משולחנו של שי...
שלום לכל מי שקורא...
זאת הפעם הראשונה בחיים , שתאמת אני יושב וכותב ככה ומעלה דברים. אני מרגיש כמו בסרט "המופע של טורמן " שיש הרבה צופים מסביב ואתה לא יכול לראות אותם.בד"כ אני אוהב לכתוב דברים שנשארים במגירה. קצת מוזר לי לכתוב כל פעם ממה שעובר עליי בחיים , ובכלל. אני מקווה שמי שיקרא את הבלוג " משולחנו של שי" .. ישמח, יכעס, יתרגש, יצחק, יבכה, יזדהה ,וכו" ,אני מקווה אבל שתמיד תחייכו מי שקורא אותי....
התמונה שברקע מסמלת אני חושב הרבה דברים בחיים השקיעה מראה על סיום יום והתחלה של דבר חדש.אז ככה אני מקווה שהיו לי פה הרבה דברים של התחלות חדשות ...
תכנים אחרונים
הבאות ואני בטוח שאני אגרום לכם לחייך ואולי תזדהו איתי , אם זה ברכב ככה לשיר שיר בקולי קולות ולתופף על ההגה , או סתם כשאני עוצר ברמזור פותח את החלון ושר לאיזה זקנה ככה איזה שיר ומחכה שתשלים את הפזמון , ואז היא עושה את התנועה עם האצבע , לא התנועה הזאת אלא התנועה של משוגע "חסר לך בורג". היום התאכזבתי ממשהו וחזרתי הביתה שמתי יהורם גאון ברקע והתחלתי לשיר. הגעתי לצומת אצלנו במושב היה כבר ערב וראיתי זוג קשישים שמחכים לטרמפ עברו כמה מכוניות ואף אחד לא עצר להם . עצרתי להם והם נכנסו לרכב וברקע מתחיל השיר "השר מונטיפיורי" והוא עלה..ואז אני מחייך לזוג הקשיש ושר אז הכרזתי "ברוכים הבאים למכונית הכסף פה לא נותנים כסף אלא צוחקים התחלתי להמטיר עליהם שאלות עד ליעד ,פניתי לגב' שישבה מאחורה מי שר את מה שהיה ברקע" והם התחילו לצחוק וגם אני , כמובן שהבאתי אותם ליעד ובדרךחידון טרוויה שכזה עד לשם. רק לראות אותם מחייכים ונותנים ברכה עשה לי טוב על הלב.
. |
רגעי אושר ולחוות אותם כמה שיותר. נפרדו דרכינו קניתי לה מתנה ליום הולדת דובי כזה עם לב שאומר באהבה ,הוספתי כמה מילים . לאישה שנקלעה לחיי בדרך לא דרך , חווינו חוויות וריגושים אספנו המון אושר בזמן שהיינו יחד , אבל יש תמיד את "האבל" הזה שצריך להגיע לפעמים מתי שהוא ולהגיד גם "קאט" כי הזה לא זה , לא בכיתי לא נחלמתי לא לקחתי ללב כי למדתי לא לקחת ללב יותר מידי שחררתי עם חיוך גדול. כשזה זה יודעים שזה זה אבל כשזה לא זה אז זה לא זה. צריך לראות את חצי הכוס המלאה ולהודות גם שהכרת , ולהמשיך הלאה...
שבת שלום שטופת שמש אור אהבה חברים משפחה.
|
הייתי לחוץ , תאמת שיקשקתי . כבר ששבועיים אני מורח ואומר לעצמי מחר אני אלך לבדיקות .עברתי כמה שבועות של קושי בנשימה ושיעול. אני אנטי קופ"ח רק בתור לשם אתה חוטף עוד כמה וירוסים. אני בסוף נשברתי והלכתי לעשות בדיקות אצל הרופא המשפחתי של היישוב , שבא בימים מסויימים ומלווה אותי מאז שהייתי ילד יודע את כל ההיסטוריה הרפואית שלי. הוא נראה לי לפתע זקן ,כמו הסצנות האלו בסרטים שמראים איש צעיר ואח"כ יש את הכתובית "לאחר כמה שנים" ככה הרגשתי שהתבוננתי עליו. הוא נראה לי מבוגר ואותו אדם חייכן. הסברתי לו את הבעיה שיש שלי והוא התחיל לבדוק אותי , אמר לנשום לנשוף ואז הוא אמר שיש חשד למשהו מעל הראיה הימינית. נחלצתי אף פעם לא נלחצתי ככה , הוא הפנה אותי לצילומים באופן מיידי בקופ"ח. הודיתי לו וטסתי לקופ"ח ואני על המזל שלי שביתה זה תמיד קורא לי , אבל במקרה של נשימה הם לא אומרים לא וישר נתנו לי לעשות צילום לריאות. תאמת עוברות מחשבות מה עשית טוב ומה עשית רע בחיים . קבלתי את התוצאות היום בבוקר אין חס וחלילה כלום אלא הצטברות של נוזלים צריך לקחת אנטיביוטיקה והכול יסתדר . אנחנת רווחה עם הרבה אוויר החוצה. בכלל "גוף אדם" זה סוג של "מכונית" שצריכה מידי פעם טיפולים והשגחה אחריות אין לכל החיים.אחרי שרק חוטפים "סטירה" קטנה על כמה החיים שבריריים לומדים להעריך יום יום מחדש .
|
אך מלא בכוח ,באהבה.
השבוע זכיתי לחבק את אמא שלי היא סה"כ נסעה לאילת וחזרה היה חום כזה של אמא.
האישה שהכרתי נתנה לי חיבוק חם כזה וככה נתנה לי לספוג אותה עוד ועוד.
החבר שלי אחד הכי טובים בא לבקר אחרי המון זמן שלא התראינו עם חיבוק + צאפחות על הגב.
כמה כוח אפשר לקבל מזה בחיים , מה שנשאר זה הרגש שאחריי.
וכל פעם להתמוגג מהתחלה פשוט כך.
|
זה שאני בנאדם שדיי איכפת לו מאחרים . לפעמים שאני
נוסע לסופר אני מקשקש ככה עם הקופאית ,אתה מגלה
כמה חשוב היחס לבנאדם , או השומר בכניסה , או אפילו
סתם איש הניקיון . אני תמיד חייב להגיד להם משהו , זה משהו שמעורר
בי צורך לדעת מי הם מה הם. החיוך שאני מקבל מהם או הברכה
של "לילה טוב" או "בוקר טוב" ולראות חיוך שווה את הכול אני מרגיש
שעשתי קצת טוב על הלב ומה עשיתי נתתי קצת יחס.
אני לפעמים מביט מהצד רואה את אותם אנטיפאתים חסרי רגש שחושבים
שהם מעיין "סגנים של אלוהים" אלו שחייבים להם הכול , אבל בעצם לא
חייבים להם כלום . אסור לזלזל באף אדם באף מקצוע חבל שלפעמים
יש כאלה שהם חושבים שהם "קצת יותר" אבל בעצם הם לא
כולנו שווים |
ואז הצצתי ככה קצת "לדשא של השכן" , הוא לא תמיד יותר ירוק.
למדתי להפוך כל רגע קטן למשהו משמעותי יותר ויותר. התחלתי
להנות מהרבה דברים שנראים טרוואלים אבל כמה שהם לא .
יש לי הרבה מאוד אומרים ביהדות "איזהו העשיר השמח בחלקו",
אני שמח ואני שמח גם לחלוק.
נהנתי אתמול סוף סוף מהחלטה שעשיתי מנוי לחדר כושר , ההכרות
עם אותו חדר כושר שהייתי ילד וככה לפני הצבא לפני 15 בערך לחזור לאותם ימים
להתאמן לשחות בבריכה לראות את האנשים הקשישים ככה לידך מתאמנים
לחייך ולהגיד לעצמך כככה אני רוצה לחיות פשוט לחיות בעוד כמה שנים,
, התמלאתי אושר פנימי הודתי על הטוב .
להפוך כל ארוע יום יומי למשהו מיוחד זה לא משימה קשה , צריך רק צעד
אחד קטן , אתמול עשיתי אחד כזה. מחכה למחר לראות איך אפתיע את עצמי שוב. |
2.המוזיקה באוטו רצוי גם לשיר
3.מברכת שלום של כל אדם אפילו שהוא זר
4.מלהיות ככה בשמש ולהתחמם ,אחרי כמה ימים שהשפרצתי גשם מהמדרכות
5.משופניג אפילו סוכריה על מקל משמחת העיקר לקנות
6.לדפוק חיוך לכול כיוון ואם נפלת על אישה יפה "בוננזה" והיא חייכה חזרה אז בינגו.
