבה, באופן בלתי נשלט, אני ניכנס לתוך עולם נורא ונהדר ששמו: & |
הפוסט האחד עשר - להיות בפנים ולהרגיש בחוץ
1
יום שבת, 1/9/07, 15:20
| בכל קבוצה יש את זה שנמצא בצד, משקיף מציץ לא באמת שם. חברים - זה אני. היום, אחרי רכיבת אופניים של בוקר, עם קבוצה קבועה של כ8 אנשים, ישב |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
DanDan00
בתגובה על הפוסט השבעים ושש - עוד יהיה טוב. אולי.
-
אלו-נה
בתגובה על הפוסט השבעים ושבע - אוויר הרים שאינו שלי
-
נחרצה
בתגובה על הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
-
.Shlomit
בתגובה על הפוסט השבעים ושמונה - כביש שש צפון
-
שירי'ס
בתגובה על הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
