
עבודת נשים
היא מעזה ליצור את הבלתי רגיל מהרגיל.
היא נוטלת פיסות, שברים ושאריות ומעצבת שמיכות, סלים, פשטידות ומשפחות.
אם יש ואם אין, היא מספקת את מתח היצירה.
היא מעזה ליצור בלי לעשות, לארוג ללא חוט ולשיר אל תוך הדממה.
כאשר נשלמת עבודת האישה, היא מרפה ממנה. בדרך זו יכולה העבודה להמשיך בלעדיה.
ואני מוסיפה: ...ואם העבודה יכולה להמשיך בלעדיה, הרי שלימדה את סובביה, האצילה סמכויות, סמכה על יכולותיהם ו... שיחררה... כוח גדול, אחריות גדולה ושמחת הצלחה... עם פנים להמשך. |
במשך מאות בשנים נותרו הנשים שקטות, מדוכאות על ידי החברה. אך בשתיקתן נשמעה שירה. ב'טאו של הנשים' נשמע קולן.
30. אומץ נשים, הנסחפות אל הרפתקה בתוך הבלתי נודע, כובשות נתיב לבאות אחריהן. עשיית דבר-מה בפעם הראשונה יוצרת הזדמנויות לאחרים לעשות גם הם את הדבר הזה. זה הופך להיות מסוכן פחות.
נשים חכמות אינן שוכחות את סבתותיהן, אך יחד עם זאת, הולכות בדרכן הן. הטאו של הנשים הוא להיות מגלות וחוקרות.
מתוך: הטאו של הנשים |
עצרתי כאן לרגע
בתגובה על במסלול סובב כנרת
SZvika
בתגובה על התאחדות נשים לשלום עולמי