כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    עוד טיפ טיפה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עוד טיפ טיפה

    שלוש הגרציות מתוך תמונת \"אביב\" של סנדרו בוטיצ'לי.
    במיתולוגיה היוונית, שלוש החאריטוֹת היו אלות החן, היופי, הפריון וכישרונות המוזיקה והאמנות. לדברי הומרוס, הן היו בנות לוויתה של אפרודיטה, אלת היופי והאהבה.

    ארכיון

    ארכיון : 5/2010

    6 תגובות   יום שבת, 29/5/10, 09:02


    הדרך היחידה לחיות

    היא לחיות!

    להרים את הראש מעל פני המים , גם כשהם מתערבלים למטה

    לשחות כמו דג בתוכם , לפעמים כנגד כל הזרמים

    לקפוץ מעליהם כמו דולפין ולנשום את החלומות לפרקים

    לחוות אותם בנשמה ולהתרגש מהם גם כשהם רחוקים

    כי בסופו של דבר

    הם מתגשמים

    יגעת ומצאת , תאמין!

    דרג את התוכן:
      8 תגובות   יום שני, 17/5/10, 00:37


      החלומות שינו את גווניהם

      מדשדשים במרחב

      מחפשים להם ענן רך להניח ראשיהם

      השירים שינו את מילותיהם

      מתנגנים במרחב

      מחפשים להם שורות תווים להניח צליליהם

      הנשמה שינתה את כיוונה

      מתרחבת מחדש

      מחפשת לה לב להנעים בו פעימותיו

      הלב נותר חצוי

      נתפר בחוט מחלב

      מחפש לסגור פתחים מדממים... ולנוח

      דרג את התוכן:
        3 תגובות   יום שישי , 7/5/10, 21:09

        שקט מסביב

        הנרות דולקים

        ורוגע מקשט את הקירות

        אפשרתי לעצמי לראות

        וחוויתי שעות של קסם

        התנתקות מוחלטת ממה שלחש לי השבוע

        התמסרות לרגע בפיתחה של השבת

        נשמה עוטפת אור

        נשימה מתמזגת בדמעות

        ומליחותן הזכירה לי

        עד כמה טעמן של אלו העצובות ואלו השמחות , זהה כלכך

        שקט מסביב

        קצת שקט גם בפנים

        הנרות דולקים מולי

        ואני כאן

        ממש כאן

        כי נטשתי בעצמי את הנטוש שחוויתי

        ולא עוד

        שבת של שלום הגיעה לביתי

        והלוואי שתשאר

        דרג את התוכן:
          5 תגובות   יום שישי , 7/5/10, 05:50


          אותן הידיים שהציתו בה תשוקה בוערת

          שביעבעו בה פלגי תאווה למערת מילותיו

          כשכוכבי השמים נצרו שמיכה לעור החשוף,

          אותן הידיים ליטפו אותיות נחמה לאחרת

          ומסרו בעד נזיד עדשים

          את אותם כוכבים מליל אמש להשקיט לאחרת את לילה

          ובנדודי שנתה

          שכח הוא סיוטי לילה

          שלוטפו בידיה על אותיות

          חיממו את דרכו אליה

          למסור את גופו וליבו ולילותיו לאותן ידיים קטנות

          תבכי עכשיו

          כי בדמעותיך תרתכי קרעים לצלקת

          והדם יזרום תחת עורך המקושט

          ותחיי.

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום רביעי, 5/5/10, 07:36


            שעת טרם יקיצה

            כשהלילה מתעבר אל תוך הבוקר

            ומילות אהבה עוד נשמעות באזניי

            מהולות בעצב

            ואני מטביעה אותן בתודה

            על היקום ואלוקים שמאפשרים לי לחוות

            ומשהו מרגיש חסר כלכך

            ....

            ................

            אתם

            ילדיי

            נכנסת לחדר מוצף נשימות טהורות

            מזככות נשמה

            מרחיבות נשימה

            מתבוננת בכם ברוגע

            מניחה ידי על ראשכם

            ומברכת

            "יברכך ה' וישמרך

            יאר ה' פניו אליך ויחונך

            ישא ה' פניו אליך

            וישם לך שלום

            ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברככם"

             

            בי נשבעתי שלא אשכח יותר

            כי רק בשלמות הדרך

            תהיה שלמות הלבב

            ואהיה ראויה לשלמות זו יותר מכל

            דרג את התוכן:
              5 תגובות   יום שבת, 1/5/10, 23:59

               


              (תמונה-נטע הררי)

              בזרועותיי אעטוף את ראשך

              כשתניח אותו בחיקי

              ואכווה מדמעתך הזולגת לכף ידי

              לוחשת לחריצי חיי , רזי שתיקתך

              בשאר גופי אדמם תשוקתי אליך

              כי נדם לשתיקתך זו

              והלב, נמסר למשמורת הנשמה

              לנוח על אותם זרי דפנה ששאלת לך

              הוא מדמיין את תקתוקיי השעון

              זה המקשט את זרועך שנהגה לחבוק בו פעימות

              דרג את התוכן: