כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    עוד טיפ טיפה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עוד טיפ טיפה

    שלוש הגרציות מתוך תמונת \"אביב\" של סנדרו בוטיצ'לי.
    במיתולוגיה היוונית, שלוש החאריטוֹת היו אלות החן, היופי, הפריון וכישרונות המוזיקה והאמנות. לדברי הומרוס, הן היו בנות לוויתה של אפרודיטה, אלת היופי והאהבה.

    ארכיון

    ארכיון : 2/2010

    23 תגובות   יום שישי , 26/2/10, 03:18

    כשתפרום את בגדיי מעלי

    חוט לחוט יגלה בפניך פיסות מגופי

    והבל פיך ילטף אותן

    להרגיש את אוויר נשימתך

    טרם מגע ידך

     

     

    כשתסיר את עטרת הבד האחרונה מעלי

    נשימותיי יגלו בפניך פיסות מתשוקתי

    ולשונך תערב לעורי

    להרגיש את ציורי ערגתך

    טרם מגע אבריך

     

     

    כשתפער את ירכיי רוכן מעלי

    חום גופי יגלה בפניך דם תאוותי

    וגבריותך תרווה לי

    להרגיש את כולי מלאה בך

    טרם תפסוק לי אהבה

    דרג את התוכן:
      7 תגובות   יום רביעי, 24/2/10, 18:50


      פורים מתקרב ואיתו המחשבות המיוחדות לימים האלה והשיחות המיוחדות עם ילדיי.

      על הנתינה שבאה לידי ביטוי במשלוחי המנות שאנו מחלקים ברוחב לב.

      על ה  -"נהפוך הוא" שקרה לעם היהודי ומתוך פחד וייאוש שבאבדון

      ניצלו בניסיי הקדוש ברוך הוא ומתוך התבוננות , על ה - "נהפוך הוא" שקורה לנו יום ביומו.

      על המסכות שאנו משתעשעים בהם בחג הזה , לעומת המסכות שאנו עוטים על עצמנו

      במשך כל ימות השנה ועל מה שהמסכות האלו משרתות לנו ומה אנו באמת מסתירים

      וממה אנחנו מפחדים שיראו בנו , גם כשאנחנו הכי יפים בפנים.

      אך בשנה הזו מה שמעסיק אותי יותר מכל אלו זו השמחה.

      "עיבדו את ה' בשמחה" כך נאמר

      כי אם נעבדו רק בשלמות ,אין זו מצווה המקויימת עד תום

      בשמחה נאמר ולא בכדי.

      לא כמות המצוות נמדדת לנו , אלא השמחה שממנה נובעת מצווה יחידה.

      כך "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד"

      אז גם אם קשה לפעמים ויש שעות של עצב

      וחוויות של כאב וטרדות של פרנסה ובריאות וקיום,

      יש לעשות השתדלות יום יומית להכניס שמחה בלב

      כדי לחיות חיים שלמים באמת.

      פורים הוא הזדמנות קסומה להתחיל לעשות את זה שוב , מחדש ,

      בשיתוף פעולה ובתמיכה של כל הסובב אותנו.

      הרבי נחמן מברסלב אמר:

      "אחר המעשים נמשכים הלבבות"

      כן , הרגשות נמשכים אחרי המעשים ולא להיפך

      ולכן , עשו שמחה , תרגישו שמחה!

      ניסיתי זאת , ברגעים הכי קשים

      השמעתי מוזיקה שמעוררת את החושים הפנימיים

      בהתחלה כשהדמעות עוד מרטיבות את הפנים

      ולאט לאט אין מנוס מלחייך

      ואחרי כמה רגעים את הדמעות לנגב

      ולצחוק

      ולשיר

      ולרקוד

      כאילו העצב לא היה כאן כבר יובלות

      וגם היום

      ואם יהיה בי כח, גם מחר

      וגם ביום שלאחריו

      וגם כשהעצב יחזור לבקר

      אכניס את השמחה אליו

      כי אני רוצה חיים שלמים

      רק כך!


      "וקבץ פזורנו מבין הגויים

      ונפוצותינו כנס

      כנס מירכתיי ארץ"

      כך קבץ כל רגשותנו ואמונתנו ומחשבתנו

      ונפוצות זכרוננו מירכתיי השממה

      לשמחה גדולה

      אמן

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שלישי, 23/2/10, 08:35


        החוץ....

        שילחתי רסן מעלי

        שבתי לאותה במה חשוכה

        זרקור האור עדיין ממתין לי

        מסמן לי מושב בודד

        פסקתי ירכיי לאין מגע 

        פערתי ערוות נשמתי  

        ירקתי אש שקראת בי

        לשרוף כאבים חשוכים

        כשראשי שוב מוטל לאחור

        ואיבריי מותשים

        וקרני הלבן חודרים את גופי

        למקומות שחודרו לפניהם

        שורפים בי להבה

        חורכים בי זכרון

        מקעקעים את מה שיוותר לעולם

        .

        הפנים...

        בוחרת בקפידה את המילים

        יודעת כי הם המקום

        אהבה

        תשוקה

        בריאות

        אושר

        חיים

        ומאחורי הקלעים

        מים זורמים

        שוטפים מעלי חוץ

        מוהלים את מליחות הדמעות

        ואני עם אלוקים

        עירומה

        נטולת רצונות לרגע

        ממלמלת תפילה

        תודה אלוהים על השיעורים

        תודה אלוהים על השיעורים

        תודה אלוהים על השיעורים

        תודה אלוהים על השיעורים

        מהם באה גדילה

        גם כשנשארים

        גם כשהולכים

        תודה אלוהים על השיעורים

        תודה

        כי התוצאה תהיה...

         

         

        בכל מקרה חיים ראויים.



        ... וכל אחד יגיב לעצמו ...
        דרג את התוכן:
        16 תגובות   יום ראשון, 21/2/10, 08:01




        העצב ניכר בפני



        האנשים הטהורים שישנים בחדר לידי מתעוררים



        אביב מיד קולטת אותי



        מסתכלת





        "אמא , בואי נבחר את השיר של הבוקר"



        אנחנו בוחרות



        אישה מהשמים , את מעיפה אותי



        "מטאפורה יפה"



        היא אומרת





        זיו ואני רוקדים חבוקים



        אביב מתבוננת



        ופתאום אומרת לי



        אל תהיי עצובה אבל תדעי



        שצריך לוותר על הרבה כדי להשאר עם משהו  (אמאלההההההההההההה)



        תקשיבי לשיר אמא



        גם הוא עושה את זה..







        שעה כבר עברה



        הילדים נוברים עמוק במשחקי הגן



        ואני כאן



        חושבת על מה אני יכולה עוד לוותר



        מבלי לוותר על עצמי?





        דרג את התוכן:
          24 תגובות   יום שישי , 19/2/10, 13:22


          אני אשתגע משמחה

          אתחפר בין השמיכות לבין הדמעות

          ארקוד עד שלא תיוותר בי נשימה

          ארחף על רחבת הריקודים

          אעשה אהבה בלי להתחשב בשכנים

          אכתוב את תאוותיי

          אשורר את ריגשותיי

          אחבק את מי שידיי ינעמו לי

          אצעק כשכואב לי

          אבכה כשעצוב לי

          אתאבל פעמיים שבעה אם לזה אזדקק

          אקנה לי מתנה ענקית גם אם הכרטיס יאותת

          אפגוש כל נשמה שנוגעת בנשמתי

          אקשיב למה שעל ליבם הנקי של חבריי לשקף

          ואחלוק עמם את מה שבליבי

          אשמור על האורים והתומים שבחרתי לעצמי

          אשאר מוסרית בגדרות שצבעתי בלבן

          אלקט לחיי חוויות שזורות בזמן

          אקשיב למילים טובות למלא את הנשמה

          אסרב בתוקף לכל ביקורת או אשמה

          כל מה שתתאווה לה נשמתי

          כדי להרגע מהכעס

          כדי לממש את התשוקה

          כדי לבטא את השמור בין הקפלים

          כדי להבין ולגדול לעוד חיים

          כדי לחיות את האושר שהשגתי בזכות

          ואין לאף אחד מנדט לאמר לי מה נכון ומה לא

          בישבילי!!!

          האושר שלי הוא שלי

          ואין לאיש היכולת לייצר אותו למעני

          זו האחריות שלי 

          וכל הנשמות זכויות רק לחוות אותו לצידי

          .

          וזו תרומתי הראשונה לעולם הזה.

          .

          יש לי עוד הרבה מחירים לשלם

          אבל לא עוד את מחיר האושר

          הוא כבר מזוכה עד תום.


          תכתבי ביקשת ממני

          אני אוהב אותך כשאת כותבת

          הנה... התחלתי.

          דרג את התוכן:
            4 תגובות   יום ראשון, 7/2/10, 08:50

            האותיות נשלחות לאוויר

            נוסקות לשמים עד לתקרת הזכוכית השקופה

            קופאות לגבולות העננים

            וחוזרות אלי מצופות כוויות קור,

            להפשיר בחומי.

            אני עוטפת אותן באהבה שבי

            עד שאגלי טל נוטפים מהן

            מתערבבים בדמעות שזולגות מעיני

            אותן דמעות לכאב

            אותן לדמעות לשמחה

            וכמה טוב שיש לי אותן להפיק

            כשכל השאר קופא מסביב

            והשקט?

            אולי בפעם הראשונה ממלא את תפקידו

            בדיוק כמו שהתכוון המשורר

            מאפשר לדמעות לזלוג את סיפורן החוצה

            מרפד את הלב ללמוד את החיים בצלילות

            מלווה את הנשמה למצא את מה שהיא זקוקה לו,

            בתוכה

            בתוכי

            לא בשום מקום אחר.

            דרג את התוכן:
              4 תגובות   יום שישי , 5/2/10, 23:55

              הגשם נקש על החלון , קרא לי לצאת אליו

              אותו גשם שאי פעם נקשר בסלידה

              הפך להיות חבר קרוב , שבטיפותיו הקרות מצייר את החום שבי

              ובאתי

              עם כולי

              בשקט הזה שאופף אותי

              הנחתי לגופי להתמכר לקטנות השקופות שבו

              מנקות ממני את שאריות הרעש

              ובמרווחים הנוטפים על עורי

              אותיות של סבלנות נשלחו לאוויר

              מזכירות לי נופך עמוק יותר של הדרך הזו

              ואני בה

              כל כולי

              כי היא היחידה שחשובה

              היא זו אני

               

              וההשתקפות שלי במראה שמונחת מתוכי

              הוויית פרי הכל וממנה הכל נובע

              האהבה

              החכמה

              הגדילה

              האמהות

              ההגשמה

              הדמעות כולן

              למרות הכל ואחרי הכל

              בזכות עמל הנשמה שידעה אור שמש וחושך תהומות

              תחושת האושר כאן להשאר

              בפסגות מרחב הנפש

              למרשותיהן , ברגעי ההתנסות

              ובין אלו ובין אלו , בשעות ההתבוננות

              ואפילו כשהעצב מרנן שירתו לשעה 

               

              כן ,

              אני אוהבת את הדרך הזו על כל חלקיה כולם

              אני רק צריכה לזכור זאת כשאני שוכחת לרגע

              דרג את התוכן: