כותרות TheMarker >
    ';

    אהבו את חייכם

    אהבו את חייכם...
    איננו יכולים להקשיב למה שאחרים רוצים שנעשה
    עלינו להקשיב לעצמנו.
    חברה משפחה חברים אינם יודעים מה שעלינו לעשות.
    רק אנחנו יודעים ורק אנחנו יכולים לעשות מה שנכון בשבילנו
    אז התחילו ברגע זה.
    תצטרכו לעבוד קשה מאוד
    תצטרכו להתגבר על הרבה מכשולים
    תצטרכו ללכת כנגד השיפוט הטוב יותר של הרבה אנשים
    ותצטרכו לעקוף את הדעות הקדומות שלהם.
    אבל תוכלו לזכות בכל מה שתרצו אם תשתדלו בכל הכח.
    אז התחילו ברגע זה ותחיו חיים שתוכננו על-ידכם ובשבילכם
    ואתם תאהבו את החיים שלכם.

    מתוך הספר: \"למצוא אושר בכל דבר\" סוזן פוליס שוץ

    ארכיון : 6/2010

    13 תגובות   יום שישי , 18/6/10, 13:20

    תוך כדי נסיעה שמעתי את הסיפור מאחורי השיר, שנכתב כחיזוק לפעולת החיילים שלנו במשט  והשמעה בביצוע (בוסרי) של עמיר בניון, שיצא מקסים ומרגש.

     

    ביו-טיוב נמצא הביצוע של חברי הכנסת:

     

    http://www.youtube.com/watch?v=V4h5hH4nhT0

      

      

    שיר ערש

    מילים: משה קלוגהפט

    לחן: עמיר בניון

    תישן ילד תישן

    מישהו ער בשבילך אז תשכב

    קח את תיק האוכל

    ולך אל הגן עכשיו

    גם הוא יאכל - את מנות הקרב

    תצחק ילד תצחק

    הוא נושך שפתיו בשבילך עכשיו

    תבעט בכדור

    תתפלש בחול

    גם הוא מנער עכשיו - את החול ממדיו

    וכמו הנשר הוא יבוא

    וישא אותך על גבו

    הוא יספוג החיצים אל ליבו

    במסע במדבר

    רק עקבותיו בעפר

    הוא נושא אותך

    על כפיו כל הזמן

    אז תישן ילד תישן

    תרוץ ילד תרוץ

    גם הוא בתופסת הם רודפים אחריו

    קפוץ בחבל

    גם הוא משתלשל מחבל עכשיו

    יש אמא בבית רק שמור לה עליו

    וכמו הנשר הוא יבוא

    וישא אותך על גבו

    הוא יספוג החיצים אל ליבו

    במסע במדבר

    רק עקבותיו בעפר

    הוא נושא אותך

    על כפיו כל הזמן

    אז תישן ילד תישן

    ובלילה עצום את עיניך

    הוא פוקח עיניו בשבילך

    ותגיד רק תודה

    תשיר לו שיר ערש בליבך

    הוא יזמזם חזרה

    מעמדת השמירה

     

    דרג את התוכן:
      15 תגובות   יום ראשון, 6/6/10, 08:26


      אהבה שכזו גדולה

      מפליאה אותי כל יום מחדש

      המסירות היומיומית,

      הסבלנות והרוך,

      ההכלה האינסופית.

      רואים אותה במבע העיניים ותנועות הגוף,

      בשמחה הגדולה במפגש המחודש,

      בכל פעם שחוזרים הביתה.

      כשאנחנו הולכים לטייל, תנועותינו מותאמות

      לפעמים הוא ממהר בהליכתו 

      ואז מפנה מבט לראות שאני באה.

       

      טוב, אולי כבר ניחשתם,

      זה אני והכלב הזאב-מעורב שלנו, לוק.

       

      הוא מצא אותנו לפני ארבע וחצי שנים ברחוב

      כשהוא נטול רצועה, כבר אז הוא היה גדול

      וקצת פחדנו, הלכנו בזהירות עד הבית.

      הוא נשאר ליד הפתח וריחמנו עליו, אז הוצאנו

      לו מים ומה שהיה במקרר, שניצל עסיסי.

      הוא טרף את האוכל בשניות, כולו מקושקש זנב

      ומלא בשמחת חיים ואהבה עצומה.

      נדבקנו באהבה שלו

      ולאחר שהבנו שאף אחד לא מחפש אותו,

      אימצנו אותו בחזרה כבן משפחה.

       

      מקוה לצרף בימים הקרובים תמונה (: 

       

       

      דרג את התוכן:
        21 תגובות   יום חמישי, 3/6/10, 08:31


        מכתב ל-GPS המותקן לי באוטו....

        יש לי אותך מרגע שרכשתי את האוטו,

        חשבתי לתומי שתהיה לי למנחה ומוביל בדרכים...

        אז חשבתי...

        משהו בך לגמרי משובש!

        אתמול היה שיא השיאים.

        בסה"כ מיהרתי ורציתי להיות בטוחה בדרך,

        אז הכנסתי לך את הכתובת והתחלנו לנסוע.

        הראית לי שעוד 36 דקות מגיעים.

        פתאום, באופן תמוה ביקשת שאפנה ימינה.

        לא פניתי, אנחנו הרי מכירים כבר כמה שנים.

        חישבת לי מסלול מחדש והפלא ופלא,

        הדרך התקצרה בעשר דקות בגלל שהמשכתי ישר.

        ושוב, הפעם ליד בסיס צבאי (תגיד, מי תכנת אותך?)

        ביקשת שאפנה ימינה (מה יש שם בימינה הזה, קיצור סודי?)

        טוב, איך אפנה? אני אזרחית רגילה, מי יסכים להתיר לי

        להיכנס לבסיס ועוד באמתלה שזה מה שה-GPS שלי דורש?

        המשכתי ישר...

        בחישוב החדש שלך, חסכנו עוד כמה דקות

        (מעניין, הדרך שרצית לקחת אותי ארוכה יותר?

        אולי יש בה קסם שאתה לא יכול לעמוד בו... לך הפתרונות).

        ממשיכים לנסוע על הדרך המהירה והחלקה

        שוב ביקשת לצאת ימינה,ושוב התעלמתי ושוב חסכנו עוד כמה דקות.

        פתאום, משהו קרה, עוררת בי ספק,

        אולי כדאי לפנות בכל זאת ימינה?

        אני מתחילה להיות סקרנית לדעת מה הדרך משם...

        בפעם הבאה שאמרת, פניתי ימינה!

        טעות הסטרית!!!

        הראית לי בשמחה על הצג שעוד 6.34 דקות אנחנו מגיעים.

        בטח!!!!

        נסעתי כחצי שעה בדרכים עקלקלות, מרומזרות ועמוסות

        כשאתה מראה בששון שאוטוטו 6 דקות, 7 דקות מגיעים!

        הכיתי על חטא,

        מה אני מקשיבה לו בכלל?

        הגעתי מתנשפת באיחור לא אופנתי בעליל,

        שיקרתי, אמרתי שהיו פקקים

        מה אני אגיד? שה-GPS שלי מסובב על כל הראש?

        עכשיו אני מתלבטת

        לרענן לו עדכון ב-440 ש"ח!!!

        (כן, גם אני לא הבנתי את המחיר האסטרונומי),

        או פשוט לכבות אותו לנצח נצחים....

        החלטה לא פשוטה, במיוחד כי התרגלתי אליו

        על כסילותו ודרכיו העקלקלות.

         

        דרג את התוכן:

          פרופיל

          סיגל א.ש.
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          ארכיון

          פיד RSS