לעתים חוטאת אנוכי בכתיבה ושירה. אמנם מלהגת יותר משכותבת אך מדי פעם מעט מרוצה מעצמי במיוחד אם מצליחה לענג אחרים למקרא הפנינים. לטבילת האש הראשונה בחרתי שיר שכתבתי כתגובה לשירי העצבות שלא לומר הדכאון של דליה רביקוביץ. שיר חצי היתולי אם כי רציני במהותו והמבין, יבין. להנאתכם..
שלום לחלון/שירה
היה לי שגעון להתבונן בחלון וכך מדי יום צפיתי בצאלון מעת לעת התנופף לו דגלון זה מה שקרה לי מול החלון
באחד הימים החלטתי שדי להתבונן בחלון ממש לא כדאי סוג של חדלון להסתפק בחלון אפרסמון בתרמילון, עזבתי החלון
לקחתי מעילון אמרתי שלום גמרתי בדעתי למצוא את המטמון מלמטה ראיתי את הווילון בחלון התחלתי ללכת שרתי פזמון