כותרות TheMarker >
    ';

    אהבו את חייכם

    אהבו את חייכם...
    איננו יכולים להקשיב למה שאחרים רוצים שנעשה
    עלינו להקשיב לעצמנו.
    חברה משפחה חברים אינם יודעים מה שעלינו לעשות.
    רק אנחנו יודעים ורק אנחנו יכולים לעשות מה שנכון בשבילנו
    אז התחילו ברגע זה.
    תצטרכו לעבוד קשה מאוד
    תצטרכו להתגבר על הרבה מכשולים
    תצטרכו ללכת כנגד השיפוט הטוב יותר של הרבה אנשים
    ותצטרכו לעקוף את הדעות הקדומות שלהם.
    אבל תוכלו לזכות בכל מה שתרצו אם תשתדלו בכל הכח.
    אז התחילו ברגע זה ותחיו חיים שתוכננו על-ידכם ובשבילכם
    ואתם תאהבו את החיים שלכם.

    מתוך הספר: \"למצוא אושר בכל דבר\" סוזן פוליס שוץ

    ארכיון : 5/2010

    6 תגובות   יום רביעי, 26/5/10, 00:05
    מזמינה אתכם לחתום על עצומה חשובה.

      

    עצומה - עוצרים את רפורמת הולילנד

    http://www.atzuma.co.il/tichnun4all/0/2/

     

     

    כתבה עם מידע על הרפורמה:

     

    רפורמת התכנון = מדינת הולילנד

    איריס האן

    פרשת הולילנד מוכיחה כמה כוח יש לוועדות התכנון לשנות את הנוף, איכות החיים ואפילו הבריאות שלנו, ועד כמה הן חשופות ללחצים מצד תומכי הפיתוח. רפורמה התיכנון שמקדמת ממשלת נתניהו רק תגביר את הלחץ עליהן, ותחליש את הפיקוח והבקרה על החלטותיהן. כך תהפוך ישראל ל"מדינת הולילנד" שתפו בטוויטרשתפו בפייסבוק שתף

     

    מגדלי האימים של הולילנד, המוכרים לכל ירושלמי ועומדים בימים האחרונים במרכז הכותרות, מעוררים שילוב של כעס ובושה אצל כל מי שעיניו בראשו. בניית המפגע הנופי המאסיבי והצורם הזה, שמזדקר בבוטות מעל הנוף, ממחישה עד כמה ההחלטות של ועדות התכנון משמעותיות ומשפיעות על חיינו.

     

     

    בידי ועדות התכנון יש כוח אדיר לשנות את הנוף, איכות החיים ואפילו הבריאות שלנו. החשדות שהולכים ונחשפים כעת בעניין הולילנד, כמו גם בעניין הפרויקט בצוק מנרה ובפארק איילון, מוכיחים עד כמה חשופות הוועדות הללו ללחצים, וכמה חלקלק המדרון שמוביל לאסון תכנוני שאנחנו "נתקעים" איתו לשנים ארוכות - לפעמים לנצח. הפרשה הזו מדגישה גם עד כמה חשובה הבקרה על החלטות מערך התיכנון, "האיזונים והבלמים" שמטרתם למנוע טעויות בלתי הפיכות, כאלה שנעשו במזיד - כמו שעולה מהחשדות - או כאלה שקרו בשוגג.

     

    זה רק הקדימון

    בחודשים האחרונים מקדמת ממשלת נתניהו רפורמה בתכנון והבניה, שתעניק לוועדות הללו כוח רב יותר, תחשוף אותן ללחצים רבים יותר, ותחליש את הגורמים שאמורים לפקח עליהן. אם היא תמומש, הפרשיות שנחשפות בימים האחרונים יהיו רק הקדימון המבהיל לקראת הבאות.

     

    אדריכלי הרפורמה מתגאים בסיסמא הפשטנית: "תכנית אחת; ועדה אחת". הרעיון הוא שכל תוכנית בנייה, ולא משנה מה היקפה וכמה היא משנה את הסביבה - תידון בוועדת תכנון אחת בלבד, לשם קיצור ההליך הביורוקרטי והסרת מכשולים מפני צמיחה ופיתוח.

     

    אבל עקרון "תכנית אחת; ועדה אחת" הוא מתכון בדוק לחיסול אותם "איזונים ובלמים" שהכרחיים במוסדות בתכנון. יישום העיקרון הזה יביא לכך שנושאים משמעותיים, בעלי השפעה על איכות חיינו ובריאותינו, יוכרעו בידי ועדה אחת בלבד. במקרים רבים זו תהיה ועדה מצומצמת ובלתי מאוזנת בהרכבה, שלממשלה ולמי שמעוניין בפיתוח יש בה רוב תמידי. אין כר נוח מהסדר שכזה כדי לקדם החלטות שרירותיות, לפתוח פתח ללחצים ושחיתות, ולהצמיח כאן עוד ועוד אסונות תיכנוניים ופגיעה בציבור דוגמת מגדלי הולילנד.

     

    עוד על הרפורמה בתכנון:

     

    נכון, לא כל תוכנית צריכה לעבור מסלול מפרך במספר ועדות, אבל תכניות משמעותיות - כמו אלו המאפשרות בנייה בשטחים פתוחים או חקלאיים, ותכניות בנייה גדולות שעתידות להשפיע על הסביבה, הנוף ואיכות החיים של התושבים - לא יכולות להתקדם אחרי דיון בוועדה בודדת; הן חייבות שעוד "זוג עיניים" יעיין בהן וישקול אותן.

     

    מתחם הולילנד בירושלים אמנם נבנה לדראון עולם, אך למרבה השמחה תכניות הבנייה בפארק איילון לא מומשו, והוא נותר כפי שתוכנן מלכתחילה – שטח פתוח רחב ידיים לרווחת הציבור ללא בנייה מאסיבית. חסימת תכנית הבנייה בפארק איילון נבלמה על ידי ועדת משנה של המועצה הארצית שדנה בה. זה היה "זוג העיניים הנוסף" שבחן את התוכניות שוב והשאיר לנו פארק ירוק, ללא בנייה מיותרת בתוכו.

     

     

    עיקרון "תוכנית אחת; ועדה אחת" שבלב הרפורמה בתכנון ובבנייה משמעותה בנייה ולא פארק ציבורי ירוק; אזור תעשייה ולא שמורות טבע; מגדלי יוקרה ולא דיור בר השגה. איך תוכנית שכזו משרתת את הציבור?

     

    רפורמת נתניהו וש"ס תוביל אותנו למדינת הולילנד. פרוייקטים מופרעים שכאלה יצוצו על חשבון כל עץ רענן, והם גם יהנו ממסלול ביורוקרטי מהיר וחוקי לגמרי. זו לא תהיה שחיתות ולא ייפתחו תיקי חקירה; זו תהיה דרך המלך. לא פוליטיקאים וקבלנים ישלמו את המחיר של הטעות הזאת, אלא כולנו, ובעיקר הבאים אחרינו. חייבים לעצור אותה.

     

    איריס האן היא מנהלת תחום תכנון ומחקר במכון דש"א (דמותה של ארץ) של החברה להגנת הטבע

     

     

    דרג את התוכן:
      8 תגובות   יום ראשון, 23/5/10, 17:32


      "החכמים ההינדים אומרים שמכל הנסים, הנס הגדול ביותר הוא שאנחנו יודעים שאנחנו בני תמותה ובכל זאת חיים כאילו היינו בני אלמוות."

      ציטוט מהספר "רשימות על אהבה" דני שיינמן, עמוד 340.

       

      כשהתחלתי לקרוא את הספר, קצת תהיתי לאן הוא מוביל.. לאט לאט נמשכתי לקרוא בו יותר ולסיימו בהקדם, כפי שקורה לי עם ספר טוב. אהבתי את התוכן והמשמעות שבו מאוד, כשהתמונה השלמה התבררה, הדמעות זלגו מעצמן. 

       

      דרג את התוכן:
        14 תגובות   יום שבת, 22/5/10, 11:52


        חוויתי אתמול אירוע מפחיד שטמונה בו אזהרה

        ואני רוצה לשתף אתכם שתיזהרו ותישמרו לנפשותיכם.

         

        נסעתי בצהרי היום על כביש גהה מרובה המסלולים,

        הייתי בנתיב השמאלי ביותר, מיהרתי הבייתה. 

        במסלול לימיני וקצת לפניי נסעה משאית,

        התכוננתי להאיץ ולהשאיר אותה מאחוריי.

        שניה לפני שלחצתי על הגז קרה משהו נורא מפחיד...

        המשאית פגעה במכונית פרטית שאני לא יודעת מאיפה הגיעה,  

        המכונית עשתה היפוך של 180 מעלות, 

        פתאום ראיתי אותה עם הפנים כלפיי ואז היא נעצרה בשוליים.

        הגבתי באינסטינקט, האטתי מאוד, אפילו שאי אפשר היה להאט מידי,

        כל המכוניות סביבי היו במהירות של סביבות ה-100 קמ"ש.

        הסתכלתי על הנהג שהסתובב ונעצר, הוא היה בהלם.

        חשבתי שאני צריכה לעצור ולעזור לו,

        אבל מאחוריי צפרו לי בחוסר סבלנות

        אלה שלא ידעו מה קרה דקה לפני

        ובינתיים כבר התרחקתי מאותו מסכן.

        המשאית נעצרה במרחק בצד ימין.

        אני לא יודעת איך הם יצליחו ללכת אחד לקראת השני,

        זה כביש מהיר ומסוכן לעצור בו.

        נראה שלא היו נפגעים מלבד ההלם והמכונית כמובן.

        מזל היה מעורב כאן,  

        לכל הצדדים וגם לי, כמעט הייתי חלק מאותה תאונה.

         

        המסר ברור ידידיי,

        תיזהרו  ממשאיות!!!

        הנהגים ממוקמים גבוה ונוסעים ברכב מגושם,

        לפעמים הם על הכביש שעות רבות ועייפים.

        פשוט מסוכן לנסוע בקרבתם!

        שימרו מרחק וחישבו פעמיים לפני שאתם עוקפים

        בבקשה ובמיוחד היזהרו בעקיפות!!!

         

        דרך צלחה וזהירה בנהיגה.

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שלישי, 18/5/10, 12:58


          ביום ראשון האחרון הלכנו להירשם לחטיבת הביניים,

          אני עם הבת הקטנה שלי.

          במקרה מוחלט יצא שהתפנתה בדיוק אותה יועצת שרשמה גם את הבן שלי לפני שנתיים.

          חשבתי לעצמי שזה מעולה, ממנה אני יכולה לבקש בדיוק מה שביקשתי עבור הבן שלי

          וכמה שזה היה מוצלח.

           

          היא התחילה לדבר איתנו מתוך היכרות

          והבת שלי עצרה אותה בחינניות בוגרת חדשה ושאלה, את יכולה לספר לנו מי את?

          היועצת חייכה ואמרה, אני כבר מכירה את אמא ואת אחיך שכחתי שאותך עדיין לא

          והציגה את עצמה.

          חייכתי בגאוה על היוזמה של הקטנה, שכבר מתנהגת כמו גדולה

          (כנראה שזה מה שהיא ורק אצלי בראש היא עדיין הקטנה).

           

           

          התרגשתי,

          הרבה יותר ממה שחשבתי וממה שהתרגשתי כשהגדול שלי עלה לחטיבה.

          המחשבה ששני ילדיי גדולים (יחסית למה שהיו אתמול...)

          שהגדול עולה ל-ט'!!!!

          המחשבה הזו פשוט נפלאה, יחד עם זה שהיא קשה לתפיסה...

           

          אוטוטו נגמרת עוד שנה של לימודים לילדים

          ומתחיל החופש הגדול שלהם

          ואנחנו, יחד איתם גדלים ולומדים מהם את השיעורים החשובים של החיים...

          חופשת שבועות מהנה וחג טעים ונפלא    (^:

           

           

           

          דרג את התוכן:
            6 תגובות   יום שבת, 15/5/10, 21:09

            שיר מקסים של יוצרת מוכשרת.

            כתיבה, הלחנה וביצוע - רונית שפי   

                           

                            תהנו!!!

             

            גרסה מהדיסק החדש "קול האלה"

            http://www.youtube.com/watch?v=cvze62AeqZw

            גרסה מהדיסק הראשון "קול האור"  

             http://www.bella.co.il/yz/ronit1.html

             

            הרבה טוב/רונית שפי

            קבלי את מה שמזמן לך היקום

            את כל שביקשת וכל שחלמת

            לכי עם הפחד, הוא חלק ממך

            הביטי וראי עד כמה גדלת.


            הרבה טוב מחכה רק לך

            הרבה אהבה עוטפת אותך

            היי נדיבה – חלקי את הטוב

            חבקי את עצמך, למדי לאהוב.


            את השלמות, כלום בך לא חסר

            יש בך הכל, ואין מיותר

            אל תחפשי מה לא נכון

            חייכי לראי – כמה את יפה.


