כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רשימה

    מולי כהן - The Age Of Awareness

    Art end Heart - The Age Of Awareness

    פרופיל

    מולי.
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון : 11/2011

    29 תגובות   יום חמישי, 24/11/11, 17:37

     

               

    מאטין, אמן מצליח בשנות השלושים לחייו, יוצא מחדר המלון, חיוך של סיפוק על שפתיו,לוקח צעד קטן אחורה, כדי לקרוא הודעה קטנה על דלתו:

    .

    בזמן שאתה תופס חדר חמים במלון

    הקומראדס שלי נרקבים בתאי כלא מזוינים.

    מוות לאמנים!

    Long live anarchy

    .

    בבת אחת החיוך נעלם מפניו, המנקה שצחצחה את הרצפה לחשה: "אני אוריד את הנאצות האלו מהדלת". מאטין יצא לרחובות. החיוך הרגוע שלו חזר בשעה שהוא הבחין בשני שוטרים בתפקיד. הוא עצר איתם בוהה בסטיקר מודבק על הקיר לידם:

    .

    שוטרים ואמנים הם הבולדוגים של הבוסים. 

    מוות לכל החבורה האומללה הזאת!

    Long live anarchy

    השוטרים השתמשו בציפורנים שלהם כדי לגרד את הסטיקר מהקיר ומאטין עזב בבלבול. הוא הבחין בבנק קרוב ומצב רוחו הטוב חזר. הוא נזכר שהוא צריך להוציא קצת מזומנים. אבל, הכספומט היה שבור וחתיכת נייר הודבקה למסך:

    ההון הוא תוצר של עבודה קשה שנגנב ע"י כל מיני בריונים.

    תמחקו את כל אלו!

    Long live anarchy

    .

    מאטין זעף ומיהר משם. "אלוהים אדירים! אנרכיסטים טיפשים!" הרחובות היו מלאים בבחורים לבושים היטב ובחורות מקסימות, זה עשה אותו שוב רגוע. תשומת לבו נתפסה ע"י חנות מחשבים גדולה בפינה של שדרת Z. מצלמת האבטחה מעל בהתה בו עם העין השחורה העמוקה שלה. האמן הרגיש שוב שהוא בטריטוריה בטוחה ומהוגנת. מוגן ע"י הפלאים של הטכנולוגיה. הוא החליט להיכנס לחנות. ברגע הזה, כמו מעוף של פרפרים, כמה פליירים צפו באוויר. נדהם, הוא קרא:

    .

    הטכנולוגיה הופכת את כולם לזומבים שעברו כריתת אונה!

    תהרסו את כל החרא הזה!

    Long live anarchy

    מאטין הרגיש בחילה. "מישהו מחפש אותי", הוא חשב. "זה לא משחק מצחיק". הוא עמד מול בית קפה והחליט להזמין קפוצ'ינו. על השולחן היה מונח עוד פלייר:

    .

    קדימה, חולירע, תפטם את עצמך,

    עוד מעט יגיע היום בו נאכל את העשירים,

    היום של הקניבלים, היום של ההתקוממות!

    Long live anarchy

    הוא קם והלך במהירות לכיוון פינת רחוב X, המיקום של הגלריה הידועה שאתה הוא עבד. חלון הראווה הגדול היה מכוסה בגרפיטי אכזרי:

    כל המקומות התרבותיים הם בתי הספר של הריקבון!

    תתאמנו באומנות של ההרס!

    Long live anarchy

    הוא ניער את ראשו והלך משם מהר. "אך, איזה יום!". הוא החליט להתקשר לחברתו לשם שינוי. כשהוא לקח את הפלאפון שלו הוא ראה את הודעת הטקסט הבאה:

    המותרות של החלאה התרבותית

    משולמות ע"י הסבל של מיליונים!

    תמחצו את כל הצעצועים היוקרתיים האלו!

    Long live anarchy

    .

    Long live anarchyהזה והקביעות הקשות שלו, כל זה לחץ על ראשו. מאטין נכנס לפאניקה. בסוף הוא החליט לדווח בתחנת המשטרה הבאה. בשעה שהוא פתח את הדלת של השוטרים מישהו לבוש בשחור דחף אותו וצעק בכעס:

    .

    זאת הייתה הטעות האחרונה שלך, אמן טיפש!

    Long live anarchy

    .

    אז קרה פיצוץ אדיר שקבר את האמן יחד עם עוד תריסר שוטרים.  

    .

    .                                         

                               

    מתוך הספר "האמנות של ההרס", מאת אלכסנדר ברנר וברברה שורץ.

    .

     

    דרג את התוכן: