משולחנו של שי...
שלום לכל מי שקורא...
זאת הפעם הראשונה בחיים , שתאמת אני יושב וכותב ככה ומעלה דברים. אני מרגיש כמו בסרט "המופע של טורמן " שיש הרבה צופים מסביב ואתה לא יכול לראות אותם.בד"כ אני אוהב לכתוב דברים שנשארים במגירה. קצת מוזר לי לכתוב כל פעם ממה שעובר עליי בחיים , ובכלל. אני מקווה שמי שיקרא את הבלוג " משולחנו של שי" .. ישמח, יכעס, יתרגש, יצחק, יבכה, יזדהה ,וכו" ,אני מקווה אבל שתמיד תחייכו מי שקורא אותי....
התמונה שברקע מסמלת אני חושב הרבה דברים בחיים השקיעה מראה על סיום יום והתחלה של דבר חדש.אז ככה אני מקווה שהיו לי פה הרבה דברים של התחלות חדשות ...
תכנים אחרונים
לקחת אוויר ,לקחתי אני תאמת מודאג אבל לא סתם מודאג אלא חושש. אני מנסה לדמיין איפה המדינה הזאת תהיה בעוד 10 שנים מהיום? אלימות כ"כ הרבה , ילדים ששותים אלכוהול ומקימים קול צעקה מטופשת להתארגן להביא אלכוהול לבית ספר ילדים פאקניג בני 14 ומעלה ועוד מוחים כי יש להם זכויות לשתות, ועל סגריות ילדים בני 13 ו ואפילו לא דיברנו על יחסי מין רחמנא לצלן , לאן התדרדנו עם הנוער ? שלא ימכרו סיפורים החברה הישראלית "חולה" אפילו מאוד , להתסתובב בדרום ת"א ולראות את החצר האחורית של ת"א ככה מראה לפנים.
כיום אי אפשר מבלי להיכנס הביתה מבלי לנעול אחרייך את הדלת בתוך ביתך שלך מחשש שיבוא איזה מנייק ויעשה מעשה זממה. קראתי היום בעיתון כתבה על אישה מבוגרת שביקשה מצעירה לשבת של ספסל וזאת בתגובה ריססה לה את הצורה בגז מדמיע , ומה אפשר להגיד להורים שבנם הקטן נפל קורבן לשני בני עוולה שהכתובת הייתה על הקיר כמו תמיד והיום בישרו שלאחר נתיחת הגופה הילד לאון ז"ל לא נאנס ,איזה הקלה ממש רק נחנק ביידיים של מטורפים והוחבא בארגז מצעים איפה ההורים של אותם פסיכופטים סאאמק .
ישבתי היום לפגישה עיסקית בעזראלי לפחות בחצי שעה ניגשו אליי מספר אנשים שרצו נדבה ואני חושב לעצמי לאיזה מדינה נהפכנו למדינת עולם שלישית, פערים חברתיים שהולכים ומעמיקים ,וכל הסטטיסטיקות משקרות לגביי השכר הממוצע במשק שנע סביב ה 8 אם ככה בעל ואישה עובדים היו אמורים לחיות בכבוד בלי מינוסים מיותרים והלוואות , חרטא ברטא כסת"ח אחד גדול , ואיפה אותם זוגות צעירים שרוצים להתחיל את החיים ופשוט לחיות בלי כל הלחץ המטורף הזה ,בלי עזרה של ההורים לאלו שיש ומה עם אלו שאין , לא כתבתי גם על שחיתויות ויש ראש עיר שמשקר במצח נחושה ויודעים כולם שהוא חתיכת מושחת גדול שדואג למשפחה שלו ולא מתבייש לשקר. ומה כספי ציבור מיותרים שמבוזבזים להם כהרעף עין מבלי להתחשב על שטויות במקום שאותם כספים ילכו לעמותות שבאמת צריכות. אומרים ששיעור המתגייסים יגיע רק ל 40% תוך כמה שנים כי כ"א מצהיר לכל אחד פאקניג כואב התחת , כ"א רוצה לצאת לעבוד לעשות לביתו במקום לתת 3 שנים למדינה.
"המלך הוא ערום" צעק פעם ילד בסיפור על בגדי המלך החדשים , ואני אזרח הקטן שצופה מהצד על המתרחש מסביבו נושך שפתיים ואומר בליבו שבקצב הזה המדינה שלנו פשוט תלך לאיבוד דיי כ"כ הרבה כותרות בעיתון ליום אחד ומראות יום יומיות כמעט , הייתי חייב להוציא ...
|
שירי ארץ ישראל וכן לא מתבייש להגיד שגם בתור ילד את יהורם גאון.
תמיד צחקו עליי אבל לא היה איכפת לי אני גם דופק אחלה חיקויים שלו מאז שהייתי ילד, ובכלל כל פעם שאני שומע את שיריו
בפרט על ירושלים על אהבה ,בית מלחמה , אני מצטמרר מתרגש.
גיליתי שיש לנו קצת מכנה משותף למרות פער הגילים , נודלתי שבוע אחרי שהוא נולד , המקורות של סבא שלי מאזמיר בטורקיה (גירוש ספרד) , לאדינו שדיברו בבית, יש משהו אצל הספרדים שקשה להסביר , הבית האהבה אותה שמדברים עליה לפעמים בערגה .
כמה מילים שמצאתי עליו,
שבת שלום
יהורם גאון נולד בירושלים בשכונת בית הכרם. בן זקונים למשה ושרה גאון. אביו, משה דוד גאון, נולד בבוסניה בשנת 1889, ועם עלייתו ארצה שימש כמורה לעברית, לאחר זמן מה נשלח ללמד עברית בקהילה היהודית באיזמיר, טורקיה. שם הכיר את אמו של יהורם, שרה חכים, ולאחר זמן קצר עלו שניהם ארצה והקימו משפחה. ליהורם שלושה אחים: יגאל, כלילה ערמון ואיש העסקים בני גאון. את שירותו הצבאי עשה גאון בלהקת הנח"ל בה היה בדרן. גאון לא נתפס כזמר טבעי, עד כדי כך שבמהלך הקלטת השיר "רוח סתיו", אורי זוהר, מפקד הלהקה, "המליץ" לו שעדיף שידקלם את שתי השורות שניתנו לו במקום שישיר אותן, משום ש"זמר כבר לא תהיה, שחקן אולי". לאחר שחרורו נמנה עם יוצאי הלהקה שביקשו מהבמאית נעמי פולני להמשיך לעבוד עמה, וכך קמה להקת "התרנגולים", שבה החל לשיר לראשונה, אם כי גם בה לא היה זמר דומיננטי, לצד הכוכבים העולים של אותה תקופה (ביניהם מי שעתידים להיות חלק מ"הגשש החיוור", שייקה לוי וישראל פוליאקוב). במקביל החל לשחק בתיאטרון הקאמרי, אבל הרצון להיות זמר עלה על כל שאיפה אחרת, והוא הקים יחד עם חברו ללהקת הנח"ל, אריק איינשטיין ועם בני אמדורסקי, את שלישיית גשר הירקון", שיצרה להיטים גדולים בזמר העברי, ובהם "לילה בחוף אכזיב", "סרנדה לך", "אותך" ו"איזה יום יפה". השלישייה הקליטה יחד את האלבום "אהבה ראשונה". גאון פרש כשנה לאחר הקמת השלישייה לטובת לימודי משחק ובימוי בלונדון. הוא חזר לארץ, לאחר שיואל זילברג, שעמד לביים את המחזמר "קזבלן", נזכר בזמר הכישרוני, ופנה אליו שיגיע לארץ לאודישנים. המחזמר שכתב יגאל מוסינזון, על רקע "השטח הגדול" ביפו והופק על ידי גיורא גודיק ב-1966, זכה להצלחה גדולה, שהפכה את גאון לאחד הזמרים המובילים בארץ. שני שירים מתוכו, "כל הכבוד" ו"יש מקום" מזוהים עמו עד היום. גאון הפך מאז אמצע שנות השישים לכוכב גדול בעולם הבידור והזמר הישראלי. בפסטיבל הזמר של 1969 זכה בשני המקומות הראשונים עם השירים "בלדה לחובש" ו"עץ האלון". הוא נחשב לזמר מבוקש הן על ידי הקהל והן על ידי כותבי שירים ומלחינים שרצו מאוד שיבצע משיריהם. כך זכה להיות המבצע המוכר בהרבה להיטים של נעמי שמר (כגון: "עוד לא אהבתי די" ו"סימני דרך") ושל הפזמונאי חיים חפר והמלחין דובי זלצר (בשיריהם "הנני כאן", "השר משה מונטיפיורי", "רוזה", "לא נפסיק לשיר" ועוד). הוא הוציא אלבומים רבים, בהם אלבומים עם שירים ורומנסות בלאדינו ושירי שבת ומועדים. הוא הרבה לבצע שירים רומנטיים ונחשב כמי שמיזג בשיריו בין מזרח למערב, כשביצועיו שילבו מוזיקת פופ עם נגיעות מזרחיות (כמו למשל בשיר "רוזה"). גאון הרבה לבצע שירי אהבה לארץ ישראל ולירושלים (בהם "שלום לך ארץ נהדרת", "מעל פסגת הר הצופים" ועוד). |
לדעת לא לוותר לעצמך גם שקשה ,להתאמץ , להתעקש , להשיג
וגם אם חלילה נכשלת לקחת את זה בפרורפורציה ולדעת שהעיקר
שניסית. במהלך חיי היו לי ברוך השם המון אתגרים מהמון תחומים
וכל פעם שהשגתי את המטרה או גם נכשלתי המשכתי קדימה.
קראתי כתבה בדמרקר על אחד שהתחיל עם "פנס", והיום הוא
מעצמה בתחום התאורה. הייתי אצלו בראיון שחיפשתי עבודה לפני
כמה חודשים עברתי 2 שלבים בשלישי נפלתי. כשקראתי את הכתבה
חייכתי היום אני במקום אחר עושה פרוייקטים ושת"פ עם חברות גדולת
ותודה לאל מצליח למרות שקשה . מה אני בא להגיד שלעולם אי אפשר
לדעת מה צופנים לך החיים מבחינת אתגרים ואיפה תפגוש את אלו
שביכול "סגרו" לך את הדלת בסוף אתה מגיע ועושה שת"פ איתם.
אני מאחל לעצמי שנה אזרחית טובה מלאה באתגרים והרבה הנאה
מהדרך מאותו "טיפוס סיזיפי על ההר" להנות מהנוף .
שנה אזרחית טובה ומלאה בדברים טובים מכל התחומים
ושגלעד שליט יהיה סוף סוף בבית בחייק משפחתו. |
לאנשים שאהבת ,לרגעים שבתור ילד הייתה רוצה לחזור ולהישאר שם לזכור. תמיד שהייתי חוגג יום הולדת זה היה בד"כ עם סבא שלי ז"ל. בתעודת זהות לא היה כתוב תאריך כי לא ידעו ,אבל סבא שלי ז"ל זכר שהוא נולד בחנוכה , מאז שנולדתי חגגנו יחד כל שנה מ 1978 עד 2001 שסבא שלי נפטר. הוא היה בן 85 במותו. מאז שאני חוגג לבד יום הולדת אני נזכר בו אבל לא רק אז תמיד שאני חוזר לירושלים בסיבובים של מוצא תחתית ,כשרואים מהעיר את בית הקברות של גבעת שאול אני מנסה לנחש איפה הוא קבור .יש לי סימנים ופחות או יותר אני מביט לשם נזכר איך היינו חוגגים איך בכלל היה בנינו קשר מיוחד כזה ,איך היינו הולכים לשוק מחנה יהודה ,שם ברחוב אגריפס יושבים אצל רחמו אוכלים אורז לבן שעועית וקציצה וסבא היה מפליג בסיפורים על פעם מה שהיה פה לפני שהמדינה התקדמה. אני בתור ילד נער מקשיב להיסטוריה המלכת הזה ולומד לאדינו גם וציונות מזה להיות איש טוב לכבד . אני קרוי על שמו כשנולדתי קוראים לי יהושוע שי גרגיר וזה השם הראשון שלי ,אני נהפכתי למודרני העדפתי את שי בחיית מי קורא לילד שלו יהושוע. אבל סבא שלי היה איש מדהים בחייו היום מצאתי עליו כמה דברים בגוגל ועל המשפחה בכלל. סופסופ קצת ירדו לי דמעות שחיכיתי להם הרבה זמן ,דמעות לא של עצב אלא לגעגוע להיות עוד פעם אחת איתו ולחבק אותו. מצאתי שיר מקסים של בנאי שתמיד מזכיר לי את אותם ימים שאני ילד שסוחב את הסל והולך עם סבא לעשות שוק ואח"כ לרחמו. |
ואני לא מאמין איך שחלפה לה שנה ,שנה לא קלה שונה מאתגרת ,מעצבת ואני הגעתי לגיל 30 ו....
אני לא חושב על הגיל אני חושב על מי שאני ומה שאני איך אמורים בכלל להרגיש שמגיעים ליום הולדתך? שמח שזה שיושב במרומים נתן לי ככה עוד שנה במתנה ,שנה בחיים וזאת המתנה הכי נפלאה שיש לאדם שנה בחיים על כל הדברים הטובים והרעים.
יש משפט בחיים שאני לא זוכר תאמת ,אבל המסר שעובר ממנו שכל מה שאתה עושה הוא חלק מהגלגל מהיקום שאתה גורם לאיזה דבר שגורם לדבר אחר וזה מדהים "בורג קטן"במערכת הגדולה של היקום.
עצם זה שאני יושב וכותב ואנשים קוראים ,מחייכים באים ומקדישים מזמנם לקרוא אותי ,זה חלק מזה ואם גרמתי למישהו או משהי לקחת חלק מהדברים שאני כותב ומספיק שהעליתי חיוך קטן , מחשבה, רגש, אז באתי על שכרי יצרתי משהו טוב ואני שמח.
שמחות אפשר לתכנן אסונות אי אפשר וצריך למצות ולהנות ולקרוע את האמא של החיים ולזכור שאין דבר כזה מובן מאליו ואהבה כל אהבה תמיד מנצחת !
אז מה אני מאחל לעצמי השנה ,מצאתי שיר מקסים של שלום חנוך הגדול והוא באמת מסכם ואומר כל מה שאני חושב ומקדיש לעצמי ותאמת לכולם למה רק לעצמי .
אבל כמה מתנות גדולות אשמח לקבל השנה
1.בריאות תמיד 2.אהבה כי הגיע הזמן שתפרוץ החוצה
3.שגלעד שליט שישתחרר אני מקווה שביום הולדת שלי יצויין התאריך
4.משפחה חברים שכולם יהיו בריאים ומאושרים
5.להיות עוד שנה בקפה לא רע (כבר שנה 3 כעת)לכתוב ולהכיר אנשים
6.תאמת אין לי עוד מה לבקש 90 אחוז כבר יש
ולכם קוראים יקירים שבאים תמיד בלי הזמנה מיוחדת כי לא צריך הפוסטים תמיד פתוחים לכולם תודה ענקית , ואהבה רבה ממני אליכם שמח להכיר לבוא לקרוא לככב לשלוח הודעות ספונטניות ושירים מילה חיוך להגיב ואומר תודה לכל מי שפגשתי והכרתי מעבר למסך... .
עוד 3 דקות.....
|
התאהבתי באזור לטרון , נסעתי ככה היום לכיוון מזכרת בתיה.
איזה דרך ציפתה לי לראות את הגפנים, האדמה, השמיים האפרורים,
הירוק והריח של הגשם להתאהב בקסם של הטבע כל פעם מחדש לחייך להיות מאושר.
זה אולי כמו לתאהב לדעתי באישה שאוהבים וזה רק משתבח עם השנים ויש את
ההתרגשות הזאת ,ציפייה וזאת סה"כ דרך שאתה רואה הרבה והעיניים מוצפות.
עצרתי באמצע הדרך לקנות תותים , ופרחים לשבת הבטתי מסביב
התאהבתי בקסמו של המקום , ברכתי את הרוכל הערבי בשבת שלום והוא אותי חייכנו נפרדו דריכנו לשלום
בנוסף פניקתי גם את עצמי סוף סוף ב "ווי" :-)
שבת שלום והרבה גשמי ברכה.
|
החלטנו לתת לחברי הקפה הנחה מיוחדת ובלעדית, על אלבום דיגיטלי , ובנוסף על אלבום תמונות שישב ברשת ויאפשר צפייה בצורה דיגיטלית. למי שלא מכיר את אלבומלה כדאי להכנס ולראות www.albumella.co.il. לפי שוקי הראל מאקטיב דיזיין "עד היום הייתי מכין ועורך את התמונות בלופה, אבל אין מה להשוות לאלבומלה בתוצאה! כאן מקבלים אלבום לכל דבר עם כריכה קשה והדפסת קנבס בחזית, העמודים נפרדים ולא כרוכים כספר ותמיד אפשר להוסיף עוד דפים לאלבום". המבצע נותן 10% הנחה לכל אלבום ע"י הזנת הקוד משווק ACTIVE בעת ההזמנה (המחיר נקבע לפי כמות העמודים)ו- 15% הנחה בהפיכת האלבום לאתר. למי שרוצה להעלות את האלבום לאינטרנט, כך שאפשר לדפדף באלבום בכל מקום http://www.designplace.co.il/conversion_pdf.html ניתן לראות דוגמה באתר החברה להגנת הטבע http://www.teva.org.il/?CategoryID=291 מצ"ב קישור לאתר get green שב ynet. http://www.getgreen.co.il/?pg=indx_entry&CategoryID=199&ArticleID=301
|
וסיפור חייו וחוויותיו . הלכתי חגיגי כזה לקונדיטוריה קטנה ומיוחדת
קניתי סופגניות כאלה כ"א והציפוי שלה , ויש את הפשוטה עם הריבה,
כמו אלה של פעם. הריח , האנשים החג האוויריה של שבת , וכל דבר
מוסיף לו עוד ניחוח כזה אם זה הפרחים , החלות , ההורים אחי.
אני כל פעם מתרגש מחדש ולא מאמין איך הזמן עובר וכמה זכירונות.
חנוכה זה חג המכבים ניצחון של אור על החושך חג האהוב עליי
(משוחד בגלל יום ההולדת שמתקרב).
קשה לי לבטא את מה שאני מרגיש כשאני רואה את ההורים שלי
מדליקים נרות חנוכה , ואני חושב איך הייתי בתור ילד מדליק,
מחכה לקבל דמי חנוכה , המטבעות האלה של עלית מזהב מהשוקולד
סביבונים , סופגניות וכו' וגם ומתכונן לחגוג יום הולדת עם סבא ז"ל
שאהבתי וכבר מזמן איננו ורק זיכרונות זה מה שנשאר לאדם בסוף.
החיים עוברים מהר יותר מידי..
חנוכה שמח , עם הרבה אור ואהבה לדברים הקטנים
שבת שלום. |
מצוכללת כזאת שמחליפה ידיים עובדות . כשנכסתי לתפקיד שלי בתור מנהל מותג של "אלבומלה" , אחת הרשתות שרציתי לשתף איתם פעולה היא רשת "צמצם" , בתחום של האלבומים הדיגיטלים. עד שהבעלים אדם נחמד מאוד הגיע למשרדנו עשיתי שמניות באוויר , לצערי העסק לא צלח (אולי גם במזל). אתמול קראתי בעיתון שהרשת בחובות ועל סף פירוק, אנשים היום לא הולכים לפתח תמונות ככה כמו פעם עם פילים מעטים מאוד, העבודה ירדה בכל חנויות הצילום בגלל המצלמות הדיגיטליות והכול היום עובר דרך האינטרנט, אבל זה לא רק זה גם תחום הספרים לאט לאט מתחיל לעבור גם לרשת ,ומה עם מפות ההן שנפתחות עם "צ" שמצביע צפון , היום יש GPS. תמיד שאני משטוט ברחבי שוק מחנה יהודה או רחבי ירושלים , ולעיתים נדירות ביפו או בדרום ת"א , שוק הפשפשים ,אני מחפש את אותם אנשים של פעם, את הסנדלר שיושב על כיסא ומתקן את הסוליה של הנעל, את הנפח שדופק על פח ועושה דלי ,חייט , שען , אני עומד בפתח החנות מול חלון הראווה מסתכל עליהם רובם כבר אנשים דיי מבוגרים ,מסתכל מחייך כמו ילד קטן שסקרן. החלטתי לקחת פילים ששוכבים אצלי הרבה זמן ולקחת אותם לפיתוח בחנות (קצת יקר ) , אבל אין כמו התמונות החיות שביד . קשה לפעמים לבטא את ההרגשה של המוצר בידיים. תציצו על האנשים של פעם באותם חנויות שרובם דיי ישנות ובכוחים כאלה ,הרבה זכרונות טובים מאותם אנשים שסה"כ נתנו שירות טוב עם הרבה אהבה למקצוע. |
