כותרות TheMarker >
    ';

    אהבו את חייכם

    אהבו את חייכם...
    איננו יכולים להקשיב למה שאחרים רוצים שנעשה
    עלינו להקשיב לעצמנו.
    חברה משפחה חברים אינם יודעים מה שעלינו לעשות.
    רק אנחנו יודעים ורק אנחנו יכולים לעשות מה שנכון בשבילנו
    אז התחילו ברגע זה.
    תצטרכו לעבוד קשה מאוד
    תצטרכו להתגבר על הרבה מכשולים
    תצטרכו ללכת כנגד השיפוט הטוב יותר של הרבה אנשים
    ותצטרכו לעקוף את הדעות הקדומות שלהם.
    אבל תוכלו לזכות בכל מה שתרצו אם תשתדלו בכל הכח.
    אז התחילו ברגע זה ותחיו חיים שתוכננו על-ידכם ובשבילכם
    ואתם תאהבו את החיים שלכם.

    מתוך הספר: \"למצוא אושר בכל דבר\" סוזן פוליס שוץ

    ארכיון : 8/2007

    רגשות

    1

      

    14 תגובות   יום שישי , 31/8/07, 21:23

    רגשות הם הבעה של רגש

    למשל

    כשאני שמח אז אני יכול כל הזמן להעלות חיוך על הפנים

    אבל כשאני עצוב אז אני לא ממש אוהב את ההרגשה וזה מעציב אותי

    וכשאני מבוהל זה יכול להיות גם משמחה וגם מעצב,

    כי לפעמים זה משמחת הפתעה ולפעמים זאת לוויה

    וגם רגזן - אתה מרגיש כאילו אתה יכול להרוג מישהו

    וכשאתה פוחד אז אתה מרגיש קטן ורוצה לצאת כאילו זה חלום

    את החיבור כתבה לפני כמה חודשים בתי, נעמי, בת ה-9, הוא תלוי לי על הלוח ליד המחשב. היום היא הקריאה לי אותו שוב וחשבתי שזה מקסים, ביקשתי רשות לצטט והיא הסכימה - תהנו!!

     

    דרג את התוכן:
      26 תגובות   יום שישי , 31/8/07, 13:30

      אהבה

      כולם חולמים עליה,

      כולם רוצים לאהוב ולהיות נאהבים.

      יש אהבה מסוגים שונים

      ואל תזלזלו בהם...

      באהבה -

      למשפחה

      לחברים

      לאדם באשר הוא.

                                                                 

      האהבה המדוברת והנחשקת מכולם

      היא האהבה לבן זוג,

      לאותו אחד יחיד ומיוחד

      ושאת מיוחדת ויחידה לו.

                                                                      

      אני זכיתי לאהוב,

      יותר מפעם אחת,

      לא יכולה אחרת,

      להיות עם מישהו קרוב.

      אבל האהבה הכי גדולה שהייתה לי

      והבשלה מכולם,

      היא זו עם אותו בחור שהפך אותי ברבות הימים שלנו יחדיו, 

      לאשתו,

      לאם ילדיו,

      לאלמנתו . .

                                                                                                                  

      מישהו (אדם לב ארי-פעם שניה לקרדיט בפוסט שלי) שאל מה זאת אהבה

      ועניתי לו שאני רק יכולה להגיד ממה שאני חוויתי..

      ואפילו כתבתי את הפוסט הזה בעקבות השאלה הזו

      אז זה מה שאני חושבת שהמילה אהבה טומנת בחובה . . 

       

      אהבה זה שיש קשר עם מישהו שהוא לא מותנה במשהו.

      ההרגשה שיש ביחד, היא, שאפשר שנהיה בכל מקום, אפילו בסין,

      וכל עוד אנחנו ביחד, הכל יסתדר.

      זו הרגשה של לרצות להיות קרוב ולהשאיר מרווח לנשימה,

      לסמוך,

      לחייך,

      יכולות לעבור שעות בלי שנדבר ואין שום לחץ או "מחוייבות" ליצור קשר כל שנייה "ולהוכיח" את האהבה - אהבה מרגישים ועושים, לא מוכיחים.