            הרבה טוב מחכה רק לך

            הרבה אהבה עוטפת אותך

            היי נדיבה – חלקי את הטוב

            חבקי את עצמך, למדי לאהוב.


             

             

            דרג את התוכן:
              10 תגובות   יום שלישי, 11/5/10, 14:56

              משהו קורה ומשתנה אצלי בחיים,

              התהליך התחיל בערך בגיל 40...

              מבפנים וכלפי חוץ לכל הכיוונים,

              עם מודעות וראייה מחודשת על הדברים,

              החדשים והישנים.

              זה מביא לשינוי גם בקשרים הבינאישיים,

              אני רואה את זה בעיקר עם החברים.

              המעגל נפתח ונכנסו נוספים,

              מעניינים ובעיני אותנטיים ונהדרים.

              אני ממש מצפה למפגשים הדו-שבועיים

              (בערך, אנחנו משתדלים)

              ולומדת כל כך הרבה "שיעורים" משכילים,

              שמאוד עוזרים לי ומקדמים.

              אפשר לומר שהחברים אותי מעשירים,

              כל אחד עם טיפים משלו מחוכמת החיים.

              פתאום אני מוצאת את עצמי מאוד קשובה לאחרים

              ומסגלת לי הרגלים חדשים,

              כמו למשל לעשות כושר בלי ויתורים

              ולהתמיד ולהשתפר בעמידה בזמנים,

              כדי להספיק את המטלות שחייבים

              וגם לאפשר לאותו מעגל חברים

              להיות חלק אינטגרלי מהחיים.

              אוטוטו בת 41... פתיחה מצויינת לעשור מדהים (-: 

               

              דרג את התוכן:
                8 תגובות   יום ראשון, 2/5/10, 12:45


                רגע לפני שהתפוצצה, התגלתה ע"י שוטר עירני מכונית תופת בטיימסקוויר בניו יורק.

                בדצמבר האחרון היינו שם, בעיר הכל כך תוססת ואדירת עוצמה..

                העיר שבה נולדו ילדיי ובה רכשתי לי חברות מרחבי העולם, אחת מפקיסטאן שלימדה אותי משהו על דעות קדומות (שלי היו על האמריקאים, כישראלית טרייה בניו יורק).

                העיר שבה התפעלתי ונהניתי מהעושר העצום של האנשים בה, ממגוון מסעדותיה, תאטרונותיה, מוזיאוניה והפארק המדהים במרכזה, מרחק כמה בלוקים מהיכן שהתגוררנו.

                עכשיו היא מאויימת.

                מחכה לראות מי האחראי.

                מאוד רוצה שזה יהיה חד פעמי.

                 

                 

                ואני בכלל רציתי לספר לכם משהו משעשע (-:

                סיפורונצ'יק.. 

                בשבת של אתמול הגענו לארוחת צהריים אצל הסבתא והסבא (חמיי המקסימים).

                חניתי, יצאתי ונעלתי את האוטו, תוך כדי שאני אומרת לילדים, בואו נראה מי יגיע ראשון, רצתי, לבדי... הבן שלי המשיך ללכת באיטיות אופנתית, הבת בכלל נעלמה והתברר שנשארה עדיין באוטו.

                פניתי לאחור ושאלתי מה קורה, הבת שלי יצאה בפרצוף מרוגז ואמרה לי, סידרתי את השיער, מה את ילדה קטנה בת 4? הבן שלי הזדהה איתה.

                נכנסנו למעלית ואיתנו שכן עם ילדיו הקטנים. ילדיי היו שקועים ועסוקים בראי, מסדרים את הופעתם ובוחנים את עצמם, לפני שיצא השכן בקומתו, החלפנו חיוכים של הבנה.

                זהו, יש לי שני ילדים מתבגרים וזה בעיני פשוט מקסים!

                זוכרת את עצמי באותו הגיל, גיל קשה, גיל של התהוות, מרדנות, חברות, ערכים, עקרונות... וואו איזה גיל פנטסטי ומאתגר.

                 

                אז מה יהיה, כעת אסור לי להשתטות איתם?

                עליי ללבוש ארשת של רצינות ובגרות?  

                מקווה שלפחות בבית יתנו לי להמשיך עוד קצת עדיין... 

                דרג את התוכן:

                  פרופיל

                  סיגל א.ש.
                  1. שלח הודעה
                  2. אוף ליין
                  3. אוף ליין

                  ארכיון

                  פיד RSS