משולחנו של שי...
שלום לכל מי שקורא...
זאת הפעם הראשונה בחיים , שתאמת אני יושב וכותב ככה ומעלה דברים. אני מרגיש כמו בסרט "המופע של טורמן " שיש הרבה צופים מסביב ואתה לא יכול לראות אותם.בד"כ אני אוהב לכתוב דברים שנשארים במגירה. קצת מוזר לי לכתוב כל פעם ממה שעובר עליי בחיים , ובכלל. אני מקווה שמי שיקרא את הבלוג " משולחנו של שי" .. ישמח, יכעס, יתרגש, יצחק, יבכה, יזדהה ,וכו" ,אני מקווה אבל שתמיד תחייכו מי שקורא אותי....
התמונה שברקע מסמלת אני חושב הרבה דברים בחיים השקיעה מראה על סיום יום והתחלה של דבר חדש.אז ככה אני מקווה שהיו לי פה הרבה דברים של התחלות חדשות ...
תכנים אחרונים
חברתיות שהרבה מילים נכתבות ללא תוכן ,
העיקר רושמים שיעזרו וכו' אבל בפועל זה לא כך.
יש מקרים שיש שם באמת אנשים טובים שכל מה שהם
כותבים הם עומדים במילה שלהם בחיים , זה מאוד משמח
שזה קורה כמו במקרה של קיקי ושהרבה נלחצו לעזרתה.
לי יצא לפגוש איש כזה מקסים בחיים שפשוט עושה ללא סוף
מבלי לצפות לתמורה אישית אלא כללית.
שהתקשרתי אליו הוא נשמע לי מודאג , הוא אמר לי
"שי לא כל מי שכותב לי ומגיב לי באמת עוזר" , אני שומע אותו נאנח
אף אחד לא משלם לו והכול רצון טוב של בנאדם.
הוא על זמנו וחשבנו הפרטי מתדפק על דלתות של מפעלים ומבקש
תרומות וכו' אין הרבה כאלה אנשים.
אני פגשתי אותו בחיים הבנאדם באמת אמיתי נותן מכל הלב !!!!
לא כותב דברים בעלמא..
אני מצ"ב קישור לסירטון שלו על מה שקרה בפורים שנה שעברה,
בבקשה תלחצו PLAY .
אני מבקש מכל מי שיכול לעזור ליניב בתרומות למשלוח מנות
שיצור איתו קשר במייל שלפחות המילים של האנשים יהו שווים
כיסוי , אני מעלה את הפוסט הזה כי הבנאדם הזה באמת מקסים
לא רק רושם וזורק הצהרות אלא בתכלס באמת עושה , ומוכיח לי
שהיאנטרט זה לא רק פיקציה של וירטואלית.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1443240
שבת שלום
|
להרוס , לא צריך הרבה. לא מהימים החזקים שלי וכשזה בא "בגלים גלים" אז קל להרוס אבל אח"כ קשה לבנות מחדש. קשה בחיים להשתדל להיות אדם טוב תמיד לפעמים יש פנצרים בדרך. אני הכי מתאכזב מזה מעצמי שאני נותן לזה לקרות, יש את המצפון שמציק לי ולא נותן לי להיות אדיש.
אני לא מסתתר מלהודות שפגעתי אבל זה לא היה במתכוון והתנצלתי, לא פעם אחת. מוקדש לך
|
אחד כזה שאפשר להיפתח אליו ללא חשש
חבר שבשבילו תעשה הכול ולא תרגיש אולי פגוע .
לא מדבר על מערכת יחסים רומנטית מדבר
על שני אנשים שמוצאים מכנה משותף.
כמה באמת לחברים טובים זוכה האדם בחייו?
כאלה שהיו איתו "באש ובמים" , בלי התחשבנויות
וריבים קנטרניים ,מה הערך והאם יש מושג היום
שנקרא "ערך" לחברות? .
חבר שתמיד תהיה בשבילו והוא בשבילך.
שונא לריב , ולפוצץ חברויות.
אני לא בנאדם ששומר בבטן הייתי חייב לכתוב.
|
שעבדתי בהם בתור סטודנט או סתם בתור חייל משוחרר.
