משולחנו של שי...
שלום לכל מי שקורא...
זאת הפעם הראשונה בחיים , שתאמת אני יושב וכותב ככה ומעלה דברים. אני מרגיש כמו בסרט "המופע של טורמן " שיש הרבה צופים מסביב ואתה לא יכול לראות אותם.בד"כ אני אוהב לכתוב דברים שנשארים במגירה. קצת מוזר לי לכתוב כל פעם ממה שעובר עליי בחיים , ובכלל. אני מקווה שמי שיקרא את הבלוג " משולחנו של שי" .. ישמח, יכעס, יתרגש, יצחק, יבכה, יזדהה ,וכו" ,אני מקווה אבל שתמיד תחייכו מי שקורא אותי....
התמונה שברקע מסמלת אני חושב הרבה דברים בחיים השקיעה מראה על סיום יום והתחלה של דבר חדש.אז ככה אני מקווה שהיו לי פה הרבה דברים של התחלות חדשות ...
תכנים אחרונים
להסביר ,יש געגוע לילדות , להורים , למאכל, לסצנות בחיים, לעונות שמתחלפות , ויש אחד כזה לאהובה שנמצאת איי שם , אומרים שגעגוע זה רצון עז למשהו ,השתוקקות לדבר שהיה, אינו ,ואולי ישנו.
חיפשתי שיר מתאים מצאתי אותו גם לבד וגם בהמלצת אותה מיוחדת , אני חושב שבתוך השיר הזה מסתתרות הרבה תשובות למה שעברתי למה שכ"א אולי עובר ובו מסתתר געגוע.
לשחקנית בקליפ בר בלפר החלמה מהירה. |
לאישה הנפלאה שנכנסה לחיי והיה לי פשוט כייף להיות איתה ,
וגם כשהייתי לידה אמרתי לה שאני מתגעגע אליה.
החיים סוג של דומינו אי אפשר לדעת מה יקרה...
על זה שפיטרו אותי. רציתי לכל אחד ואחת תודה רבה על מילים החמות
נתתם לי כוח גרמתם לי להזיל דמעה , למילים יש המון עוצמה וכוח בחיים.
אני יודע מה שקרה קרה לטובה יש מישהו ששומר עליי , תמיד הייתה לי
תחושה כזאת דברים שבאמת אי אפשר להסביר.
בבקשה תעשו PLAY תקשיבו למילים תפינימו תחייכו לחיים החיים מחיכיים
למרות הכול מהכול,
לכולם חג פסח וכשר באהבה אמיתית וענקית אליכם
|
לא חתמתי על חוזה אישי איתו למרות שביקשתי כמה פעמים , מתחילת ינואר , הדברים הבסיסיים של פנסיה וכו' לא היו גם. שתקתי נשכתי "שפתיים" , והמשכתי להוכיח את עצמי מול הלקוחות, והעיסקאות שהבאתי.תקופה דיי ארוכה לא הרגשתי עם עצמי שלם האם בסדר שאני ממשיך כך ,עם המחשבות מה יהיה. ככה שההרגשה חצי טובה וחצי לא מצד אחד התחייבויות חג וכו', מצד שני אני מפסיק להרגיש איפשהו תחת "זכוכית מגדלת". אני יכול להשים יד על הלב שנתתי הכול מעצמי מעל ומעבר אבל לפעמים יש אנשים שזה לא מספיק להם לא מסתכלים על כל התמונה הסיטואציה. אומרים שדלת נסגרת נפתחות שתיים , איפה שלא טוב ומרגשים באווריה של חשש מה יהיה וכו' לא שווה את זה.
אני יודע מה אני שווה בתור בנאדם ואת היכולות האישיות שלי, עצוב לי אישית רק שנתתי את הנשמה והלב לאדם שלא מגיע לו .
אי לכך חזרתי לחפש עבודה שוב אני מקווה שהפעם אמצא "קרקע יציבה" , בלי מיזוג חברות ובוסים שמתחלפים. יש לי רזומה מעולה צברתי עוד ניסיון וקשרים אני מקווה שאמצא מקום להגשים את עצמי ולהיות מאושר פשוט כך, כסף זה דבר חשוב מאוד אבל לא הכול בחיים לפני זה צריך לדעת להתנהג גם כבני אדם. |
וכמה שאני "חופר" , אני מגלה את האמתיות האותנטיות.
אהבה יש הרבה בשפע בחיים אם מחדדים את תשובת הלב וממש
מקשיבים בתוך ההמון וההמולה ורואים ,אתה פשוט מגלה את זה.
אהבה זה אתה,אתה והיא , הסביבה האנושית , הטבע.
זה יכול להיות הדבר הכי קטן שאתה אומר לאחיך בסוף שיחת טלפון
"אחי אני אוהב אותך" , להניח את היד ככה סתם על הכתף של אבא
שלך להרגיש את הגוף , לבוא לאמא שלך לתת לה סתם חיבוק כזה מאוחריי
הגב שהיא שוטפת כלים , לחייך שאתה שומע שיחת חולין מהצד בין
שני אנשים שלא התראו הרבה זמן , סתם ללכת ללטף כלב ברחוב ויש
לו את כפיפת הראש שטוב לו , מבט , חיוך ,מילה , שוטטות פה בקפה
לקרוא תגובות של כל מיני אנשים זרים שאף פעם לא פגשת מפרגנים אוהבים
לראות תמונות של אחרים כל מיני ,אז אתה מחייך אתה מרגיש כמה אהבה
יוצאת מהם. היכולות לראות את זה להרגיש את זה דבר שגם קשה וגם קל
זה אותה מערכת יחסים שיש לנו בחיים שצריך לעבוד עליה כל הזמן וזה האתגר
הכי גדול שיש בחיים.
|
של מפגש . אבל לא תמיד נוצר כזה חיבור ראשוני טוב , ככה
אני קורא לזה. את בועז קירספל פגשתי היום , חשבתי שאני
הולך לפגוש עוד לקוח פגישה כזאת "משעממת" בעיניי.
איך שנכנסתי אליו לבית וראיתי את האומנות ומתנת האל שקיבל
בועז וישר נפעמתי.אומנות זה לא הצד החזק שלי מודה , אבל כשראיתי
את התמונות האיורים שהוא מצייר תאמת התלהבתי.
הפגישה לא הייתה כפגישה כי כל הזמן הסתכלתי עוד ועוד כמו איזה "ילד" קטן
שמתהלב שפוגש אומן טוב!
לבועז סיפרתי לבועז עליכם קוראי הקפה ,
והעליתי רעיון לכתוב פוסט ולצרף תמונות .
אני מוכרח לציין שזה נעשה באמת מכל הלב למען חבר חדש שלי
מבלי כל תמורה .
|
לפעמים זה מזה קשה למי שעושה דיאטה קטנה של
כמה ק"ג לא להתפתות לאכול גלידה ?
אתה מנסה לא להתפתות אבל מה לעשות שאתה בנאדם
של ארטיקים וגלידות בכל עונה ..בפרט בקיץ
אז אתה נכנס לגלדריה עם הרבה טעמים שונים ומשונים
קונה גביע לך ואחד לאישה ושינכם יוצאים החוצה .
אתה שולף מפית שלא יטפטף , יושבים על ספסל מעץ
מביטים על השמיים ,על האנשים כאילו אמצע הצהריים
ערב של קיץ בת"א על ספסל , מה צריך יותר מזה?
|
שאלתי אותו מה החלום שלו , הוא אמר ילדות
הבית החם , ההורים , חברים .
אז לא התחברתי למה שהוא אמר לא הבנתי
את העוצמה בתשובה שלו מבחינה ריגשית.
היום שקצת גדלתי וגיליתי כמה שערות לבנות
בודדות , הבטתי במראה ניגבתי את האדים,
להבין שאני רואה טוב , הסתכלתי על עצמי.
אמרתי שייקה הזמן עובר ,ובאורח פלא היום פגשתי
את יואב 9 שנים עברו מאז שהתחררנו, כאילו זה היה אתמול
כמו אותה ילדות שהייתה אתמול ובה אמא קראה לי
מהחלון בוא הביתה מאוחר .
אני חושב שכול אחד ימצא את עצמו בשיר הזה,
פיסות ילדות .
זמן זמן שעובר מהר מידי של זיכרונות , פסק זמן קצת
לחייך להיזכר ואולי להוריד דמעה כזאת קטנה ולחייך.
|
