כותרות TheMarker >
    ';

    אהבו את חייכם

    אהבו את חייכם...
    איננו יכולים להקשיב למה שאחרים רוצים שנעשה
    עלינו להקשיב לעצמנו.
    חברה משפחה חברים אינם יודעים מה שעלינו לעשות.
    רק אנחנו יודעים ורק אנחנו יכולים לעשות מה שנכון בשבילנו
    אז התחילו ברגע זה.
    תצטרכו לעבוד קשה מאוד
    תצטרכו להתגבר על הרבה מכשולים
    תצטרכו ללכת כנגד השיפוט הטוב יותר של הרבה אנשים
    ותצטרכו לעקוף את הדעות הקדומות שלהם.
    אבל תוכלו לזכות בכל מה שתרצו אם תשתדלו בכל הכח.
    אז התחילו ברגע זה ותחיו חיים שתוכננו על-ידכם ובשבילכם
    ואתם תאהבו את החיים שלכם.

    מתוך הספר: \"למצוא אושר בכל דבר\" סוזן פוליס שוץ

    ארכיון : 4/2010

    15 תגובות   יום שלישי, 27/4/10, 19:48

    כשפתחתי לי פייסבוק אמרתי לעצמי שזה יהיה רק לחברים שאני מכירה ונפגשת,

    ככה אוכל לשתף בתמונות וחוויות חברים באמת מהחיים.

    אמרתי לעצמי גם שזה יהיה בלי ילדים-חברים, כי הם כל היום מתכתבים ומשחקים

    ובנוסף חשבתי שמותר שיהיה להם את המקום שלהם להתחבר בלי מבוגרים..

    אלא שהבת שלי נכנסה לעניין והציעה לי חברות,

    נמסתי למראה התמונה שצילמה ולחצתי על הוסף בלי הסס.
    מאז נוספו לרשימה ילדים נוספים ואני ממש מתרשמת מהם,

    איזה פירגון יש שם, איזה שיתוף, ממש מקסימים!

    אני מקוה שהם ככה גם בחיים כשהם אוף דה רקורד (-:

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שבת, 24/4/10, 11:17

      פורד אסקורט ירוקה, מסוף שנות ה-70 / תחילת שנות ה-80, שמורה, מטופחת ומאוד אהובה.

       

      לאבי היה רומן.. מעבר לאימי ואותנו, אהב אהבה גדולה את המכונית הירוקה.

      כמה תשומת לב הקדיש לה, בדק שמן ומים, ניגב וניקה תוך כדי ליטוף והערצה, אפילו היתה לו שיטה לחניה...

      גרנו ברחוב מעגלי בדיוק במרכז שהיה המישור, משני צידי הרחוב היתה עליה, הוא היה עושה סיבוב כדי להגיע עם הפנים כלפי המדרון הקל, זו היתה הדרך היחידה שהסכים לחנות את מכוניתו היקרה וגם אותנו לימד על חשיבות העניין כשהגענו לגיל המיוחל.

       

      ממנו למדתי לפני התאוריה את הלכות המנוע, החלפת פנצ'ר ובדיקת שמן-מים, אני מומחית לכל אלה (בתאוריה) לאבא שלי זה היה חשוב שנדע, אז ידענו.

       

      בבוא היום, קיבלנו את הרשיון, בין גיל 17 ל-18. שלוש פעמים עבר אבי את החוויה של מסירת המפתחות בידיים רועדות לילדיו הנאמנים, בהקרבה וזיעה קרה.

       

      הוא הגה עוד לפני שזה הפך לחוק, את הרעיון של ליווי הורי בחודשים הראשונים.

      בחרדת קודש ישב במקום הלא מוכר, לצד הנהג, לא יכול להתאפק מלקפוץ בבהלה ולהעיר אמירה של הכוונה.

      ואנחנו בשקט נוהגים, מאוד נזהרים, אבל מרוב מתח נתקלים, פה דפיקה קלה בצד ימין, פה בצד שמאל וגם תאונה חזיתית לא רצינית.

       

      והוא בהתחלה נרעש, איך בעודו יושב כאן לידינו ממש, קרו הדברים, איך יכול להיות ואיזה מין נהגים אנחנו שלא נשמרים. אבל לאט, לאט נרגע ואלינו התפנה באהבה והבנה, את המכונית תיקן והמשיך להתחלק עם עוד 3 נהגים פוחזים אבל בהחלט זהירים.

       

      חיפשתי תמונה ומצאתי מאמר, להנאתכם:

      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-40030,00.html
      דרג את התוכן:
        12 תגובות   יום שלישי, 20/4/10, 20:09

        לפני כמה ימים נשאלתי שאלה אישית, שאלה שכבר שאלו אותי בעבר (קשרים רומנטיים):

         

                     "האם חוץ מבעלך היו לך אהבות נוספות?"

         

        אני אלמנה וכנראה שהשאלה הזו  גורמת לי  להשיב בגיבוב של משפטים, אולי מהתגוננות,

        של ביטול מסויים של האקס המיתולוגי (בעלי המנוח היקר)...

         

        התשובה גרמה לי אי נוחות וגרמה לי גם לחשוב.. אנסה לענות על השאלה בפוסט הזה.

         

        התשובה הקצרה לשאלה היא: כן.

        מאמינה שכשמתאהבים, כל אהבה מיוחדת במינה, כי כל אדם מביא איתו את האני המיוחד שלו.

        מרגישה שבקשר לאלמנה, יש בלבול מסויים, הרי לא מבחירה נפרדה מבעלה.

        יש כאלה ששואלים את עצמם...אולי היא נכספת אליו עדיין, אולי היא משווה כל אחד אליו?

        אצלי ואצל אלמנות אחרות שאני מכירה (והכרתי רבות מאז) זה בכלל לא ככה.

        מקומו שמור לו בליבי ויש בלב שלי מקום גדול לאהבה גדולה,

        ביום שהיא תגיע (-:

         

         

         


         


         

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום רביעי, 14/4/10, 21:58

          ממליצה בחום!   תהנו, סיגל (-:  

           

          המקצוענים 10:

          http://boker.nana10.co.il/Article/?ArticleID=712432&pid=48&typeid=1

           

           

          הופעה באוזןבר:

          שפי ישי "גבר לא ידבר על כך" מארח את יהודית תמיר

          עודד גולדשמידט: קונטרבאס.
          אדם מדר: כינור, חצוצרה , מנדולינה.
          ג'וני קורן: פסנתר.
          יהודה דרי: גיטרה אקוסטית

          17.4.10  שבת 20:30  אוזןבר רח' קינג ג'ורג' 48 תל אביב

          מחיר: 30-40 ש"ח

          הזמנת כרטיסים: 

          רכישת כרטיסים אונליין למופעי אוזןבר
          לבירורים בלבד: 03-6215210
          א'-ה' 11:00-15:00


          קליפ  - "לילה אחד של אהבה":

          http://www.facebook.com/video/video.php?v=379570748646&ref=mf

           

          ביקורת MNEWS 

          זך וצלול 

          נמרוד דוויק, 28/3/2010

          השנים שחלפו מאז אלבומו הקודם של שפי ישי רק מיצבו אותו כיוצר שלם עם חזון עשיר. לחנים מצוינים המלווים טקסטים חזקים שרובם של נתן זך. יוצר אמיתי.

          שפי ישי - "גבר לא ידבר על כך"

          דרכו של זמר יכולה להיות פתלתלה ומגוונת. שפי ישי הוא סיפור מובהק של יוצר שמצא את נתיב חייו, התגלגל בו ומצא לו את קולו הייחודי. שני אלבומים לשפי ישי, 17 שנה מפרידות בין שניהם ותהום גדולה נפערת בינם. הראשון הוקלט ויצא בתחילת שנות ה-90, השני יוצא בימים אלה. באמצע איבד שפי ישי את אחיו באסון התאומים, הקליט מוסיקה להצגות ועבד על שלל מופעים הכוללים שירי משוררים. זה תמצות דל, שאינו עושה חסד עם היוצר, אבל הוא מייצג את ההיסטוריה המורכבת ומנמק את הבחירות האמנותיות של האלבום הנוכחי.

          בכל האלבום ניתן למצוא רק שני שירים שכתב שפי ישי עצמו. את השירים העוצמתיים יותר לקח לו מנתן זך, שגם מקריא בקולו את אחד משיריו לצלילי המנגינות של שפי ישי. זך, שהתמודדות עם אובדן היא חלק מרכזי מנושאי כתיבתו, הולם ככפפה לידו של שפי ישי. השילוב בין השניים מייצר קוקטייל של כאב ורגש אותנטי מאוד. שפי ישי הוא אולי לא המלחין הכי עדכני בעולם, ולרגעים ניתן למצוא את אותו הנתיב הקושר אותו, אהוד בנאי ואחרים. הכוונה היא לצליל ההוא של סוף שנות ה-80, תחילת שנות ה-90, שקושר אותם יחדיו. אבל שפי ישי הוא יוצר עם חזון, וזה רחב יותר ומרשים יותר ממה שאפשר לומר על הרבה מאוד אחרים המתיימרים לתואר יוצר.

          הפער בין יוצר למבצע הוא מה שמפריד בין מי שמסוגל למי שחושב שהוא מסוגל. מסע חייו של שפי ישי הוביל אותו למקום השליו, בו הוא מסוגל לגשר על התהום שבין המבצע ליוצר באלגנטיות. אלבומו הוא עדות ליכולת הזו. הוא מצליח להוביל את המאזין לתהומות רבים של רגש ולטלטל בשנייה את האוזן והנפש. זו גדולתו כיוצר, והיא נוכחת לאורכו של כל האלבום. ברוך, בעדינות ובחוכמה רבה הוא מצליח לייצר מוסיקליות, שנדיר למצוא כמותה בנוף הישראלי. כל אלה יחדיו הופכים את אלבומו ליותר מגחמה של יוצר שנזכר מאוחר מדי, הם הופכים אותו לפנינה של עונג.

           
          דרג את התוכן:
            8 תגובות   יום רביעי, 7/4/10, 18:01

            יש לנו סימונים עם תאריכים על דופן הקיר ליד המקרר..

            הבן שלי היה מודאג

            מה אם הגובה המרשים של אבא ידלג עליו והוא יהיה נמוך כמו סבא דב?

            כל הזמן הוא ביקש למדוד כמה גבוה הוא יחסית אליי

            ממרום 1.68 מ' שלי הייתי מביטה אליו בחיוך אוהב

            אומרת לו שלא ידאג

            אבל כלום לא עזר

            הילד שלי, שהיה הגבוה ביותר בכיתה בשנים הראשונות של היסודי

            נדמה שנעצר כשנכנס לחטיבה, כשחבריו מתמירים סביבו

            והוא היה בהחלט מודאג

            כנראה משהו ששייך לגיל...

            אז אמרתי לו שנסמן על הקיר ונעקוב

            כמובן שאחותו הצטרפה למדידות

            אני נמדדתי פעם אחת,

            הרי בגובה הזה נעצרתי בהיותי כבת 12

            (כן.. הכי גבוהה בכיתה, ביחד עם שרית א.)

            מאז עברה שנה

            הוא כבר עבר אותי בגובה,

            חוץ מאשר בזמנים שאני על עקבים

            (וכמה שזה מעצבן אותו) 

            היא מאיצה צמודה בעקבותיו,

            קרובה מאוד להגיע אליי

            כשאנחנו הולכים ביחד

            אני מרגישה שיש לצידי שני חברים

            הפער מצטמצם בגובה ובכלל

            כל כך כייף לי שהם נעשים גדולים

            ומברכת אותם שיהיו תמיד 

            בריאים ומאושרים

            דרג את התוכן:

              פרופיל

              סיגל א.ש.
              1. שלח הודעה
              2. אוף ליין
              3. אוף ליין

              ארכיון

              פיד RSS