כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    עוד טיפ טיפה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עוד טיפ טיפה

    שלוש הגרציות מתוך תמונת \"אביב\" של סנדרו בוטיצ'לי.
    במיתולוגיה היוונית, שלוש החאריטוֹת היו אלות החן, היופי, הפריון וכישרונות המוזיקה והאמנות. לדברי הומרוס, הן היו בנות לוויתה של אפרודיטה, אלת היופי והאהבה.

    ארכיון

    ארכיון : 10/2007

    14 תגובות   יום רביעי, 31/10/07, 10:57

    בחייו ציווה לנו את געגועינו אליו , לכאוב שאיננו , לצחוק עם מה שהוא היה ויהיה לעולם

    בימים הקרובים אעדכן ואוסיף כדי שנוכל לחוות ממנו מגוון רחב של דמויות

    שהביא לחיינו לצחוק אותם על כלות

     

     

     

    דרג את התוכן:
      57 תגובות   יום ראשון, 28/10/07, 09:56
      רבות שואלים בי , לאן בדרך לשם?
      וכל מחשבותיי
      וכל כמיהותיי
      וכל תענוגותיי
      לשם
      »  »  »  »
      ובת מלך כבודה פנימה
      ובצניעותה אחכימה
      ולא היתה בי צניעות
      ולא ענווה
      ולא כבוד לצו אלוהה
      שעטתי קדימה
      זונחת אהבה
      ובה ייחלתי
      כל חיי
      ועודנה
      ואינה
      ------------------------
      והמלאך ששומר עלי
      עורר שבי - ערכיי
      של מוסר
      דרך ארץ
      שם דבר
      "עצרי
      כאן, בדרך לשם
      מחשבותייך
      כמיהותייך
      תענוגותייך
      לעולם ,
      אך לא יחזרו
      מכולם
      אלו שזנחת
      אנשים
      מקומות
      תקוות ישנות
      הבטחות
      יחכו רגע
      לא יחכו רגעיים
      יהיו לזכרונות
      בעצב לבכות
      ב-גיל שעזבת
      ------------------
      ובראת לך עולם
      מכבוד
      מצניעות
      ממחשבות
      מכמיהות
      מערגה
      למה שמגיע לך
      ו-נחת לך בחייך
      וראי כי טוב
      לעזוב נכון
      לאהוב גם כאן
      ו-שם לאהוב
      והגעת
      בברכת אלוהים
      -----------------------------------------------------------------------------------------
      שוב אני מוצץ גבעול
      תחת גשר מט לנפול
      כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת
      שוב אני מתחיל לשאול
      מה לרצות מה לאכול
      כשהנמלה העניינית אותי מודדת...   ואבא תמיד אומר:
      "תעזבהו יום יעזבךּ יומיים"
      העגלה נוסעת אין עצור.
      קפצת ממנה היום
      חלפו שנתיים
      והנה נשארת מאחור.  


      נשל הנחש / מאיר אריאל

      -----------------

      תפילה -

      ולמדו עלי זכות

      עולם

      וכל שזרעתי בנשמתם

      יקירי אלוהים

      שלעולם לא אשאר

      שם , מאחור

      דרג את התוכן:
        76 תגובות   יום שישי , 26/10/07, 00:01

        עמדתי בפתח הקפה ,

        מפוחדת , נזהרת , אגו , מבוכה , הרשמה , ניסיון להרשים , להשמע חכמה.

        ואתה זיהית אותי בכל ההמולה.

        וזיהית שראיתי אותך , את תוכך

        בתעוזה המועטה שעוד היתה לי

        לפענח אותך

        בתוך תערוכת יצירותיך

        שנמצאת בחיפה. 

        וחווית שראיתי מה שלא רואים

        ושמעת ששמעתי את מה שלא שומעים

        וצפית בי רוקדת במחווה של צלילים ומילים

        ושלחת לי שירים וקטעים אחרים

        שלימדו אותי על הביטוי של החיים.

         

        והושטת יד , לחברות של בריות

        ושוחחנו רבות , על החיים , על יצירות

        והבנת שיש כאן מחבוא להבות

        ולא הנחת ודרשת ודחפת והובלת

        במילים חלקלקות , לא מאיימות

        בעדינות אין קץ

        במוסר כליות

        בציורים שייצרת

        בהן אותי הובלת

        לכתיבת הפוסט הראשון האמיתי שלי

        על "היפה והחיה שבי".

        מתוך התבוננות עמוקה

        בציור שלך

        שולחן , מפה , צלחת , עוף , מזלג הזויה

        יצאה גם היפה וגם החיה.

        בדמיון מודרך להפליא

        יצרת לצידי

        את מה שיצרתי אני

        את התיאור של עצמי.

        והגבת ראשון

        "דיכוטומיה הדוניסטית מדהימה , הללויה*"

        ולי כוכב ראשון שלחת להאיר את הלילה

        שבחשכתו , יצרתי אותו

        לנגד עיניך , באוויר הקפה.

         

        ואחרי שבועות של יצירה לך כתבתי:

        "משתוקקת לשתף אותך

        במה שעובר עלי

        מאז שהכרתי אותך

        ונכנסת לחיי.

        כותבת את נשמתי

        בחריטה עמוקה

        והיצירה

        ששם תמיד רבצה

        בחשכי ביטני

        מתפרצת

        גם בכתביי

        גם בתגובותיי

        וגם בי.

        והגבתי לפוסט אהבה וירטואלית

        וכן , אהבה שיש בי לך

        מיוחדת , חבר יקר

        גם מקרוב

        בא , הולך ונשאר

        וירטואלי."

         

        (וזו תגובתי ל-ema67 - פוסט על אהבה וירטואלית או שלא... )

        "קולות

        צלילים

        גוף

        הם המסיכה

        והתעתוע

        להתבוננות בנפש פנימה.

        ואם המקום יותר נקי

        ואם המסך אלי הביא

        חבר וירטואלי אמיתי

        לחשוף את כל צפונות ליבי

        והחוויה משכרת

        והעוצמה מתגברת

        עם כל מילה

        עם כל אות

        מצפה בכליון עיניים לבאות

        ואין כל פחד

        אולי קצת היה

        והוא

        הסירו בעדינות

        ובעוצמה.

        ואין ציפיות

        ואין אשליות

        ובניגוד לשאר העולמות

        הכל כתוב והרשות נתונה

        לחוות מן העומק

        את המתנה

        הזו."

         

        והיום מהלכת בתוך הקפה

        אמיצה , חשופה , אמיתית , מבינה , קוראת , מגיבה , מתבוננת

        ופוגשת חברים למכביר

        ורק אחד שצריך להסתיר... (לא אותך)

        וכל השאר

        מקסימים , אנשים , רגישים , אמיצים , יפים מבפנים

        ושלא אפגוש את אותם

        שקרנים , פוגעים , מסלפים , מזיקים

        ואם אפגוש

        יהיה בי הכח לספוג ולגלוש החוצה אותם

        בעזרתם של חברים נדירים אקטיביים או פאסיביים:

        אתה - יגאל שתיים החבר הוירטואלי הראשון שלי (ולספקנים דעו כי גם במי שאתם לא מתחברים יש אדם)

        "המלאך ששומר עלי" (שמו שמור במערכת)

        עלמה , אנימל , היפה והחיה , EMA67 , ברק חכמוב , המיתולוגית , לבנה , זוגיות חדשה , אראל , חבצלת העיר , שרית , כש-רונית , נוקי , אורית גפני , אליה הדרורי , GFORCE , אפור הזקן , בן-גן , גלי , עשן סגול , JACK2 , עדנה41 , נמרוד הלוי , סקיווקר , נתן , או שכן או שלא , גולן , ניצה צמרת , דודי , הקוסם ,  ועוד ועוד ועוד

        וכל מי שלא רשמתי שמופיע ברשימת חבריי

        וכל המגיבים לפוסטים של חיי

        תודה לכם יקיריי.

        ******************************************************

        ומבטיחה לכם בכם עוד לנבור עד שיכלו כוחותיי

        דרג את התוכן:
          30 תגובות   יום חמישי, 25/10/07, 01:47

          מילים רכות ומלטפות

          מבקשת לך לשלוח

          ועוצמת הרגשות

          לא נותנת מנוח

          מנסה לכבוש בכל כוחי

          שלא להרחיק אותך ב-כפי

          אתה עוד מתקרב

          ו-נעים ורך - לי כותב

          מתאווה אליך פי אלף מונים

          כמו שלא ידעתי שקיים בחיים

          ואתה - אתה

          בי נשמתי

          אוהבת אני

          --------------------

          ואותך -

          אות- לך אקרע

          מתוך עורי

          לכתוב לך

          תחושותיי שבי

          הסתורות ביותר

          ואתה לי חבר

          ותכיל ותאהב

          אותי , ואת שנכתב

          ולעת בוקר , לישון תשכב

          ואנוכי איתך עכשיו

          במרחק השעה , במרחק האוויר

          ואין מרחק בינינו להכיר

          כי כולי חשופה למולך

          ובלבושי , הטעיה אשליה

          כי אין בי לבוש כשאני למולך

          אני אוהבת אותך

          --------------------------------

          בוקר -

          תזוזה קלה של הברך

          נוגעת בך קלות

          וכל נקבובית מסתחררת

          לחזיון של תשוקות

          וגופי צמא אליך

          ממסע חלום ארוך מידי

          מתעוררת לזרועותיך

          ואתה ער אלי

          זקוף קומה ירום הודך

          אל תוכי בדרכך

          ממלא גופי בך

          ואלחש באזנך

          גע בי מתוך הפנימי

          ו-כחך בי פעורה נשמתי

          בגופי שאיתך

          נושמת דרכך

          את ריח גופך

          ודבק עור בעור

          יחד נחבור

          לשכרון חושים

          באנקת אלים להגיע.

          =====

          ורק יש

          ואין - אין

          ואלינו מתכוון

          "שימני כחותם על ליבך , כחותם על זרועך"

          מבקשת קרבה , אמצ אל ליבך

          "כי עזה כמוות אהבה , קשה כשאול קנאה , רשפיה רישפי אש שלהבתיה"

          ועוצמת אהבה בנו מוזכרת

          וכאבה שאול ולהבות

          ואתה בי עד כאב זה

          אל תצא שלא יכבה

          גם אם זורע בי

          פורענות של תשוקה

          חיבור של אהבה

          תאווה לאין קץ

          וכל היום וכל הלילה , בוקר זה

           

          דרג את התוכן:
            66 תגובות   יום שני, 22/10/07, 14:32

            " ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו

            ויתהלך על-גג בית-המלך

            וירא אשה רחצת מעל הגג,

            והאשה טובת מראה מאד...".

            ---------------------                  -----התמיהה----

            חכמי הכסילות                               

            זממו

            לאישה שזנתה

            ולו - היללו

            והוא שפסע על גג

            והיא שרחצה טהרה

            בביתה מבצרה

            והוא שפיתה

            ולא היא פיתתה - פתיה

            ובתולה תחת בעלה

            וזה גאלה

            והיא התמסרה לו

            ביגונה

            בדידותה

            ואשת איש לו

            חוותה

            כמהה אליו

            בחרה בו

            לזיכרונותינו

            עולם

            ---------------------

            בת שבע אהובה

            לך אכתוב שירה

            ויש הסוברים כי חטאת

            והחטיאה מלכה

            תחת בעלה

            אך ...

            "ויהי לעת ערב... ויתהלך על הגג

            וירא אישה רחצת מעל גג"

            ואת בביתך

            מתקדשת מטומאתך

            והוא שעל גג

            לא פיתוי רקמת

            כי אם טהורה

            והוא שגאלך

            מבתוליך כי לא בא בך איש

            ממש

            ואין חטא ואין מדון

            יש רצון

            ותשוקה

            ואם יבוא

            בא.

            ותמימה את

            במילותייך תוליכי שולל

            ונקיה ובתולה

            במעשייך

            יראו שלל טהרות.

            --------------------                  ------הכמיהה-------

            ולך, איש-יש                               

            וכבר משקדם

            גאו דימיונות

            מימשו תשוקות

            ואולי

            רק סיפרו בהן

            וכמוני

            כמוך

            לא חיו

            ואולי א-ת-ה' כן

            א - ראשית כל סתר

            ת - הסוף ואין יותר

            וה' אדוניי

            יאשר את יתר

            המימוש

            שבינינו

            ל-חלום אישור

            כי לא תבוא שם בחירה

            וליישום התשוקה

            = בחירה

            בת שבע- את דוד

            ------------------------

            בהשראתם של רבים

            שמציפים

            שנוגעים

            מעוררים את הכמיהה

            את התמיהה

            ----------------------------------

            מוקדש באהבה

            להבהרה

            כי מילותיהן הכתובות

            אין בהן להעיד

            אלא

            על כמיהתן

            תמיהתן

            וטהורות הן

            -------------------------

            ולגילוי נאות אוסיף

            אין האשמה

            אין טענה

            יש תחושה שחשתי כשקראתי תגובות נקודתיות לפוסטים

            ואת רחשי ליבי שטחתי

            ובין ידידיי הטובים נמנים גברים רבים

            ואיני מכירה באופן אישי אף גבר שלא מכבד אישה

            -----------------------------------------------------------

             

            דרג את התוכן:
              16 תגובות   יום שבת, 20/10/07, 20:44

              נשמתי יצאה מגופי

              ממש ברגע זה

              הרגשתי

              איך משתחררת האחיזה

              הוטחה לפינת החדר ,

              לבדה

              איך מתנתקת

              הפרָדה

               

              בתוך כל הכאב הזה

              חותך איברים

              שרק הגוף יכאב

              שרק משאבת הלב תקרע

              שרק הבטן תתפתל

              שרק הידיים ירעדו

              שרק הרגליים יכשלו

              שרק העיניים מבפנים ישרפו

              שרק הלחיים הדמעות יצרבו

               

              מתה רק לרגע

              וכשתחזור הנשמה לאפי

              תשאר נקיה , טהורה , לא פגועה , רגועה

               

              חכי עוד קצת נשמה שלי

              בבקשה ממך

              חכי

              השארי לך שם

              עוד אל תחזרי

              עיניי רוחי עיצמי

              מוטב שלא תתבונני

              כדי שלא תזכרי

              שלא תחווי

              את מה

              שגופי סובל עכשיו

              -------------------------------------------------------------------------------------------

              הכנסתי אתכם לרגע אחד , למקום הכי אינטימי שיש 

              והיום , ביום שאחרי , הכל נראה יותר רגוע ושקט

              מתחברת למה שחשוב באמת

              והעצב מתפוגג

              ותגובותיכם , שהיו לזמן אמת

              יהיו מעתה , למשהו שחוויתי לשעה

              וכרגע , איננו.

              דרג את התוכן:
                68 תגובות   יום חמישי, 18/10/07, 18:22

                כביש תל-אביב ירושלים , שעת צהריים.

                השמש מלטפת ומוזיקת ג'ז ברזילאי מרטיטה את חוטי האוויר.

                כמעט עוצמת עיניים , להרגיש את הצמד המשתרע על רחבת הריקודים מזיע בין הצלילים באורות אדומים , מלטף ברגליים את המשטח ועם הידיים את המותניים והצוואר , וראשה מורם אליו בשקיקה ועיניה בעיניו , מבטה.

                ורק עוד שניה ואקט אהבה מסחרר בפרהסיה וזה לא עוצר הדמיון שלי משתחרר לחלל בלי גבולות.

                פתאום .....מישהו מתקשר , לא מסתכלת על הצג כדי שלא יהרוס את הרגע.

                אבל האוטומט עונה , והקול שלו שם.

                אח , הקול הצלול , העמוק שלו חודר אליה ברגע , כאילו היו הם אלו על הרחבה מיוזעים למנגינה האירוטית הזו.

                הי.

                הי, גם אתה.

                איפה את? הוא שואל

                כאן , היא עונה.

                ואיפה זה כאן?

                בכביש ירושלים תל-אביב וזה מרגיש כמו ברזיל מסביב , לא נחבאת לעצמה

                ספרי לי?!

                וכובשת אותו בתיאור מלטף של מנגינת אלוהים וזוג מטרף שעושה אהבה עם כבודו ועיקרו , שברך אותם ברגע הזה.

                עצרי בצד! הוא אומר לה במפתיע

                והיא שותקת.

                עצרי בצד! הוא חוזר רק הלמות ליבה , מהססת

                נו , עצרת?

                היא לא עונה , רק שאון המנוע שכבה אישר לו שהיא מוכנה.

                חנתה בשביל צר ביער בן שמן , ורק תנודת העצים מעידה כי יש כאן חיים מלבד גופה הפועם אליו בערגה.

                מה את לובשת ? חצאית , משיבה.

                תורידי את התחתונים לגמרי הוא מצווה בלשון מלכים , והיא מכושפת אליו באותם רגעים , מסירה את המחיצה לעונג הבא והיא עירומה עם הטבע עם השביל ועם אל האהבה שאליה מוביל.

                מלווה אותה במילות מלאכים , מלטף את גופה באותיות , בגווני תשוקתו אליה נפרץ והוא מוליכה במשעול המפרץ.

                לטפי אותך איתי , אהובתי , לוחש לה בלאט , הכניסי ידך עבורי

                לאט

                לאט

                והיא כמו סומא באפילת הצהריים , בליווית קרני שמש בשמיים נוגעת בה משחקת לשונה עצמה עבורו , עבורה והוא בטבורה מחובר כאילו חובר לה עכשיו.

                ודם ניגר בוורידי תשוקתה

                ויזע עוטף את אבריי גופה

                ודמעות נשטפות על צווארה

                והוא שותה אותן בצימאה , במילותיו , בנשימת אפו , שעוברת דרכה אליה... מרגישה את נוזל החיים זורם בגבה למותניה , והיא שותתת מבפנים

                ורגע השיא מתגבר ונוגש , כמו אש מחלחל מידה מידו , והיא רק איתו ובין מרחקים מביא הוא אליה תשוקה שלא ידעה כמוה , לוחש הוא לה בקולו העצום תגיעי אלי תגיעי אהובה , אני חי בשבילך לענג אותך לטירוף לשכר אותך בכישוף של אהבה שלמה שאליך פורצת ואליך גבריותי מתפרצת עכשיו אז בואי בואי אלי , יפתי טהורה שלי , תגיעי איתי לשיאיי תשוקתי בואי נגמור במחול עינוגים יחד רק איתך ביחד... אני מחכה לך

                והיא נאנחת , גונחת על צליליו והוא מתייגע אליה נגנב ,

                ו.....................

                ....................................................................................

                שקט , רחש ציפורים , העצים ביער השומם פורחים רק אליה ופעימות ליבה ותנודות איברים מנופצים חשופים מעידים שיש כאן עוד חיים

                ושקט.

                נשימה.

                דרג את התוכן:
                  39 תגובות   יום רביעי, 17/10/07, 16:03

                  איך התהלכתי בעולם

                  מתבוננת בו מבפנים

                  רואה את כולם

                  והם לא רואים

                  זעקות דוממות

                  לא נשמעות

                  והשקט מבשר

                  לעוד ישויות

                  שלא מבינות

                  שלא מקשיבות

                  שלא יכולות

                  לקרא

                  להבחין

                  למה שבפנים

                  ועלי להשיב להם

                  מבחוץ

                  כדי שיבינו

                  אולי

                   

                  ####

                   

                  שמורת הטבע

                  שנשארה בי לעולם

                  ואני זועקת החוצה

                  לעולם!....

                  ......

                  את מה שבפנים

                  ואם לא יבינו

                  אסביר

                  אדגים

                  ואם לא תבינו

                  אעזבכם לנפשכם

                  כי אני לעצמי

                  הבנתי

                   

                  #####

                   

                  וילדיי הרכים

                  גם להם עולם שלם בפנים

                  ואני מתבוננת

                  מעבר למילים

                  רוצה להקשיב

                  לקול של ה- פנים

                  מסרבת לראות

                  רק את מה שהם מראים

                  שלא יוולדו

                  זעקות דוממות

                  שלא נשמעות

                  דרג את התוכן:
                    24 תגובות   יום שלישי, 16/10/07, 14:12

                    מי שגוף של אלה מדהים אותו

                    מי שאגן שזז בקצב שלא נברא מעורר אותו

                    מי שמקצב לטיני מטורף גורם לו לפעום מבפנים

                    מי ש - נוגעת לא נוגעת - מרעיד את נימי נשמתו

                     

                    מוזמן לפתוח רמקולים

                    ללחוץ על ה - PLAY

                    להתחבר למוזיקה , לתנועה , לחושניות המתפרצת בהדרגה

                    ולהרגיש

                    את מה שאני מרגישה

                    כשאני שם...

                    (וחכו לסוף , שם היא פשוט כובשת)

                    דרג את התוכן:
                      36 תגובות   יום שלישי, 16/10/07, 01:18

                      מחפש אישה לחיים

                      מתהלך בין אנשים

                      רואים לא רואים

                      שומעים לא שומעים

                      ואין הם נוגעים

                      במי שאתה

                      מגיח מהצללים

                      עוטה בדמותה...

                      של זו שעלתה...

                      וידך לא מושטת

                      מופשטת לאין מגע

                      ויש זמן ועת

                      אך המחוג נעצר

                      ומשהו נשבר...

                       -- -- -- -- -- --

                      אחרי שנים של יחד

                      נפוצו בשאון שנגמר

                      ואתה רוצה , שוב

                      וליבי אליך נכמר

                      רוצה בשבילך

                      היום,

                      אולי מחר

                      להגיע ולקחת

                      את מה שהעולם נותן

                      למענך

                      ואין משיג.

                      -- -- -- -- --

                      ובנית לך חיים אחרים

                      מתופת וממורא מגינים

                      אתה בטח ישן ,

                      מותש מעוד מסיבה

                      חיכוך , משקה , ילדה עצובה

                      מתרפקת עליך

                      לפשוט את בגדיך

                      מתוך העולם ההזוי בו היא נמצאת

                      מרוקן

                      מתפשט

                      ועוד אחת ועוד אחת ועוד

                      רוצות על בהונות רגליהן לעמוד

                      להגיע אל מרום מושבך

                      בליבך , במבושך

                      ואיך תשיב פניהן ריקן

                      כשהתשוקה בך בנתה משכן

                      בית מקדש לדראון עולם

                      היא חיה בך.

                      ואין בך כח לאמר לא

                      ואין בך אומץ לזכור מה חשוב

                      הרגע הזה משכר בתעוב

                      ואתה אומר ,

                      רק עוד רגע אחד ואשוב

                      אל מה שחשוב , באמת.

                      והבוקר עלה

                      תסתכל ממולך

                      מי שם?

                      -- -- -- --

                      מגיח מהצללים

                      עוטה בדמותה...

                      של זו שעלתה...

                      וידך לא מושטת

                      מופשטת לאין מגע

                      דרג את התוכן:
                        53 תגובות   יום שני, 15/10/07, 08:46
                          חולשה , חוזק , חושניות , עוצמה ,

                          תמימות של ילד מול רובה משמיד....

                        מנהיג , כובש , המגונן על החלש , חבר?

                        או

                        מהפכן , אלים , מטורף?

                         

                        דר' ארנסטו (צ'ה) גווארה דה לה סרנה 1928-1967

                        רופא , מרקסיסט , מהפכן , לוחם גרילה , ארטינאי , מנהיג קובני.

                        צ'ה = חבר

                        אל קומנדאנטה = מפקד

                        כך נתפס בעיני מעריציו לוחמיו - חבר ומפקד.

                        התוודעותו לאינדיאנים המדוכאים , בטיולו הראשון בעולם , עוררה את יצר המנהיג שבו ואת הצורך להגן על החלשים.

                        בטיוליו הרבים בדרום אמריקה פגש ברודנות , עוני וסבל שחיזקו את דעותיו הפוליטיות ושנאתו לקפיטליזם.

                        באופן בסיסי דחה ומיגר אלימות כנגד חפים מפשע.

                        לחילופין ,

                        בפקודתו הוצאו להורג מאות אסירים "שחטאו" לטענתו.

