לא יצא לי עדיין לכתוב אז תנו כבוד לבלוג הראשון...אני דיי דנדשית פה באתר ועדין לא נכנסתי לעניינים אך משתדלת לעמוד בקצב....
עוד שבוע בדיוק אני מתגייסת כן כן שבוע..ביום ראשון 19.8
רציתי בנימה זו לדבר על המשתמטים,ת`אמת גם לי כמו לכל תיכוניסט שזה עתה סיים את הבגרויות ונמצא לפני גיוס,חשבתי לי על האופציה של להשתמט והכל נבע מחוסר שביעות רצוני לגבי התפקידים שהוצאו לי בצבא. אז נכון לכל אחד יש את הסיבה שלו אבל רבק אנשים אנחנו חיים במדינה שזקוקה להגנה,לתרומה של אזרחיה,כי אם לא הצבא אז מי ? ....הממשלה?! ממש לא!
אז בקיצור אחרי לבטים הבנתי מהר מאוד שמקומי זה כן לשרת בצבא..הרי למה שאני לא אשרת? בסך הכל זמן השירות זו חוויה חיובית או שלילית,ניסיון להתמודד אם החיים האמיתיים שמתחילים אחרי תום השרות ,תקופת זיכרונות.
כל מי שישאל איך היה לו בצבא..הוא יספר על חוויות וזיכרונות יוצאות דופן מן השירות.

כן אז בגישה אופטימית זאת אני ממשיכה .......
בשורה התחתונה תנסו להפוך את הפחד לאתגר...גם אם לא כל כך בא לכם (למשתמטים ,לפני גיוס) להגייס קחו את השרות כאתגר,חוויה להכיר חברים ולנסות להנות!

עד כאן להיום..חחחח אני מרגישה כמו איזו מגישת מקבצון חדשות של חצות...אז עד כאן ולילה טוב!