
| יום אחד עוד אלמד לאחות קרעים אולי אהיה תופרת אתפור שמיכה גדולה לאנשים שאיבדו הכל בחלומם אתפור פנס קטן לדרך אתפור כנפיים של זרזירים לגנרלים בצמרת אחר כך אפשיט אותך בכל מובן שתשאר גלוי ופשוט כאור היום ומבגדי האהבה אקח ואתפור אוויר שיהיה לי חמצן לנשום... ויום אחד עוד אלמד ללקט פירות אולי אהיה סופרת אספור מטע של מעשים טובים שעוצרים מבול אספור תשובות טסות ברוח הדוהרת ואת כוכבי המשאלות הדולקים בשמי הערב אחר כך אספור אותך בכל מובן כל מה שיש ואין יספר לאור היום ואת ספירת אהבה אזכור בימים שלא יהיה לי חמצן לנשום... |
בוא נשכח את כל מה שדאגנו כל כך לזכור ונלמד הכל מהתחלה.. נישאר ערים כל הלילה.. כל לילה... ונרוץ ערומים... ונשרוף את כל הגשרים.. ונעצור על כל גבעה ונדליק כוכבים.. ונעטוף את הירח בעננים.. ונגיר גשמים של תשוקה .. ונפרוט על הרוח מנגינות של שתיקה.. ונתלה באוויר ככה סתם..בלי מחשבה.. ונבכה נהר של שמיים... ונשיט עליו ספינת משי אדומה ... ונצחק גלים לבנים של שמחה... ונירדם על הסיפון... אחד בתוך השנייה. |
ושוב זה קרה, שוב הם רבו, שוב היא עזבה בוכה התיישבה באוטו והחלה לסוע, ללא כיוון- פשוט לסוע... זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה, הריב הזה הפך ל"ריב השבועי"- פעם בשבוע, לרוב באמצע השבוע כשאשר הקשם של סוף השבוע החל להתפוגג וכל אחד היה עסוק בעיסוקיו משהו היה צריך להתפוצץ, מישהו היה צריך לומר משהו, משהו היה צריך לקרות, שבוע ללא ריב הפך לשבוע לא מעניין, שבוע מבוזבז.. והריבים , הריבים היו שטוטיים..כאילו מישהו חיפש לריב, להוציא עצבים ומישהו היה צריך לשלם על כך- בלי סיבה!
היא המשיכה לסוע, היא כבר יצאה מהעיר. נראה היה כי היא נוסעת למושב של הוריה להעביר שם את הלילה או לפחות להירגע לפני החזרה הביתה.
בדרכה היה עוד רמזור אחד לפני הכניסה לישוב, כאשר הגיע הרכב לאיזור ראיה של הרמזור הוא היה ירוק אך עמד להתחלף לצהוב, היא האיצה את המהירות, הייתה בטוחה ששום דבר לא יעצור בעדה, הרמזור כבר התחלף וכעת היה צהוב המחשבה ששום רכב לא עוצר בצומת הזאת הייתה כאילו מבונת מאליה, גם מצלמות או כל דבר שיכול היה לעצור אותה לא היה שם.. וכך כשהרמזור אדום ואין אף אחד מלבדה היא החליטה בכל זאת לעשות את הפנייה המסוכנת, לפתע משום מקום הופיע רכב נוסף- זה היה הוא שצדק וחשב כי נסעה להורים ואז בום! כי מיהר ולא הבחין בה הוא פגע בה פגיעה חזיתית, הפעם היא זאת ששילמה את המחיר.
ויק וק.
|
| =) הוא אמר לי שזה גורל, גורל שנפגשנו דווקא עכשיו כשהוא במצב שהוא נמצא בו ואני חשבתי לעצמי "וואלה, אתה פה ואני פה ולשנינו רע ואיכשהו אנחנו עושים טוב אחר לשני..יש מצב שזה גורל".
מה אתם אומרים? גורל?
אני יודעת שזה לא נכון לעשות את זה כי לא באמת סגרתי את העניין עם יקיר אבל הוא לא יורק לכיוון שלי...אז למה איכפת לי?! עכשיו אני בטוחה שהוא יודע שזה נגמר..או שמבחינתו זה בסדר שלא דיברנו כבר שובעיים?!, אני לא יודעת..
הוא פשוט כל כך חמוד וכל כך עושה לי טוב..הוא גם בא בזמן טוב..הוא נותן לי הרגשה אחרת. הרגשה של אני שווה, אני יכולה ואני לא סתם יכולה אני יכולה לעשות את זה טוב! אבל עדיין זה מרגיש לי לא נכון, אני לא יודעת למה...הוא מראה שהוא רוצה אבל עכשיו השני..אולי הוא ילך צעד אחורה ויפנה לו את הדרך? אולי הוא לא רוצה בכלל וכל זה היה בכוונה אחרת? אני מעניינת אותו בכלל? אולי לא הבנתי אותו נכון? אולי אני רוצה משהו אחר? מה שוב חזרתי לצפות? שוב אני מצפה למשהו שלא יקרה?
הוא כל הזמן בקשר, איכפת לו, הוא מתענין, הוא ציני אבל בטוב..לא מגזים, הוא נראה טוב, יש בו את כל מה שאני מחפשת ואני יודעת שהוא רוצה..אבל איכשהו אני שוב נכנסת לסרטים..והאמת? סתם. אין בשביל מה...מה קרה לזרימה שלי? פתאום אני צריכה לדעת מה אני ואיפה אני עומדת... למרות שבדיוק עכשיו הוא אמר לי שהוא רוצה..אני מקווה שייצא מזה משהו..
ויק ויק 3> |
whiteangel
בתגובה על גורל?!