ביום שישי חזרתי מספארי צלילה במיצרי טיראן שבסיני, אחרי 3 שנים שלא נשמתי תערובת של חנקן וחמצן דחוס. לא האמנתי כמה שזה היה חסר לי.

מעבר לעובדה שהספארי היה תמציתו של גן עדן, העושר של הדגים והאלמוגים שלא מפסיקים להדהים אותך והדאגה של צוות היאכטה שלא יחסר לך כלום, רק הוסיפו לחוויה.

מלבד כל זה, הצלילה עצמה פשוט מילאה אותי בכוחות חדשים, תחושת הריחוף וההתנתקות מהחיים למעלה, יוצרת בך תחושה של אין סופיות.
אתה פשוט מתמכר לשקט הזה ורוצה להפוך לדג
לכמה ימים.

נראה לי שמצאתי את מה שהיה חסר לי בתקופה האחרונה, אני מקווה שמזג האוויר יהיה לטובתי בקטע הזה.