הלכתי לשוטט באחת הרשתות הגדולות, שבכרמיאל מסתפקת בחנות בגודל בינוני.

בחוץ על השולחן נחו מספר כותרים תחת השלט "קנו ספר וקבלו עוד 2 ב-10 ש"ח".

אחרי אחד הדיונים שהיה כאן בימים האחרונים על משמעות שבוע הספר עבור כל אחד מאיתנו, אזרתי את רוחי להתבונן מקרוב ו... מדוע התאכזבתי?

לא הרגשתי בחנות שום אווירת חג. הכל היה כרגיל. ספרים כרגיל, מבצעים כרגיל, כותרים כרגיל.

הייתכן שלא הרכבתי את המשקפיים המתאימים?
כבר התעייפתי לשאול 'יש לכם את....' ו... 'יש לכם את....' ולשמוע 'בדיוק מכרתי את האחרון אבל אפשר להזמין'... ואני כל כך רציתי לדפדף....

ובכל זאת, מי שמכיר אותי יודע שאני אופטימית מטבעי ומחפשת את נקודות האור ואכן מצאתי!

 גיליתי קטגוריה חדשה בין המדפים. אנו מכירים את קטגוריות 'פילוסופיה', 'אלבומים', 'שירה' וכו'... והנה, עודי מרפרפת בין הספרים התגלתה לעיני קטגוריה חדשה: 'יהדות חילונית'. נגנבתי !!! כשהמוכרת באה לחפש את אחד הספרים ששאלתי עליו, ציינתי את העובדה המעניינת הזו באוזניה (וחייל חובש כיפה שבמקרה עמד שם זקף אזניו והיה מספיק מנומס ולא התערב. ודווקא חיכיתי שכן). המוכרת  הגיבה בחיוך 'זה אנחנו המצאנו' ואני בליבי שאלתי 'מי זה אחנו'? 'אנחנו' אלו החילוניים? או המוכרים בחנות? או בעלי הדעה ברשת?

חבל שלא שאלתי.

לפחות נשארתי סקרנית עד הפעם הבאה!

מרשה לעצמי להזמין אתכם לקורס שיווק מודרני ממוקד, שתעביר יוספה, שותפתי היצירתית והמנוסה. אני תמיד לומדת ממנה חדש. אני אהיה שם ומקווה שגם אתם.

 שיווק מודרני 4 SUCCESS  

תחום השיווק המודרני צובר תאוצה בעולם כולו ותורם לקידום עסקים.

שיווק מודרני פירושו אומנות בניית דברים ששווה לשים לב אליהם !!! 

בקורס קצר וממוקד של 4 מפגשים תקבלו: 

·        מיומנויות שיווק מודרניות.

·        שיפור ביצועים ותפוקה.

·        דרכים לשווק עצמך בעלויות נמוכות.

·       כלים פרקטיים להצלחה. 

קהל היעד: בעלי עסקים, עצמאיים ובעלי מקצועות חופשיים, אנשים הרוצים לפתח קריירה נוספת. 

בקורס תלמדו:

 1.     מציאת נישה: יצירת יתרון משמעותי על פני המתחרים. 

 2.     מיתוג העסק: עצמתו של המותג היא ביכולתו להשפיע על התנהגות הצרכנים. 

 3.     שלבי המכירה: השפעה על הסביבה העסקית ומכירת המוצרים והשירותים +
תדמית בעסקים.

 4.     שימור לקוחות: כיצד משמרים לקוחות והופכים אותם ללקוחות נאמנים? כיצד ליצור קנייה חוזרת ? 

מ

ר  מרצה:  יוספה אדמן, מנהיגות הבמבוק, חוקרת ויועצת שיווק מודרני   SUCCESS4,
      יועצת מורשת של  לשכת התעשייה והמסחר, מעל  15 שנה ניסיון בתחום השיווק והעסקים.

    מבצע: 1+1: הרשם/י והבא/י חבר/ה לקורס והצטרפו שניכם במחיר אחד.         

   תוקף המבצע: עד ה- 20.4.09.
   תאריכים: 23.4, 30.4, 7.5, 14.5. שעות: 17:00-20:00, התכנסות ב-16:30.

מיקום:  נעמ"ת, רח' מוריה 67, חיפה.
פרטים נוספים ולהרשמה נא לפנות אלי או ליוספה אדמן  054-4494607, jo@bizandp.co.il,                                 

שיווק מודרני 4SUCCESS 

כבר יותר מכמה ימים שאני רוצה לספר לכם ולא מספיקה...

לפני כשבועיים פגשתי את יהודית מליק שירן המקסימה שלנו. אתם יודעים כמה זמן תכננו להיפגש? לא אגזים אם אומר שמעל חצי שנה! כן והנה סוף סוף זה התרחש אחרי ביטולים ושינויים ודחיות...

לאורך כל המפגש התרגשתי, לפניו וגם אחריו. חלפו בי מחשבות תודה לקפה שמאשפר לפגוש אנשים מעניינים ומיוחדים.

יהודית פצחה את המפגש במתנה נפלאה - שני ספרים מבית ההוצאה שלה!!!

תוך יומיים הייתי במפגש עם ילדים צעירים, בני כיתה א' וסיפרתי להם בהתלהבות שפגשתי סופרת ומשוררת, הראיתי להם את התמונה של יהודית בגב הספר והקראתי להם מתוכו. לספר קוראים 'עניין של הרגשה'. שוחחנו על משמעות השירים שקראנו ובסוף שאלתי את הילדים: אם אפגוש את הסופרת (טוב, זה לא היה הזמן להיכנס לענייני בלוגים וקפה....), מה אתם רוצים שאמסור לה?

" שהיא כותבת יפה"

"שהיא כותבת בחרוזים"

"שהסיפורים שלה מלמדים"

ואני מתחברת לכל מה שהילדים אמרו ואף יותר מזה. השירים המתארים מצבי חיים יום יומיים מאפשרים - לדעתי - התבוננות נוספת על המציאות. לעתים מחוייכת לעתים עצובה (כמו בחיים) ומאפשרת התבוננות פנימה 'אז לאיזה כיוון אני רוצה ללכת'? ועוד ועוד...

יהודית יקרה - אני מודה על ההיכרות ועל הזמן שהקדשת למפגש שלנו, על המילים המיוחדות הבוקעות ממך על הכתב ובחיים. אישה רבת פעלים וטובת לב. זכיתי.  

זה הזמן שלקח לי מאז שיצאתי מביתי ועד שחזרתי.

מהו אותו חוצלארץ בו הייתי?

מקום מגוריה של חברתי לקפה שיצא מהקפה לחיים !!!

ומעשה שהיה כך היה:

בוקר צח לפני שבועיים החלטתי שאם הטבע ומזג האוויר מזמינים, צריך לצאת אליו. ערכתי כמה מיילים, טלפון לתיאום ויצאתי לדרך. ביקרתי פסל באיזור הגלבוע ומשם חיפשתי את דרכי אל הזמרת היצירתית שלנו - ריקי אוגול היקרה.

את ריקי אני מכירה מעל שנה. כשלאמי היתה יומולדת וריקי הייתה רחוקה, היא שרה לאמי שיר פרטי שחיברה במיוחד עבורה !! אני הייתי על יד אמי באותו זמן וחוויתי את התרגשותה. ריקי היתה נפלאה.

מאז החלטתי שאנו צריכות להיפגש וסופסופ מימשתי זאת. הדרך אל ריקי לא הייתה כ"כ פשוטה, את שם הישוב שלה אפילו לא מצאתי בקלות באתר 'מפה' וריקי הייתה צריכה לספק לי עוד ועוד רמזים בחילופי הודעות בינינו. כשעברתי את מחסום הבקעה הבנתי שהגעתי ל'חוץ לארץ' והרגשתי גאווה שאני עושה זאת (ללא פספורט) עבור חברה שהופכת עבורי להיות חברה טובה. ריקי גרה בישוב קטן, מעורב חילונים ודתיים. כבר מיוחד, לא? היא חיכתה לי עם לחם טרי טרי שאפתה במיוחד עבורי.

כמה פסטוראלית התמונה הבאה:

אנו יושבות במטבחה, אני עם כוס קפה ופרוסת לחם עם ממרחים שונים, מדברות על אה ודא וריקי רוצה להדגים לי איך היא יכולה/מצליחה ליצור עם שישה ילדים בשעת.... ארוחת ערב למשל.... אז היא לוקחת את הגיטרה ומתחילה לנגן ולשיר... ואני שואלת עצמי בליבי: האם עלי להפסיק לאכול ורק להקשיב? האם זו הופעה פרטית שבה זכיתי? אבל אם ריקי עושה זאת בזמן ארוחת ערב, אז זה בוודאי לא מוזר לה שאוכלים על ידה.... וכך המשכתי ללגום מהקפה וליהנות מצליליה של ריקי.

