כותרות TheMarker >
    ';

    אהבו את חייכם

    אהבו את חייכם...
    איננו יכולים להקשיב למה שאחרים רוצים שנעשה
    עלינו להקשיב לעצמנו.
    חברה משפחה חברים אינם יודעים מה שעלינו לעשות.
    רק אנחנו יודעים ורק אנחנו יכולים לעשות מה שנכון בשבילנו
    אז התחילו ברגע זה.
    תצטרכו לעבוד קשה מאוד
    תצטרכו להתגבר על הרבה מכשולים
    תצטרכו ללכת כנגד השיפוט הטוב יותר של הרבה אנשים
    ותצטרכו לעקוף את הדעות הקדומות שלהם.
    אבל תוכלו לזכות בכל מה שתרצו אם תשתדלו בכל הכח.
    אז התחילו ברגע זה ותחיו חיים שתוכננו על-ידכם ובשבילכם
    ואתם תאהבו את החיים שלכם.

    מתוך הספר: \"למצוא אושר בכל דבר\" סוזן פוליס שוץ

    ארכיון : 9/2011

    7 תגובות   יום שלישי, 27/9/11, 14:19

    לחברי היקרים לקפה,

    ברכות לשנה החדשה

    שתהיה מבורכת בכל טוב

    בכבוד הדדי, אהבה, נתינה והקשבה

    בין חברים, שכנים ובני משפחה

    בהערכה, אהבה ושמירה

    על הסביבה היקרה  

    ובכלל בכל דבר, שתהיה לך

    שנה נפלאה וגמר חתימה טובה!

    באהבה, סיגל

    דרג את התוכן:
      12 תגובות   יום שבת, 24/9/11, 15:17

      מאז שאישה צעירה אלרגית לאגוזים מתה בגלל ממרח נוטלה שאכלה במסעדה,

      המסעדות מסרבות לתת שירות לאנשים עם אלרגיות.

       

      המוות של אותה אישה היה מיותר ויכול היה להימנע, יש לזה 2 כיוונים:

       

      1. במסעדה חייבים לדעת מהם המרכיבים של המנות שמוגשות.

      2. ומי שאלרגי חייב ללכת עם תרופה לאלרגיה למקרי חירום.

       

      במקרה הזה משני הכיוונים - זה לא היה תקין.

       

      מאז אותו מקרה, בעלי המסעדות ועובדיהם, נוקטים בסירוב מוחלט לשרת לקוחות שמציינים בפניהם שהם אלרגיים לסוג מזון כלשהו, גם כאשר במנה אין את המרכיב שאליו הם אלרגיים.

       

      הטענה של עובדי המסעדות היא - שהסכין אולי נגעה במזון אליו אלרגיים.

       

      ואני שואלת - למה לבחור בדרך הזו, שמפלה ופוגעת באנשים עם מוגבלות?

       

      במקום להתגבר על הבעיה באמצעות הבנת המידע וכללי זהירות מינימליים,

      בעלי המסעדות מאלצים אנשים עם מוגבלויות של אלרגיות לצאת מהמסעדה שלהם

      ללא קבלת שירות - דבר שמדגיש את המוגבלות ופוגע מאוד ולחינם

      במי שיש לו אלרגיה ידועה למזון, שניתן בקלות להימנע ממנו.

       

      מישהו נתקל בדבר כזה?

       

      מעניין מה תהיה הגישה של בעלי מסעדות אם יקבלו תביעה על אפליה?

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      דרג את התוכן:
        14 תגובות   יום שני, 12/9/11, 09:14

        כמו שעד היום לא ביטאתי, כעת אני מפצה בתנופה של אמירה.


        בכל שנה אביו של חגי, דב שפי, נושא דברים בטקס הראשי, השנה הוא נסע לטקס בארה"ב ומהשגרירות האמריקאית ביקשו ממני לשאת דברים מטעם המשפחות השכולות.


        השנה הטקס התקיים באנדרטה הגדולה לזכר הנספים בפיגוע הטרור בארה"ב בספטמבר 11 ,2001 - בעמק ארזים ליד מבשרת ציון וירושליים.