                        משנתו כנגד ובעד האלימות שנויה במחלוקת ומייצרת אהדה וסלידה לאורך ולרוחב כל הקשת הפוליטית , חברתית בעולם.

                        במסעותיו הרבים עבד בעבודות מזדמנות , התפרנס מכתיבה ומעיסוק במקצוע הרפואה.

                        בתקופה מסויימת אף שימש כ-שר בממשלתו של קאסטרו.

                        בכל מקום שהגיע אליו חיפש להוביל מהפיכות - בקובה , בקונגו , בבוליביה.

                        סמל בעיני אוהדיו לאומץ לב , לצדק ולמהפיכה.

                        לעיני אחרים סמל לאלימות , לרצח  ולברוטליות.

                         בקובה , המסר המרכזי בבתי הספר הוא "חלוצים בשם הקומוניסטים" בהשראתו של צ'ה ובהתאמה למשנתו ואופי חייו.

                        חסיד גדול של התאוריה המרקסיסטית , תאוריה חברתית-כלכלית.

                        על פי התאוריה קיים קונפליקט בין שני כוחות מרכזיים:

                        המדכאים והמדוכאים.

                        בידי המדכאים נמצאים אמצעי הייצור ובידי המדוכאים - כלום!

                        הבורגנות המדכאת את הפרולטריון , היתה הדלק המניע את המהפיכות והיא שאפשרה לציביון שניסה להנחיל , כמשחרר ומגונן על החלשים ובאמצעותם.

                        שאיפתו לביטול הקניין הפרטי באמצעות מהפיכה של מעמד הפועלים להשתלטות על אמצעי הייצור ובניית חברה סוציאליסטית שבה אין מנצלים ומנוצלים - הובילה כל פעולה בחייו למסע הקרבה בשם האידיאל.

                        בבוליביה נתפס ע"י הצבא , בעת שניסה לעורר מהפיכה באמצעות מלחמת גרילה והוצא להורג ביריות.

                        מילויתיו האחרונות היו לחייל שירה בו - תהרוג אותי כבר פחדן , אני בסך הכל בן אדם.

                        גדולות ונצורות ניתן לכתוב בשמו של צ'ה גווארה , גם כמנהיג , מוביל ומגונן וגם כאיש אלים שידע כח וטירוף כאמצעי להשגת מטרותיו.

                        40 שנה עברו מאז הוצא להורג ועד היום שמו ותמונתו משמשים כסמלים בעולם הפופ , הכדורגל והצד הסוציאליסטי של הפוליטיקה במקומות מסויימים.

                        תקין? מבחיל?

                        כל אחד לעצמו יחליט איך הוא מרגיש עם האדם הזה , עם הסמל , עם האגדה.

                        אממ'ה , ההיסטוריה משמרת את שמו Any way.

                        ניתן לקרא על צ'ה גווארה מאמרים תומכים והתנגדויות , במקורות הבאים:

                         

                        אם לא צפיתם בקליפ עד הסוף , ותרצו להרגיש ממש... ולא רק לקרא טקסט טכנוקראטי , תעלו למעלה ותלחצו על ה- play.

                         

                        איך שבאמצעות המוזיקה , התנועה , הבימוי המדהים ניתן להעביר חולשה , חוזק , חושניות , עוצמה ,

                        תמימות של ילד מול רובה משמיד....

                        אצלי , הקליפ הצליח לעורר את התחושות הקיצוניות כלפי האיש

                        החלש , החזק , החושני , העוצמתי , התמים והמשמיד הזה.

                         

                        ורק לסיום , את האמת , איך הצלילים?

                        פצצה לגוף , לקצב....

                        מישהו כאן יודע להזיז באמת? מוזמן.

                        (אנימל שלי , מרשה לך להוסיף אנימציה של רקדנים בקצב הזה...)

                        דרג את התוכן:
                          12 תגובות   יום שלישי, 9/10/07, 12:00

                          השארתי רק את הסיבה למחיקת הפוסט.

                          מוסר השכל קטן שלי.

                          שיקחו , שיחזירו , שיעלה יותר , שיעלה פחות ...

                          לא מחוברת לזה.

                          דרג את התוכן: