הסכין והמזלג הנאהבים הונחו רחוק זה מזה במרחק של צלחת. הכף שכבה לבדה על גבה בראש הצלחת והתלוננה בשקט על כאבים עזים. בת דודתה, הכפית, תזזיתית וחסרת סבלנות חיכתה בקוצר רוח לאיזה קפה מעורר וחם לערבב בו את הסוכר.
ואז הגיעה מנה ראשונה.
הכף נאחזה, צללה לאט למעמקי המרק..:"הו, זה טוב..כאבי הגב האלו.. זה בדיוק מה שצריך..רק שאין כאן חתיכות תפוחי אדמה להרים שיגרמו לי לפריצת דיסק כפיתית!" הכף התענגה על הטבילה החמה ואח"כ על עיסוי הלשון..שוב טבילה.. שוב עיסוי...