החיים בארגון הגדול
חיים בארגון גדול הם מעניינים ומתסכלים. יש יציבות ופרנסה, אך יש חרדות טפשיות, פחדים לא ברורים ובעיקר תסכול עצום ושחיקה.
פוסטים פופולאריים
-
הפוסט הארבעים ושישה: נשברת כמו ילדה קטנה
25/2/08 | 1228 צפיות
-
הפוסט השישים: הדרך אל חופי התקווה
14/8/08 | 1103 צפיות
-
הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
3/2/12 | 2219 צפיות
-
הפוסט החמישים ותשעה: אם הייתי יודע מה ילד יום
18/7/08 | 1590 צפיות
-
הפוסט הארבעים ושלושה - המכורים לקפה
19/1/08 | 1134 צפיות
-
פוסט ראשון
25/8/07 | 664 צפיות
ארכיון : 2/2009
הפוסט השישים וחמישה - להביט בעינייך
19
יום שישי , 27/2/09, 01:54
| אם אי פעם אביט בעינייך. ואראה בן דמעה שנרקמת. אז אשמע את ליבך קורא לי. שאבוא ואמסור את ליבי לך. כי ליבך מספר לך בלי הרף. |
הפוסט השישים וארבעה: ?Will you
27
יום שלישי, 17/2/09, 18:49
| לאחרונה התחלתי לחשוב שאולי מגיע גם לי ליהנות קצת בחיים. "קצת" זו מילה יחסית. החלטתי ליהנות מאוד בחיים. כשאמרת לי שה |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
DanDan00
בתגובה על הפוסט השבעים ושש - עוד יהיה טוב. אולי.
-
אלו-נה
בתגובה על הפוסט השבעים ושבע - אוויר הרים שאינו שלי
-
נחרצה
בתגובה על הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
-
.Shlomit
בתגובה על הפוסט השבעים ושמונה - כביש שש צפון
-
שירי'ס
בתגובה על הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
