כותרות TheMarker >
    ';

    אהבו את חייכם

    אהבו את חייכם...
    איננו יכולים להקשיב למה שאחרים רוצים שנעשה
    עלינו להקשיב לעצמנו.
    חברה משפחה חברים אינם יודעים מה שעלינו לעשות.
    רק אנחנו יודעים ורק אנחנו יכולים לעשות מה שנכון בשבילנו
    אז התחילו ברגע זה.
    תצטרכו לעבוד קשה מאוד
    תצטרכו להתגבר על הרבה מכשולים
    תצטרכו ללכת כנגד השיפוט הטוב יותר של הרבה אנשים
    ותצטרכו לעקוף את הדעות הקדומות שלהם.
    אבל תוכלו לזכות בכל מה שתרצו אם תשתדלו בכל הכח.
    אז התחילו ברגע זה ותחיו חיים שתוכננו על-ידכם ובשבילכם
    ואתם תאהבו את החיים שלכם.

    מתוך הספר: \"למצוא אושר בכל דבר\" סוזן פוליס שוץ

    ארכיון : 9/2007

    0 תגובות   יום שני, 24/9/07, 08:25

     

    נכון שהקפה הוא אתר וירטואלי, אבל ביום חמישי הקרוב הוא יהפוך למקום ממשי !

    אני בטוחה שבמפגש שמחוץ לוירטואלי, ביום חמישי בנמל תל אביב, 

    תהיה שמחה נעימה לראות במרחק נגיעה את החברים והחברות ואת באי הקפה כולם.

    יתווסף עוד רובד לחברות כאן,

    רובד של מי כל אחד ואחת בחיים

    שמעבר לאצבעות על המקלדת,

    מעבר לרגשות ולמחשבות...

    מתרגשת בשבילכם...

    אני נוסעת עם הילדים ולא אהיה במפגש,

    אמתין בסבלנות למפגש הבא (-:

    חג סוכות כייפי ומפגש מהנה ומעניין !

    להתראות בקפה, 

    סיגל

    דרג את התוכן:
      7 תגובות   יום חמישי, 20/9/07, 11:36

      מרגישה כמו בית מלון בדירוג 5 כוכבים . . .

      חמשת הכוכבים שלי נוצצים באהבה ושמחה .

      אני כותבת פוסטים בקצב איטי למדי ולא מסחרר,

      והכל אצלי מילים ללא מוזיקה ותמונות (מתנצלת, אוהבת דוקא לראות את זה אצל אחרים),

      ומישהו כתב לי שמרגישים שאני כותבת מהלב והסכמתי איתו.

      רוצה להגיד שאני אוהבת את 5 הכוכבים שלי,

      שמחה בחלקי ומודה על שהענקתם לי אותם, מי שתהיו . . .

      אני כותבת דיי בשביל עצמי, מעניין אותי גם הפידבק שלכם,

      אבל בעצם הכתיבה מתרחש אצלי תהליך של עיצוב הדרך שלי במילים,

      לא רק דרך אגב, אלא ממש במילים, רעיונות, מחשבות ושיתוף ידע.

      זה כייף אדיר !

      נהנית להיכנס לפוסטים שלכם,

      של החברים שלי,

      לחדשים שנכתבו ואני מתוודעת

      אל כותביהם תוך כדי,

      מעניינת לי ההליכה כאן בקפה . .

      בהתחלה הייתי מכורה, מודה,

      גם היום קשה שלא להודות שאני משקיעה כאן זמן לא מבוטל,

      אבל היום זה יותר ויותר תענוג להתוודע אליכם.

       

      אני סקרנית ואוהבת להקשיב

      ואתם מעניינים ומגוונים ויודעים להשמיע . . .

       

      מזמינה אתכם למלון שלי, המדורג בדירוג הגבוה ביותר שניתן להעניק למלון, יש לי הרי 5 כוכבים קורץ

      (כן, שמעתי ששינו את שיטת הדירוג במלונות, אבל תנו לי לתפוס טרמפ על זה עדיין)

      ובקצב שלי, אכתוב לאיטי עוד דברים שיגיעו מהלב ומקווה שייכנסו אל ליבכם, או שלא, גם זה יתקבל בברכה . . .

                                                    

                                                           בהרבה הערכה וחיבה,

                                                    

                                                                     סיגל א.ש.

       

       

      דרג את התוכן:
        9 תגובות   יום חמישי, 13/9/07, 19:03

        http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3448692,00.html

         

         

         היי סיגל

        כדי שימשיכו לפרסם כתבות בנושאים חברתיים חשוב שיהיו כמה שיותר תגובות אודה לך אם תוכלי לעיין ולרשום תגובה קצרה. אם יש חבר או חברה נוספים שיכול לסייע בשמחה

        תודה גדולה   

        טלי

        נ.ב. את התגובות הם צריכים בכתבה שב-ynet  שבקישור, של קולגה של חברתי טלי.  תודה מראש לכל מי שיעיין ויגיב שם ! 

        דרג את התוכן:
          15 תגובות   יום רביעי, 12/9/07, 09:10

          זה מפחיד... המוות, שהוא סופו של כל חי.

           

          עם התקדמות הטכנולוגיה, המדע והרפואה, יש הארכה ניכרת בתוחלת החיים האנושית.

          כמובן שמצד אחד אני שמחה על כך שנותנים לנו הזדמנות לחיות עוד קצת, למה? בדיוק בגלל שזה מפחיד, המוות, שהוא סופו של כל חי.

           

          לפני שנים, כשהייתי סטודנטית לתואר ראשון, היה לי מרצה שטען שהארכת תוחלת החיים מביאה עימה בעיות חדשות, כמו, מחסור במזון, ריבוי זבל וזיהום, מחלות חדשות וכדו', הוא אמר שבמקרה כזה, מלחמות ומגפות הן דבר חיובי, כי הן מדלדלות את האוכלוסיה.

          (כמובן, שזה נאמר ברומו של עולם ולא היתה לא כוונה שהוא חלילה רוצה במותו של מישהו, אבל הבנתם את כוונתו אני מקווה).

           

          אני טוענת ש -

          כל העניין בחיים - שיש את המוות.

          ללא המוות, הכל מאבד חשיבות. הידיעה שנמות יום אחד מדרבנת אותנו לחיות חיי אמת, להגשים מטרות, לאהוב ולחבק את היקרים לנו, כי זמננו קצוב.

          והנה גם אתם יודעים את זה, לא צריך שתחוו מוות של מישהו קרוב (תסמכו עליי בעניין?)...

          יש אנשים שזכו לחיי נצח, הם אינם רבים, אבל רבים ממה שאתם חושבים, הם האנשים שעשו משהו שנזכור לנצח למשך דורות רבים -

           

          הוגי דעות, מדענים, מנהיגים, מחוללי מלחמה ואמיצי השלום וזכויות האדם...

           

          וגם האדם הרגיל שידע להיות הוא והשפיע בכך על סובביו - אצלם הוא חי תמיד הרבה אחרי מותו, ואולי גם אחרי מותם...

           

          מקווה שנדע כולנו לחיות חיים טובים ומאושרים ולראות גם את הדברים הקטנים שיש ולא רק להתלונן על אלה שאין. 

           

           

          בואו נלך על זה (-:

           

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 11/9/07, 08:44

             

            לזכור ולא לשכוח

            את היום הנורא,

            שבו ההסטוריה העולמית,

            קיבלה תפנית.

            ועדיין לא תפסו את בני העוולה

            ובראשם הרשע אוסאמה בן-לאדן.

            נרכין ראשנו לזכר אלפי הנספים,

            החפים מפשע שמצאו את מותם,

            באותו יום מר... 

            בארבעת המטוסים,

            במגדלי התאומים,

            ובפנטגון.

            יהי זכרם ברוך

             

             

             פיגועי 11 בספטמבר הוא הכינוי שניתן למתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, שהתבצעה בבוקר ה-11 בספטמבר 2001 : תשעה עשר טרוריסטים מארגון אל קעידה, חטפו ארבעה מטוסי נוסעים גדולים (של חברות התעופה "יונייטד" ו"אמריקן איירליינס"). שניים מהם רוסקו אל תוך מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי בניו יורק ומוטטו אותם. מטוס נוסף רוסק לתוך הפנטגון, מרכז משרד ההגנה האמריקני, בסמוך ולוושינגטון, והחריב אחד מאגפיו. מטוס רביעי התרסק באזור חקלאי בפנסילבניה, אחר שנוסעיו ניסו להיאבק בחוטפיהם. בהתקפות הטרור נרצחו קרוב ל-3,000 בני אדם, גופות רבים מהם לא זוהו עד היום.
            הפיגועים הכו בהלם את
            ארצות הברית ואת העולם המערבי כולו, שעמד מול קטסטרופה בה סרט קולנוע אפוקליפטי הופך למציאות קיימת. ההשלכות המדיניות, החברתיות והתרבותיות של הפיגועים היו מרחיקות לכת. הם פקחו את עיני העולם להכרה בסכנת הטרור האיסלאמי, והביאו למפנה במדיניות ארצות הברית במזרח התיכון, למלחמת אפגניסטן ובעקיפין גם למלחמת עיראק ב-2003. יש מומחים, כמו למשל אפרים הלוי המכנים את הפיגועים כהתחלתה של "מלחמת העולם השלישית".   (מתוך ויקיפדיה)

            דרג את התוכן:
              12 תגובות   יום שבת, 8/9/07, 14:07

               

              מתחילים להרגיש את זה,

              את שינויי מזג האויר...

              רוח נעימה שמתחילה לנשב,

              הקלמנטינות הירוקות שלאט אבל בטוח גדלות להן,

              גויאבות, הפרי האהוב עלי,

              מנצנצות ירוקות על העץ של הגויאבה הננסית

              והחגים שבפתח..

              איזה כייף!

              והאמת,

              חייב להיות שינוי לפני ראש השנה,

              כי השנה אני מארחת,

              כדי שלא נתפצל,

              אחותי ואני,

              אז,

              כולם באים אליי,

              והמזגן שלי, לא בדיוק יוכל לעמוד במספר האנשים שיהיה..

              אז,

              מזג האויר חייב להשתנות,

              כדי שנוכל לפתוח לרווחה את החלונות

              ולהנות מרוח נעימה של שנה חדשה...

               

              שנה טובה ומלאת משבי רוח נעימים ופוריים לכולם כאן בקפה ולמשפחותיכם מגניב

              דרג את התוכן:
                14 תגובות   יום חמישי, 6/9/07, 11:24

                התלבטתי אם לשתף, אני אדם כל כך פרטי (ממש, ממש), בורחת מחשיפה, אנשים חדשים לא מעלים על דעתם שהתאלמנתי, לא "נראה" עלי, כמו שלא נראה על אחרים שעוברים אירועים בחייהם והם אנשים פרטיים בגישתם..

                אבל.. את הקפה הכרתי דרך המלצה של בליינד דייט שהיה לי.

                לא יצא משהו רומנטי עצוב אבל אני מכירה אתכם בזכות זה...מחייך

                וגם.. לאחר שהתחלתי לקרוא ולכתוב בקפה, הכרתי מישהו שאביו נהרג כשהיה ילד וכל כך רציתי לשמוע ממנו איך זה היה לגדול ללא אביו עבורו ועבור אחיו ואיך היה לאימו... נפגשנו לארוחת צהריים והכרתי את אחד האנשים האמיתיים והמקסימים, בזכות הקפה...

                (הוא צעיר ממני בהרבה ותפוס, למי שחשב על העניין הרומנטי מחייך 

                זה החיבור האנושי שלא מבדיל בין גיל, מין, דת וכו')

                אז אני משתפת אתכם במשהו פרטי שהתלבטתי אם בכלל לשתף...

                היום יש אזכרה לבעלי, שאותו מאוד אהבתי, מאוד מאוד.

                הוא היה בן אדם טוב, שמחייך עם כל הלב ושעוזר בחפץ לב,

                חכם,

                שמתאים לו להיות בחליפה בדיוק כמו שעם טי שירט הפוכה וטרניג בדרך לג'ים,

                שלמרות הנסיעות והעבודה המוטרפת, תמיד תמיד היה שותף מלא בחיי ובחיי הילדים שלנו, ואני הייתי שותפה מלאה שלו, וכשהוא מת, יכולתי לספר למבקרים הרבים דברים עליהם שידעתי ממנו ושהיו אפילו קטנטנים..

                קשה לי להמשיך.. קשה להפוך ביום אחד מבן אדם פרטי למישהו שמעלה באינטרנט את הרגשות הכי פרטיים שלו.. אבל, רציתי לשתף כאות תודה, כי הקפה הוא כל כך מיוחד בעיני... מאחלת לכם שתסגרו את השנה בהרהורים על מה שהיה ותפתחו את השנה החדשה עם התרגשות וציפיה, ושיהיה לכם בה הרבה מהטוב ופחות מהרע (שבכלל לא יהיה מהרע אם אפשר..)

                דרג את התוכן:
                  11 תגובות   יום שלישי, 4/9/07, 00:50

                  ללא בחירה > אין מוטיבציה > אין עשייה

                   

                   

                   הצגת הנושא כשמוציאים את מילות השלילה, תהיה:

                   

                   

                        בחירה > מוטיבציה > עשייה

                   

                   

                                                                !

                   

                   

                   

                   

                   

                   

                   

                   

                   

                   

                   

                  דרג את התוכן:

                    פרופיל

                    סיגל א.ש.
                    1. שלח הודעה
                    2. אוף ליין
                    3. אוף ליין

                    ארכיון

                    פיד RSS