כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נשות הבמבוק

    כאן תקראו אותי ואיתי... מהפנטזיה שבספר ועד למציאות המרתקת, שלעתים עולה על כל דמיון.

    ארכיון : 11/2009

    13 תגובות   יום שלישי, 17/11/09, 15:31


    לא הצלחתי להעתיק את המידע, אז אנא היכנסו לקישור. עוד הקלקה אחת ודי.

    http://www.musicaneto.com/disk_details.asp?disk_id=21253

     

    רכשתי ואני מספרת לחברים על הדיסק.

    תודה.

     

    דרג את התוכן:
      12 תגובות   יום שני, 9/11/09, 19:34


      בשבת האחרונה בטח חלקכם היו בדיוק היכן שאני הייתי, רק שלא זיהיתי אתכם.

      ולאחרים בינינו, כשביליתם פה ושם בשישי האחרון, אני הלכתי לישון מוקדם כדי להיות מוכנה על הבוקר.
      אחי אסף אותי ב-5:30 מכרמיאל ומרוב התרגשות קמתי כבר ב-4:30. כן.... ממש לא שפוי. ואני מוזרה שכמותי: יקיצה טבעית בשעה 4:30???

      בשעה 6:30 כבר התחלתי לרכב מצמח עם מאות רוכבי אופניים  סביב הכנרת. המאות הפכו לאלפים כשהצטרפו גם משפחות עם ילדים באלמגור. בשעה 7:30 חלפתי על פני גינוסר.... והמשכתי לפדל באושר כשסביבי עם-רב. בקצב ממוצע של 17 קמ"ש עשיתי את ההקפה סביב הכנרת ב-4 שעות ו-5 עצירות למתיחות, נישנוש ועוד צרכים אנושיים.

      היה מצוין. בחצי הראשון היתה רוח ושמעתי אנשים אומרים שבצד השני של הכנרת לא תהיה... ויהיה יותר קל... אז היתה. עוד יותר חזקה. זה הפך את הרכיבה ליותר קשה, אבל מה זה יחסית לאדרנלין... ולטוסיק הכואב....

      מחכה לשנה הבאה. מי מצטרף/ת?

      דרג את התוכן:
        17 תגובות   יום רביעי, 4/11/09, 00:49


        חוויתי חוויה מרוממת רוח, חזרתי עם אדרנלין בשמים.

         

        'במים אני רואה' זהו שמו של ערב פתיחת שנה ניגון נשים תש"ע במדרשת אורנים. בניגון נשים יושבות נשים ולומדות יחד מטקסטים עתיקים וחדשים. (תקצר היריעה מלפרט. מי שמתעניין, שייכנס לאתר המדרשה)

        הערב החגיגי היה רובו ככולו פרי עבודתן של קבוצת נשים, אחת מקבוצות הניגון ועוד חברות (המנגנות והשרות), מנחות וחברות צוות שתרמו המון. הקבוצה לקחה טקסט מהתלמוד הבבלי, מסכת תענית, המספר על אבא חלקיה, בן בנו של חוני המעגל.

        הנשים למדו את הטקסט וכתבו מדרשים שונים וטקסט בעקבות הטקסט. פרשנויות מסורתיות ומודרניות אלו שימשו בסיס להפקת מופע המשלב שירה, דיקלום, תנועה, לימוד בחברותות (שלנו, הקהל) ועוד. התלבושות, התפאורה, השירים שחיברו בינינו, המובילה שמזגה מים לקערה גדולה מדי 'פרק' ושיתוף כל כך אותנטי שלנו הקהל ושל היוצרות עצמן, היה חוויה מרוממת.

         

        התחלנו את הערב בלימוד קצר של :

        "מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלוהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי ..." נגענו במים, שתינו מים, דיברנו עליהם, חשבנו על, פירשנו את, צחקנו, דמענו, התרגשנו... וסיימנו בשיר "הימים שעוד נכונו לנו..."  כל כך מאפיין את סגנון הלימוד בניגונים השונים!

         

        שאפו לעשר נשים מיוחדות וכל העוזרות להן !!!

        דרג את התוכן:

          פרופיל

          דינה ד
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          תגיות

          ארכיון

          פיד RSS