        התרגשתי מאוד ורעדו לי הידיים כשקראתי את הדברים, הקטע האחרון היה קשה עבורי במיוחד.


        לפניכם עוד נתח מהחיים שלי, אני מצטטת אותו כפי שהוא נכתב ונאמר - באנגלית.


        September 11, 2011  Ceremony in Emek Arazim

        By: Sigal Shefi-Asher - Victims families Representative

         

         

        Hello to everybody

         

        Millions of people missed a heartbeat, 10 years ago, while watching with amazement and terror, the twin towers collapse

         

        An unforgettable moment to many, a life changing event to many others

         

        Two thousands,nine hundreds. seventy eight (2978) innocent victims, died on that day, may they rest in peace, among them four Israelis

         

          twenty nine (29) year old, Shai Levinhar, a successful manager from Neve Monoson and New York, that worked on the 101st floor

         

        Thirty (30) year old, Alona Avraham, a talented, energetic, young woman from Ashdod, that was in the middle of an enjoyable visit in the states

         

        Thirty one (31) year old, Daniel Lavin, a successful entrepreneur from Jerusalem and Boston, that bravely tried to stop the terrorists on the plane

         

        and, 34 year old, Hagay Shefi, my beloved husband from Ramat Ilan and New Jersey,  a successful CEO and a financial expert, that attended a conference on the 106th floor as one of the key speakers

         

        Hagay was a focused, smart, hard working man, with endless love and warmth

         

        What happened on the days that followed September 11, was also amazing, but this time it was the good side of people that came to light

         

        There is so much to tell about those days, but time is limited, so I will pick a few moments that touched me personally

         

        The support was flowing from all around us: neighbors, friends, people from across the country that sent comforting letters with prayers, and one special woman, Pat, a volunteer that the Red Cross had assigned to help me get through those hard times. (I will use her first name only to respect her privacy, since I am going to tell some personal details about her).    a

         

        Pat lived in a different state, I had never met her. She used to call me occasionally and we had small chats about ordinary things

         

        She had a similar personal story - 30 years ago when she was at my age, also with two little kids, she had experienced the loss of her policeman husband

         

        It took me 6 months to gain the courage and ask her: 'how did the kids do?'   a

         

        She understood me instantly, and told me: 'they studied and got married'. My fears and worries calmed down a little after I heard that

         

        One day I received a postcard from Alaska. Pat wrote me about 3 major events from her life

         

         one   1. She had her first grandson and went to help her daughter in Alaska

        two    2. She had been diagnosed with a breast cancer and had an operation

        three 3. She had met a nice guy that she loved

         

        Pat had conveyed to me in a short massage the meaning of life, with its complex of good and bad events

         

        At that moment I understood how meaningful the help and support of an ordinary person to another person in need can be

         

        It is a source of natural comfort and wisdom that brings back faith and rekindles hope

         

        Jeff Parness a New Yorker and a friend, was thrilled by the many supporters that came to NY to help in any way they could

         

        On 2003 he established the organization "New York Says Thank You" inspired by an idea of his 5 year old son to donate toys to wildfire victims in California

         

        The foundation started with a bunch of volunteers and has grown into one of the Nation’s leading organizations that transforms the 9/11 Anniversary into a positive platform for national volunteer service

         

        Each September, hundreds of volunteers from New York, along with disaster survivors from around the country, help rebuild communities recovering from disaster around the United States

         

        It’s their way of saying “Thank You” for all of the love and support Americans from across the country extended to New Yorkers after 9/11/2001

         

        The last thought I want to share with you (and it’s not an easy one), is about that person who wakes up one morning and goes to kill himself and many others for the sake of some cause

         

        Did he kiss his loved one before going?      a

        Did he say I love you to his spouse, child, mother, father, brother, sister?        a

        Did he realize he was going to hurt families that are similar to his family?      a

        What did he want to achieve?       a

         

        There should be a better way to communicate

         

        Our world has many worries to deal with

         

        We need to find a common ground and work together if we are to succeed

         

        It is up to you, me and each of us

         

        May we all live in peace and freedom

         

         

        דרג את התוכן:

          פרופיל

          סיגל א.ש.
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          ארכיון

          פיד RSS