      שאפשר לדבר, לחלוק, לשתף, להתייעץ, לייעץ, מכל הלב ובלי להסס,

      שמכבדים אחד את השני ודואגים אחד לשני

      ולא חושבים כל כך רחוק,

      אבל זה דיי ברור,

      שרוצים להגיע לגיל הזקנה ביחד

      ולהנות מכל תקופה ותקופה בחיים עד אז,

      ביחד

      לעד

      דרג את התוכן:

        קוליות

        0

          

        10 תגובות   יום חמישי, 30/8/07, 12:55

        תגידו, איך קובעים מי cool?

        זה מישהו עם הרבה בטחון עצמי?

        כזה אי-ני  שמדבר בצורה מסויימת של אדישות?

        מישהו שמעז להיות הוא בלי חשבון? או מישהו שעושה את עצמו כזה?

        איך יודעים?

        זה חשוב?  ...להיות קול?

        חברה אמרה לי שהיא לא מרגישה שהיא קולית מספיק ולכן לא הצטרפה לקפה.. אני לא יודעת אם זה בכלל נכון שצריך להיות קול כאן (טוב, אולי אם רוצים כוכבים) אבל נראה לי שאפשר פשוט להיות מי שאתה כאן.

        אני טועה?

         

         

         

         

        דרג את התוכן:
          30 תגובות   יום ראשון, 26/8/07, 23:49

           

          מהי המשמעות של חיינו?

          אורך החיים שלנו, בני האדם, קצר למדי. 

          השנים חולפות להן ביעף ובגיל 80-90,  אם נהיה לארג'ים +90, בדרך כלל (אם התמזל המזל) מתים משיבה.

          את השאלה הזו אני חוקרת מגיל צעיר, החל בערך משנות ה-20 שלי.

          אז גם גיבשתי את המשמעות הראשונה, שחשבתי שהיא משמעות החיים:

          משמעות החיים ה-1 שלי מגיל 20(+) :   הבאת ילדים לעולם

          זו משמעות עצומה בהחלט, ויש לה גם חשיבות ביולוגית וקיומית, שכן היא מייצרת לנו משפחה והמשכיות ודואגת להמשך קיום האנושות.

          התחתנתי ובשלב מסויים, הם באו לעולם, ילדינו, ומילאו אותנו באושר והפכו אותנו למשפחה.

          אבל, עמוק בתוכי התחלתי להבין שזה עדיין לא מספיק כדי לענות על משמעות החיים, אלא רק חלק ממנה...

          אז המשכתי לחקור, ואני חושבת שעליתי עליה, על המשמעות הנוספת של החיים עבורי:

          משמעות החיים ה-2 שלי מגיל 30(+) :   מערכות יחסים

          קיום מערכות יחסים עם קשר אמיתי ומכל מיני סוגים..

          עם ההורים,

          עם האחים,

          בזוגיות,

          בהורות,

          בחברות,

          בשכנות,

          בעבודה,

          ובכלל..

          משמעות החיים ה-3 שלי מגילי הנוכחי (38) :

          מחקר האני שלי, להגשים חלום, להנות בלב שלם 

          (בחלק זה - תודות ל-heropass ואדם לב ארי)

           

          המשמעות הזו מחולקת לשלושה חלקים שקשורים בעיני לאיזו הבנה שבאה עם הגיל :

          1. להבין מי אני, לקבל את מי שאני, להתנהג כמו מי שאני.

          2. לשאוף להגיע למה שאני חולמת ורוצה, שלפעמים בשלב בחיים אני רחוקה ממנו ואיני בטוחה איך להתחיל את הפסיעה הראשונה אפילו. 

          ולכל אדם יש את הפסגות שלו בחיים..

          3. להנות מהחיים - בשבילי זה אומר לדעת להיות מרוכזת באותו דבר מהנה שאני עושה במלואו, ולא לחשוב במקביל על שום דבר אחר, וגם אם מתחמקת לה מחשבה סוררת לתת לה לחלוף.

           

          אז עכשיו מאיפה אני אוספת את התעודה שמגיעה לי על מחקר של למעלה מ-10 שנים שאני מייגעת את מוחי וחוקרת ושואלת ובודקת?מגניב

           

          התקדמתי למקום בו אני מרגישה נינוחה עם תוצאות המחקר האישי, אבל היה מעניין אותי לדעת:

          מהי משמעות החיים עבורכם?

           

           

           

           

           

          דרג את התוכן:
            7 תגובות   יום שישי , 24/8/07, 01:49

            ילדים רכים, יכולים ללמד אותנו המון על החיים . . . סיגל א.ש.

            ___________________________________________

            השיר מצוטט מהמגזין "דרך האושר" מרץ 2006

            נכתב ע"י ילדה חולה שבקשתה היא להפיץ את השיר לכמה שיותר אנשים.

            ___________________________________________

            "האם צפית אי פעם בילדים משתעשעים על קרוסלה?

            האם הקשבת פעם לגשם בנפילתו על האדמה הלחה?

            האם עקבת אחר מעופו של פרפר

            או בהית בשמש בשקיעתה עם רדת ערב

            מוטב שתאט, אל תרקוד כל כך מהר

            הזמן קצר, המנגינה לא תימשך לעד.

            האם יומך עובר בטיסה?

            כשאתה שואל: "מה שלומך", האם אתה מקשיב לתשובה?

            בסופו של יום, כשאתה שוכב המיטה כשמאה המטלות הבאות

            שלך רצות במחשבתך...

            מוטב שתאט, אל תרקוד כל כך מהר

            הזמן קצר, המנגינה לא תימשך לעד

            האם אי פעם אמרת לילדך "נעשה את זה מחר"?

            ובחפזונך, לא שמת לב לאכזבתו?

            אי פעם איבדת מגע, נתת לחברות ישנה למות

            כי לא היה לך זמן להתקשר ולומר שלום?

            מוטב שתאט, אל תרקוד כל כך מהר

            הזמן קצר, המנגינה לא תימשך לעד

            כשאתה ממהר כל כך להשיג משהו

            כשאתה דואג וממהר במשך היום

            כאילו זו מתנה שלא נפתחה ונזרקה לפח

            החיים אינם מירוץ,

            קח אותם לאט יותר

            הקשב למנגינה

            לפני שהשיר יסתיים"

            _____________________________________________

             

             

             

            דרג את התוכן:
              5 תגובות   יום שבת, 18/8/07, 12:26

              בבית ילדותי הייתי

              נזכרתי 

              הבטתי לחפש רמז נוסף למשהו שנשאר מאז. 

              נשארתי  

              לפרק זמן קצר 

              רגע לפני המשך מירוץ הזמן, 

              לנשום פנימה את השלוה, 

              גם אם לכאורה.  

              השמיים נראים שם אחרים  

              תכולים, רחבים ונקיים יותר

              יחד עם דורי שגר ממול 

              למדתי להכיר את השמיים האלה  

              על ספת הנדנדה

              עם מבט כלפי על 

              מדמיינים מעננים 

              נהנים מלהיות 

              ילדים. 

              זוכרת שבאריזונה ראיתי שמיים דומים 

              והתגעגעתי 

              והרגשתי פתאום קירבה למדינה הזרה. 

              גם היום לפעמים זוכרת להביט מעלה 

              למדוד את המרחק 

              וככל שהשמיים מרגישים נמוכים ורחבים 

              זוכרת את הבית, 

              את בית ילדותי

              דרג את התוכן:
                3 תגובות   יום רביעי, 15/8/07, 14:28

                אנחנו מוקפים במכשירים מועילים לשימוש יומיומי: מכונת כביסה, ייבוש, כלים, מיקרו, מיקסר, מכונות קפה, לחם,  מיץ גזר, מכונות גיזום שיחים, מטוסים, רכבות, מכוניות, מחשב נייח, לפטופ, ג'.פי.אס., מזגנים, טלפון נייד, אלחוטי . . .  ועוד אינספור מכשירים שאנחנו משתמשים בהם, מי פחות מי יותר.

                כמו עישון פאסיבי, גם אלה שמשתמשים פחות חשים את תוצאות השימוש המוגבר ויש לזה מחיר.  

                בשאיפה, כולנו רוצים לנשום אויר צח ונקי, עובר גנן וגוזם שיחים כשיש לו דלק לא מזוהה במיכל  ומעבר לרעש, מתפשט ריח מסריח באויר שאתה שואל את עצמך אם אתה נמצא בשכונת מגורים או בלב איזור תעשיה משנות ה-60. 

                אנחנו לא סומכים על טיב המים בברז וצורכים מים מינרליים בבקבוקים, לא תמיד מתחשק לנו לאגור ולהביא למיחזור את הבקבוקים, אפילו כשמדובר בהליכה קצרה למיכל או אפילו כשמחזירים את דמי הפקדון בסופר (זה אפילו יכול להצטייר כלא נעים או כקמצני ולפספס את הרעיון). 

