
במשך מאות בשנים נותרו הנשים שקטות, מדוכאות על ידי החברה. אך בשתיקתן נשמעה שירה. ב'טאו של הנשים' נשמע קולן.
30. אומץ נשים, הנסחפות אל הרפתקה בתוך הבלתי נודע, כובשות נתיב לבאות אחריהן. עשיית דבר-מה בפעם הראשונה יוצרת הזדמנויות לאחרים לעשות גם הם את הדבר הזה. זה הופך להיות מסוכן פחות.
נשים חכמות אינן שוכחות את סבתותיהן, אך יחד עם זאת, הולכות בדרכן הן. הטאו של הנשים הוא להיות מגלות וחוקרות.
מתוך: הטאו של הנשים |
כנשים עצמאיות, עד כמה אתן מרגישות את החופש הגדול של הילדים כמעצור או מחייב התגייסות שונה בהתנהלות בעסק שלכן?
כשהבנות שלי היו צעירות, לא הייתי עצמאית. היום הן בוגרות ואיני מרגישה קושי בין 'יום חול' לימי חופשה מלבד פה ושם נקיפות מצפון קלות על החופש שחולף ואני לא איתן. לכן, כדי לתת לעצמנו זמן איכות יחד קבעתי כמה ימי חופשה משותפת. מה איתכן? |
בעקבות סקר שקראתי והצבעתי בו, עבור אילנה דיין, מעניין אותי לדבר איתכם על הבחירה.
את מי בחרו להשתתף בסקר? איך נבחרו הנשים הללו? מי בוחר? ובכלל, איך אנחנו מגדירים 'המצליחנית שעשתה את זה בגדול'?
יש הרבה מצליחניות בקרבנו, אך מיהי הבולטת עבור כל אחת מאיתנו? אילו דמויות חיקוי אנו בוחרות? גם לי יש דמות חיקוי, אך האמת, היא אינה מפורסמת וידועה כנשים האלה, ומשפיעה על סובביה ומנחה את דרכי לא מעט.
אז מה זה 'לעשות את זה ביג טיים'? זה להרוויח? להתפרסם? להשפיע? להציע? להוביל? להיות נחושה? להופיע במדיה? |
אני מחפשת את אמהותינו, אותן נשים שבנו את המדינה. הנשים האמיתיות.
אחרי כחודשיים שלא הייתי מחוברת לרשת בגלל מעבר דירה וחוסר זמן, הנה אני שבה ביום גדול זה, על קו התפר שבין העצב שבאובדן, לשמחה שבבנייה ובהצלחה.
בימים אלה של חשבון 'מה עשינו בשישים שנה, לאן הגענו' וכו', אנו שומעים על רשימת ראשי ממשלותינו ונשיאי המדינה. ואיפה הנשים?
אז כן, אנו זוכרים את גולדה ולאורך השנים גם את שולמית אלוני, חברות כנסת ושרות. אני מחפשת עוד. מיהן אותן נשים שתרמו, עשו, עיצבו, השפיעו... ואל תספרו לי את המיתוס שבימים הראשונים של המדינה, הנשים עבדו עם הגברים בסלילת כבישים וכו', משום שמיתוס זה כבר נופץ בידי היסטוריונים/יות שונות. כן, היו נשים בקבוצות השונות, אולם, בכל קבוצה כזו של 10-20 איש היה קומץ נשים ואם כך: מי יבשל? מי יכבס? מי יטליא את הבגדים הקרועים? ניחשתם? ואחרי כל זאת מספרים לנו על השוויון? נו באמת...
אולי למישהו יש סיפור אישי של אמא או סבתא כזו שהיתה משמעותית בסביבה הקרובה שלה מבחינה ציבורית או חברתית, נשים ששירתו בצה"ל ולא היכרנו, נשים שתרמו מבחינה מדינית ושכחנו?
איפה הנשים ההן? |
ביום שישי כתבו עלי ועל שותפתי יוספה בעיתון ידיעות חיפה, על הספר האלקטרוני שכתבנו:
http://www.yedhaifa.co.il/details.asp?cat=21&page=12
מה דעתכם על ספרים אלקטרוניים? קראתם פעם ספר אלקטרוני? באנגלית? עברית? מה קראתם?
|
מרגע שהקפה החל לדדות והטכנולוגיה החלה לקרוס בחרתי שלא להילחם. שהרי, אין בכך שום טעם. זו רק טכנולוגיה.
כשהבנתי שזה ייקח יותר משעה-שעתיים אמרתי בחצי חיוך: נחמד, יוצאים לחופשה קצרה? חשבתי עליכם חבריי, אלה שקוראים פוסטים ומגיבים, אלה שמעלים פוסטים מעניינים, הצלמים, הזמרים וכל המצוטטים.
חשבתי ושאלתי את עצמי מהי ההזדמנות הניתנת לנו ? אנו, שרגילים להתחבר לפחות פעם ביום ולקרוא 'מה חדש?' , אלה שמצוטטים קבוע ואחרים. מה ההזדמנות שניתנה לנו? לדעתי, זו היתה התנסות בשקט אלחוטי. שקט שיכול לזמן אותנו לחשוב 'מה הפוסט הבא שאכתוב?' 'למי אשלח הודעה?' ועוד. רק היום חזרתי ונכנסתי, כי חברה אמרה לי ש'הכל בסדר. תיכנסי ותקראי'. אז מה איתכם ידידיי, מה אתם עשיתם בזמן דממת האלחוט? |
משתפת אתכן בידיעה שמשמחת אותי כל פעם מחדש והיא: גברים קוראים את הניוזלטר שלי!
מעשה שהיה כך היה: בתדירות של פעם ב-3 שבועות עד חודש אנו (אני ושותפתי יוספה) שולחות ניוזלטר למכותבים שלנו, שרובן מכותבות. הניוזלטר נקרא 'הובילי עצמך לשינוי' והוא כולל מאמרים בנושאים של התפתחות אישית ועסקית. לשמחתי, אי פה, אי שם אני מקבלת תגובות אוהדות מגברים שהם מכותבים שלנו וזה משמח אותי מאוד. מדוע? כי קהל היעד שלנו הן נשים והניוזלטר כתוב לכן בלשון אישה ולשמחתי - הגברים מתרגלים לקרוא את הכתוב בלשון אישה. משמח, לא?
הנה, ר. שקורא קבוע מהיום הראשון (מעל שנה) וא. שנותן גם לאשתו לקרוא וי. שאומר לי פעם בחודש 'כל הכבוד' והיום גם חבר מהקפה שגילה אותי כאן. מרגש.
בואו נמשיך להוביל עצמנו לשינוי !
|
| מהם חסמי העשייה שלך וכיצד תתגברי עליהם?
* מאמר זה הוא חלק שני מתוך שניים. בראשון דיברנו על החסמים. כאן נחפש את הדרכים להתגבר על אותם חסמים.
עם גישה חיובית ותרגול מיומנויות, תוכלי לפתח את יכולותייך ולהתגבר על החסמים.
תכנני בקטן: כל תכנית אפשר ליישם בצעדים קטנים. פרקי משימות לחלקים קטנים לעשייה. כדי ליצור תכנית אפקטיבית, שאלי את עצמך: מה יש לעשות? מדוע אני עושה זאת? מי אחראי/ת לכל משימה? מתי הדברים יקרו?
הצוות: את מי את צריכה בצוות שלך? איזה תפקיד ימלא כל אחד? בחרי את מי שאת צריכה על בסיס יכולות ומיומנויות ולא לפי העדפה אישית. עבדי עם אנשים מומחים בתחומם, גם אם הם יותר טובים ממך בתחום זה. תפוקתם תהיה לתועלתך, לטובת הצוות והארגון כולו.
התמידי: כשיש לך תכנית ומשאבים, זה הזמן לפעול. זכרי, האופן בו תפעלי ישפיע רבות על ההתלהבות והמחוייבות של סובבייך. אל תפעלי רק פעם אחת; המשיכי לפעול עד שתצליחי. כשתצליחי, תוכלי לשים לב שהשגת תוצאות, עליהן רוב האנשים רק חולמים.
מה עוזר לך ליישם את תכניותייך? |
מהם חסמי העשייה שלך וכיצד תתגברי עליהם?
*מאמר זה הוא חלק ראשון מתוך שניים. בראשון נדבר על החסמים ובשני נחפש דרכים להתגבר עליהם.
בעסקים ובפיתוח הקריירה שלך, הדבר החשוב ביותר הוא העשייה היומית, הפעולה היזומה על ידך כדי לבצע את התכניות שלך. ללא עשייה אין התקדמות. האתגר העומד בפניך הוא להצליח להתגבר על החסמים העומדים בדרכך.
מהם חסמי העשייה ? הניתוח משתק: אם את מנתחת ולומדת בעיה יותר מדי במקום לפעול לגביה, זה משתק את העשייה שלך. אם אינך בטוחה שיש או אין לך את כל המידע הדרוש, שאלי את עצמך: האם מידע נוסף ישפר את איכות או זמן ביצוע הפעולה? אם התשובה היא 'לא', הגיע הזמן שתפעלי.
פחד מכישלון: כשאת פועלת יש סיכוי שתיכשלי. אם לא תפעלי, אף פעם לא תיכשלי, אך ברור שגם אף פעם לא תשיגי משהו בעל ערך. נשים הפועלות כמנהיגות, נכשלות יותר מאחרות. מדוע?משום שהן מנסות יותר ולוקחות יותר סיכונים. אם לא תנסי, אף פעם לא תדעי אם תצליחי או לא.
דיבור "על" אינו "לעשות את": לדבר על בעיה או הזדמנות אינה חלק מנקיטת פעולה. זה לא מרחיב את העשייה שלך. בסוף כל פגישה או שיחה, החליטי מי עושה מה. וודאי שכל אחד ואחת מסכימ/ה לקחת אחריות על המשימות שקיבל/ה. קבעי לו"ז מתי הפעולות יינקטו ובאיזה אופן ייערך הדיווח על התוצאות.
הסברים כתירוצים: כשמשהו אינו קורה, תמיד יש לכך הסבר. אל תקבלי הסבר כתירוץ. "לא קיבלתי את המידע שאני צריכה" או "החבילה הגיעה מאוחר" הם הסברים הגיוניים, אך אינם משחררים מאחריות. השתמשי בהסבר כדי להצביע על מה שקרה ולימדי את הלקח. תני לעצמך משוב כיצד למנוע משהו דומה מלקרות שנית.
מהם חסמי העשייה שלכן?
|
אתמול אמרה לי חברה: מזל טוב על היותך מנהיגה! ??? תמהתי. ... את לא יודעת? את 'מנהיגה' או משהו כזה בקהילת נשים ועסקים. ??? תמהתי. ... לא ראית?
כמה שניות נוספות עד שהבנתי על מה היא מדברת ועל כך שאיני יודעת - בעצם - על מה היא מדברת.
מאין צץ הכבוד? שכן, לכבוד הוא לי להיקרא 'מנהיגה'. שהרי זוהי תכונה שאני מטפחת יום יום שעה שעה, אך לא לשם הכינוי, אלא לשם המסע, לשם הלימוד והתובנות שבצידו, לשם היכולת לעזור לאחרים.
ואכן, כשחזרתי לראות את המסך הקטן הבנתי על מה החברה דיברה ואני עדיין נפעמת. מה יש לומר? תודה. אני שמחה. ממשיכה בדרך... |
כיצד מנהיגות קשורה לשלמות או להכרה שאיננו מושלמות? - התקדמי. שאפי שאיפה עמוקה והתקדמי.
- שאפי לא להיות מושלמת אלא הכי טובה שאת יכולה להיות.
כשתעשי פעולות אלה – תצמחי כמנהיגה. |
עצרתי כאן לרגע
בתגובה על במסלול סובב כנרת
SZvika
בתגובה על התאחדות נשים לשלום עולמי