כשחזרו הזאטוטים מהגן, זכיתי לסיור במקיף הישוב ולנוף מרהיב על הבקעה והירדן. שלל פרחים שאת שמותיהם איני מכירה, אבל צבעיהם מעוררי התפעלות. אביב בטבע ואביב בליבי !!!

העלמה אינה נענית לצילומי פפראצי כמו של דינה דוד ולוקח לי ים של תירוצים וסיבות והסברים לשכנע אותה להצטלם עימי כדי שאוכל לשים תמונה גם כאן, עבור החברים. ברור שהתמונות נשלחו לאישור המצטלמת ורק אחת זכתה בכינוי 'ראויה להעלאה' !!!! נו שוין. אני בטוחה שתצליחו להרגיש את האושר שזרם בין שתינו, על פגישת לבבות, באמצע שבוע, באמצע שומקום (מבחינתי בכל אופן), בלי צלצולים וסיבות גדולות.

פשוט-קשר בין שני לבבות. תודה לך ריקי!!!

איזה כייף, איזו שמחה,

האביב כבר כאן !!!!

ולאות הוכחה והוקרה, כל השכונה המתה היום

בקולות ורחשים הנשמעים רק בימי אביב מתפרץ.

מצד אחד שכנים החליטו לבנות פרגולה

(דווקא בשישי בצהריים???)

מהצד השני החליטו לכסח את הדשא

(האם הדשא אינו רטוב לכיסוח?)

ילדים החליטו לשחק תופסת

(באמת? או שרק דימיתי זאת?)

וכל מכוניות-העיר חלפו תחת מרפסתי

(אה... זה בגלל העדלאידע שהיתה
במדרחוב וסגרו שם...)

כן כן, כל אלה החליטו לקרות דווקא בזמן

שנת-הצהריים הקדושה שלי,

ביום שישי, משעה שתיים ואילך...

כן כן... ואני החלטתי שבשל אירוע משמח זה:

פריצת האביב לשכונתי

אני מתכרבלת תחת השמיכה ומאזינה

לכל הרחשים האלה בחיוך

עד ש...

ארדם!

אביב הגיע!!!!

נ.ב.

את הפרה העליזה הזו לא צילמתי מהמרפסת...

היא שוטטה לה בנחת אי שם במרחבי הגלבוע הפורח !!!!

בחודש האחרון שהיתי באטלנטה ארה"ב.

קהילה יהודית עשירה, אוהדת ישראל וצמאה למידע. לצערם, הם מקבלים רק את חדשות ה- CNN שאינן אוהדות במיוחד ויש להם תמונה חד-צדדית של המציאות בה אנו חיים.

לא שהיתי שם כדוברת צה"ל, אך היות ונשאלתי לא אחת על מהות היחסים כאן וכו', סיפרתי על החיים שלי במדינה, על קהילת 'עושים שלום'  שאני מנהלת http://cafe.themarker.com/view.php?u=181977  ועל היחסים שלי עם ערביי א"י דרך קשרים אישיים וכו'. כל זאת התרחש כשעדיין היתה לחימה בדרום.

כשקיבלתי מצגת או סרטון, העברתי שם למכותביי.

מהמקום שלי, אני עדיין מנסה לראות ולחשוב ולעשות מה שאני יכולה, כדי לקרב את היום המיוחל הזה.

ביום האחרון שלפני הנסיעה ישבתי במפגש סיכום ונשאלה השאלה: מה היה המפגש/האירוע המשמעותי עבורכם?

אני חשבתי על שניים שחוויתי:

1. תפילת ערב שישי בביהכ"נס טמפל בעיר (ביהכ"נ הגדול בעיר) בשיתוף קהילתו של מרטין לותר קינג. הרב דיבר וגם המטיף שלהם, מקהלה משותפת ונגינה על פסנתר. התפילה נערכה בעברית ואנגלית והכילה מרכיבים של שתי הקהילות. ואני בליבי ייחלתי ליום שבו אנו כאן, נוכל לשבת יחדיו, בני שני העמים, בני שתי הדתות ולשיר ולהתפלל ביחד ולקבל יחד את השישי/השבת/ את עצמנו.

2. מוזיאון מרטין לותר קינג. שם זכיתי להכיר דרך סרטון קצר את משפחתו והוריו. במוזיאון היו כרזות רבות וכולן דיברו אלי.

אשה יקרה - שהיתה בין מארחינו - שהשיבה על אותה שאלה, ענתה להפתעתי:

"מה שהשפיע עלי היא האופטימיות של דינה. כאן אנחנו שומעים רק על שינאה ואיבה ודינה סיפרה לנו גם על דברים אחרים. על תקווה." התרגשתי כ"כ לחשוב שמכל החודש הזה, היא לוקחת את זה!!! אשריי.

אתמול היה יום הולדתה וגם יום השקת הספר. התרגשתי להיות איתה ביום שמחתה!!!

לפני כ-3 שנים, כשסיימתי לקרוא את כתב היד שלה, התקשרתי בהתרגשות ושאלתי 'מתי הספר?' היא לא הבינה על מה אני מדברת ועד היום לא ממש בטוחה שיהיה קהל-קוראים לספרה. לדעתי - יש ויש !!!!

הספר נוגע ועוסק במספר תחומים שיכולים לרתק קוראים רבים:

ילדותה ובגרותה של ילדה ואישה דיסלקטית, התמודדות יומיומית עם הקושי.

ילדה לניצולי שואה.

גלגולי נשמות קדימה ואחורה בזמן.

נישואין כפיצוי ? 

ועוד...

מצטטת עבורכם מגב הספר:

"דרך ארוכה, תהפוכות ושינויים חוותה נפשי בחיפושה אחר האהבה והשלווה. מכס המלוכה אל חרדה קיומית של רעב, עוני ואיבוד שליטה. ספר זה הוא תיאור מסעי בחומר, כאן ועכשיו, כמו גם בחיי הקודמים. זה סיפור מסע לאורך חיי בשני מישורים."  ......

לכל המעוניין ומתעניין בנושאים אלו, יהיה נפלא אם תזמינו את יפה לחוג בית/חוג חברים, להשמיע את סיפורה המרתק במסעה האישי.

מזל טוב לכותבת ולספר הביכורים 'נוסעת בזמן' !!!

חנוכה, חג האור, מביא איתו שמחה ללב.

יש לנו מסורת משפחתית, להדליק נרות בחנוכיה מיוחדת שביתי הכינה לפני שנים כשהיתה בחוג קרמיקה. למעשה, זהו פסל של רקדנית, שבשמלתה 6 קנים, בשתי כפות ידיה עוד 2 קנים ועל ראשה השמש. חנוכייה מיוחדת, מקורית. אנו שמחים כל חג מחדש להדליק בה את נרות החג. ולשיר את 'מעוז צור ישועתי' המסורתי. נראה שהחנוכייה אינה 'כשרה' כלל, אך עבורינו, אין כשרה ממנה !

חג שמח לכל ידידיי בקפה ועוד כמה מילים שמצאתי - איני זוכרת היכן - על האור שבנו. 

האור שבכל אחד מאיתנו

אל לו לאדם לומר - אני קטן, נטול השפעה ותרומה
שהרי בתוך כל אחד מאיתנו דולק נר עם להבה עצומה
שהרי כל אחד יכול לקרב את קצה האור במנהרה
אם רק יוסיף קצת שמן למדורה ויעצים הבערה
אל לו לאדם להגיד – נרי קטן ולא יכול להאיר
שרק ינסה להיטיב, לעזור, לשורר את השיר
שהרי כל אחד יכול לחייך, לתת מילה טובה
עוד אור שזוהר והלפיד של כולנו גדל ובוער
ולכן כל אחד מאיתנו צריך לחפש בנרות
איך יכול להשפיע ולפזר בחייו אור יקרות
אם כל אחד יפתח פיו ויאירו דבריו
הרי שנדע שלא התאמצנו לשווא
ולכן כל מאחד מאיתנו יוציא לאור את נרו
יאירו פניו ויקרין לעולם את אורו
אם כל אחד ידליק מנר לנר את מעשיו הטובים כאוצר
הרי שהאבוקה הגדולה תאיר את עולמנו הצר
נלך לאור העזרה, החמלה, המילה הטובה -
והמעשים הטובים יהיו נר לרגלינו, נר מלא אהבה
רבים אמרו את זה קודם, זה פשוט עד מאוד
הרבה "אור קטן" הם אור איתן – זה כל הסוד!

נכתב בהשראת :
"צריך שכל איש ידע ויבין שבתוכו דולק נר,
ואין נרו שלו כנר חברו … ואין איש שאין לו נר …
וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול
ולגלות את אור הנר ברבים,
ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו."
הראי"ה זצ"ל

אני נוסעת לחיפה בקביעות, לפחות פעם בשבוע, אך בנסיעה הזו הרגשתי חגיגית במיוחד. פעם ראשונה שלי בחג החגים בחיפה. ומה גם, שארגון הנשים העולמי לשלום בו אני מתנדבת, לקח חלק ובמה.

איך שהגעתי לאיזור ואדי ניסנס בחיפה ראיתי שחנייה תהיה סוגיה מעניינת, אז נסעתי קצת הלאה משם, החניתי את הרכב והתקרבתי רגלית. המוזיקה והצפיפות כבר הצביעו על שהגעתי למקום הנכון.

מיד עם כניסתי לרחוב שמעתי ברכות ברמקול, התקרבתי וראיתי את מקהלת א-קאפלה בשרון מבצעת שירים ברוח אחרת. ברחוב היה צפוף מאוד ואני, מתבוננת ימינה ושמאלה, רואה אנשים טועמים ושותים, נוגעים ומתבוננים במרכולתם של הדוכנים השונים.

עודי מחפשת פנים מוכרות, ראיתי אנשים שהגיעו מכרמיאל וחיפאים מוכרים.... משפחות שלמות.

היו שתי במות עליהן נערכו הופעות. על הבמה בככר נערכו מופעי מוזיקה של לקהות שונות. אני תפסתי במצלמתי את להקת סיגמא הישראלית, להקת נוער שניגנה רוק ונהנו מאוד על הבמה, שרו, קפצו ועשו שמח לקהל.

בין המרפסות ובדוכנים ראיתי  צבעים שלא מצבעי היומיום המכניסים מיידית לאווירת הקריסמס ותחושת אני-כאן-לא-כאן מחלחלת פנימה.  (בשלב הזה אני מנסה להוסיף תמונות בתוך הטקסט ולא מצליחה !!!)

יום של חול

ים עם חול

היום, ביום החג, נסעתי עם בנותיי לחוף ת"א. למי מביניכם, אנשי המרכז, ייתכן והתרגלתם (כמו שאנו כאן בצפון רגילים לירוק שסביבנו) לחוף ולחול....

עבורינו זו חגיגה מחודשת בכל פעם. התארגנות, נסיעה, חנייה, פריסת המגבת, כניסה למים החמימים והשקטים והנאה מהחוף הנקי והסלבס הרובצים ומלקקים ארטיקים קרים.

תודה לאנשי המרכז על שחלקנו - היום - את החול שאינו 'סתם יום של חול'.

נ.ב.

אין כמו לחזור הביתה!!!

לפני כמה שבועות הקמתי, בעידודן של חברות טובות, את קהילת 'עושים שלום' כאן בקפה.
 

קהילה שקטה, שמותירה את הפוליטיקה מחוץ לשיח שלה. מי שמגיע, אלו אנשים שרוצים לדבר על זה, לחלוק, לספר. אנחנו מתקדמים לעבר ה-100 חברים הראשונים ואני מקווה שהדיונים יזמינו עוד ועוד חברים להמשיך ולהצטרף אלינו. להשאיר את הסיסמאות והחליפות בחוץ ולהיכנס לדבר זה עם זה וזו עם זו בגובה העיניים ומלב ללב.

אתם חבריי, כמובן שיותר ממוזמנים!!!

היום, יום השלום הבינלאומי והחברים הצפוניים מתארגנים לציין אותו בסטודיו של רפאלה, חברתנו היצירתית מהקפה! תודה לרפאלה על האירוח והלב הענק שתמיד פתוח !!!

מוזמנים להיכנס, לקרוא ולהצטרף אלינו בכל דרך שתמצאו לנכון.

ובהזדמנות חגיגית זו, שנה טובה לכל חבריי כאן בקפה, לבני משפחותיכם ולחבריכם !!!

עבודת נשים

היא מעזה ליצור את הבלתי רגיל מהרגיל.

היא נוטלת פיסות, שברים ושאריות ומעצבת שמיכות, סלים, פשטידות ומשפחות.

אם יש ואם אין, היא מספקת את מתח היצירה.

היא מעזה ליצור בלי לעשות, לארוג ללא חוט ולשיר אל תוך הדממה.

כאשר נשלמת עבודת האישה, היא מרפה ממנה. בדרך זו יכולה העבודה להמשיך בלעדיה.