                יש לנו שמש לוהטת רוב ימות השנה ואנחנו מעדיפים לדחוף את הבגדים למייבש ולא להתחיל לתלות ואח"כ להוריד כביסה מהחבל.  

                יש לנו שמש ואנחנו לא מפתחים מספיק מכשירים שמנצלים אותה (לא שזה קל, הבעיה היא איך אוגרים את האנרגיה לשימוש מאוחר יותר). 

                יש תחרות בשוק, כוח הקניה שלנו גדול יותר, כך שלפעמים אנחנו מעדיפים לקנות מכשיר חדש מאשר לתקן את המקולקל ואז נשארים עם כלי שאין לו הופכין שמוצא את מקומו בפח האשפה. לעיתים בתוך מכשירים אלה יש חומרים שמזיקים לאדמה, למי התהום ובסופו של דבר לכל יצור חי, כולל אותנו היצורים הנבונים. 

                אלה דוגמאות קטנות לקבלת החלטות יומיומיות שלנו כשאנחנו באים להשתמש במיטב ומירב המכשירים שלשירותינו.

                ויש גם את הסקטור התעשייתי שמרשה לעצמו  (בלא התנגדות של ממש מצידינו)  לזהם את הים, האויר, המים . . . עם הגבלים ללא הגבלים, במבחן התוצאה – יש זיהום מכל הכיוונים.

                כאשר אנחנו מקלים ראש בצריכה הזללנית שלנו בטכנולוגיה שנמצאת שם בשבילנו, מדוע שנחמיר עם התעשיות?

                אולי זה בגלל שאנחנו לא רוצים להצטייר כיפי נפש ואנחנו גם רוצים להמשיך לחיות בנוחות, אבל יש לכך מחיר וזה לא מחיר קטן - במיידי, ולאורך מי יודע כמה שנים . . . את התשלומים מחוסר ברירה ישלמו ילדינו, ילדיהם וילדי ילדיהם. . . 

                כמו מגדל בבל, שם רצו האנשים להגיע לאלוהים, כך היום אנחנו מתקדמים בקצב מזורז, מקווים להשיג עוד התקדמות ובסופו של התהליך עלולה לבוא קריסה.

                ללא איזון, ללא בחירה, ללא שליטה, אנחנו עלולים לאבד את הכל, אם לא בדור הזה, בדור הבא או זה שאחריו . . . 

                אני מאמינה שאם כל אחד יעשה בחירות בחייו היומיומיים שיש בהן שיקול לטובת ההווה והעתיד שלנו ושל  צאצאנו ויבחר מה הוא מסוגל לוותר ולהתאמץ עוד קצת, גם הגישה שלנו כלפי התעשיות תהיה יותר דורשת וגם נשיג הישגים שאותם נראה במיידי ומהם ייהנו הדורות הבאים. 

                דרג את התוכן:
                  4 תגובות   יום שלישי, 14/8/07, 11:37

                  אהבו את חייכם... 

                  איננו יכולים  להקשיב  למה  שאחרים  רוצים  שנעשה

                  עלינו  להקשיב  לעצמנו. 

                  חברה  משפחה  חברים  אינם  יודעים  מה  שעלינו  לעשות.

                  רק  אנחנו  יודעים   ורק  אנחנו  יכולים  לעשות  מה  שנכון  בשבילנו

                  אז  התחילו  ברגע  זה. 

                  תצטרכו  לעבוד  קשה  מאוד

                  תצטרכו  להתגבר  על  הרבה  מכשולים

                  תצטרכו  ללכת  כנגד  השיפוט  הטוב  יותר  של  הרבה  אנשים

                  ותצטרכו  לעקוף  את  הדעות  הקדומות  שלהם. 

                  אבל  תוכלו  לזכות  בכל  מה  שתרצו  אם  תשתדלו  בכל  הכח. 

                  אז  התחילו  ברגע  זה  ותחיו  חיים  שתוכננו  על-ידכם   ובשבילכם

                  ואתם  תאהבו  את  החיים  שלכם.  

                   מתוך הספר: "למצוא אושר בכל דבר"  סוזן פוליס שוץ 

                  דרג את התוכן:

                    פרופיל

                    סיגל א.ש.
                    1. שלח הודעה
                    2. אוף ליין
                    3. אוף ליין

                    ארכיון

                    פיד RSS