אני מביט בבניינים משחזר את העבר נזכר באותם רגעים
חוזר לאחור , נוסטלגי משהו.
היום לקחתי רכב מהשכרה שפעם ליד אותה סוכנות
שקיימת היום שלא הייתה אז ,עבדתי בתור דייל נותן רכבים
ללקוחות. היום המקום שונה בונים שם מגדלים , אפילו את
ההוא מהסנדביצים ליד הכוך קטן שאנשים היו עומדים אצלו
בתור כבר פינו.
אריק אומר את זה יותר טוב ממני... |
לפני שנתיים בערך היה כנס של חברי הקפה איי שם
באזור נמל ת"א אם אני לא טועה. הגעתי באותו ערב עם עוד
שני חברים שפגשתי בפעם הראשונה. דיי התביישתי מהסיטואציה
והייתי נבוך. אני זוכר אישה אחת בכינוי "קיקי" בשמה רבקה שחר שעבדה
במשרד נסיעות זיהתה אותי וקראה לי שאבוא להגיד שלום.
אני מוכרח להודות שאנשים כאלה שבאים ואומרים שלום כשאתה מגיע
לארוע ולא מכיר כ"כ אותם אתה לא שוכח . הם איפשהו "נצרבו לך בזיכרון".
כשקראתי היום שהיא מתביישת לבקש עזרה והחיים הביאו אותה
בעל כורחה לבקש עזרה . לא היססתי ולה אני מקדיש את הפוסט הבא.
אני מקווה שהרבה אנשים יהיו פרקטים ויבטאו את עזרתם במעשים.
בתורה כתוב "ואהבת לרעך כמוך" , אם אפשר לתת לעזור להושיט
יד לאדם כזה או אחר , אני מאמין שיש "יד עליונה" , ששומרת ומשגיחה
ורואה את כל מעשיי האדם וכוונותיו. ואין יפה יותר מלנצל את הרשת החברתית
הזאת ולעזור, אויי כמה שזה כייף לתת ושתמיד נהיה בצד הזה שנותן.
מצ"ב הקישור לפוסט שלה , ביקשתי אישור ממנה לכתוב.
תבוא עלינו הברכה .
|
לכל אחד יש זמר/ת שמחכים להם הרבה זמן עד שיוצאו
איזה שיר אלבום חדש. אני מעריץ של פוליקר , מאז שהייתי
ילד השירים שלו דיברו אליי והיה לי חלום לפגוש אותו ב LIVE
מכיוון שאני ביישן כזה אז דחיתי ודחיתי והשנים עברו . עד
שיום אחד קצת לפני שטסתי לחו"ל הלכתי להופעה שלו בירושלים.
ישבתי כמה ימים לפני וכתב לו מכתב אישי כזה עם 2 דפים
ופרטתי לו כמה השירים שלו נגעו בי בסיטואציות שונות בחיים.
לכתוב לזמר שאתה אוהב ולהראות לו אהבה מסוג הזה מדבר אליי
יותר מצעקות ולקרוע חולצות. חשבתי איך אני מגיע אליו מוסר לו את
המכתב ואולי מדבר איתו , לא יודע אז זה נראה כמו להגיע למעלה
קניתי כרטיס להופעה שלו בירושלים ורצה הגורל שישבתי מטר מולו
בהופעה חיה שורה ראשונה ואני שר כל ההופעה והוא מביט אליי מחייך.
אחרי ההופעה ביקשתי רשות לתת לו את המכתב ,אני זוכר שהשומרים
רצו "לבעוט" אותי החוצה כזה אבל אז הוא הופיע מאחוריהם ואמר
"תנו לו להיכנס" יואו יהודה פוליקר בכבודו ועצמו ישב איתי אחרי הופעה
ישב דיבר צחק והצטלם איתי. מסרתי לו את המכתב .
אחרי כמה ימים שכבר הייתי בחו"ל התקשרו לספר מהבית שיהודה
התקשר אליי ומאוד התרגש מהמכתב.
מאז שחזרתי לארץ הייתי בכמה הופעות שלו והיינו נפגשים ,
זה הגשמת חלום של כל מעריץ של זמר אני חושב .
יהודה כמה טוב שבאת מצפה ב"ה להופעה בירושלים
שבת שלום
|