7.להסתכל על השמיים ולחפש את הציפורים שמציצות יש כ"כ הרבה סוגים שונים ומשונים
8.הורים אפילו שהם לפעמים לא מכבים את "האיתרון" כמו אצלי אבל בזכותם אני קיים
9.להגיע בטעות לכל מיני מקומות אפילו שהGPS התבלבל ולהכיר מקומות חדשים ואנשים
10.להיות פשוט אתה ומי שאתה
אוסף קטן של רגעים סיטואציות שקראו לי בשבוע האחרון
ואני תאמת נהנה מהם כל פעם מחדש
שבת שלום. |
ועוד עם אבא ואחיך הקטן שדואג, פשוט חוויה לראות את אבא שלך מקלל
ומתעצבן כמו ילד ,משחק ראשון גם לו אני צופה מהצד ולא מאמין שזה
אבא שלי ככה חזרנו אחורה בגיל . ואחי אחי מה אני יכול לכתוב ולהגיד
עלייך אחי הקטן שדאג לנו שנפגוש את כל המי ומי ונהיה ב VIP
חויה משפחתית שהרבה שנים תאמת לא היינו ככה מאז היינו ילדים קטנים.
חבל רק שהפועל ירושלים הפסידה אבל נהנו ממשחק משובח.
החיים זה אוסף של זיכרונות ורגעים שנחרטים לך ככה בזיכרון.
תודה אלוהים על אתמול ששמרת עליי בתאונה הקלה ושיצאתי רק עם כאב גב,
חברה סעו לאט אי אפשר לדעת מה מחכה בכביש חבל על החיים שנהרסים. |
עם תה ונענע ולימון. מתניעים את הרכב נוסעים ,הגשם בדיוק מתחיל
לרדת בקצב כמו של להקת טררם על הכביש, אתה מתחיל לחשוב
על אלו שהולכים בדרכים או בתחנות האוטובוס לי יש מידת רחמים אליהם
אתה מרגיש צער כזה שאתה ברכב עם מוזיקה והם לא, המבטים שלהם אלייך.
ואתה שוקע לאיתך במחשבות על השבוע שחלף מה היה מה יהיה
ברכב תקוע בפקקים רוצה להגיע לקונדיטוריה אבל משימה בלתי
אפשרית עד שאתה מגיע אין חנייה מתבאס וחוזר הביתה לפחות יש מוזיקה טובה ככה .
שבת שלום .
|
קח את "הלימון שבחיי היום יום ותהפוך אותם ללימונדה" , בימים האחרונים אני מוצא את עצמי יותר ויותר מתפעל נהנה שם לב לדברים שלא שמתי לב אליהם מספיק. אתמול למשל הייתי בשכונת מוסררה בירושלים בבית ספר לצילום שם. אף פעם לא חשבתי להרחוב עי"ח , מצאתי את עצמי נהנה מלהסתכל על הבתים אותם בתים ישנים של פעם עם המרזבים האלה בחוץ ,המדרגות , הבנייה הירושלמית עם הקשתות בחלונות, התחרטתי ממש שלא הייתה לי מצלמה לצלם .מצאתי את עצמי שעה וחצי לפני פגישה משוטט מעביר את הזמן ופשוט נהנה כמו ילד שחזר לבית ספר לאותם ימים. היום הייתי בחברת חשמל תמיד הייתי סקרן בתור ילד שנוסע וגם כאיש על כביש החוף להיות שם לראות את הארובות שם ההם בקיסריה מקרוב , היום זה התגשם הייתה לי פגישה עם נציג שלהם מהוועד ופשוט אמרתי לו על התחלה שהמרחק מירושלים היה שווה כמו ילד שמתלהב, בהלצה אמרתי לו שיעשה לי סיור. . אני עשיתי סיור לבד מצאתי את עצמי מטייל ברחבי חברת חשמלעד ליציאה. להפוך דבר שהוא שגרתי כמו עבודה לבלתי שגרתי בתוך אותו יום לדעתי זה פשוט רק צריך ליזום לחשוב מחוץ "לקופסא" לראות דברים שלא ראית להכיר אנשים שלא הכרת.
|
אחד הדברים המדהימים לדעתי בחיים זה אותם
"ניצחונות" של רוח האדם את החיים למרות הקשיים והמגבלות
שקיימות תאמת רק בראש , כשקראתי את הכתבתה
וראיתי את הסרטון הבנתי כמה החוזק הרוחני של האדם לגביי תשוקה לדבר
מסויים .החיים מנצחים את הכול , בעברי נתקלתי במס סיטואציות לא הבנתי
איך אפשר למרות הכול ,וכל שאלה שבנאדם שואל את עצמו האם אני יכול?
למרות שאני ככה וככה , התשובה שכל אחד יכול ,כמה חשוב לדעת להעריך את
החיים כל יום ויום שיום אחד לא דומה למשנהו וכל יום הוא ניצחון של משהו.
אני לא אספר מה עברתי ואיך עברתי אבל היו לי הרבה "ניצחונות" בחיים ,
לאו דווקא דברים פיזים אלא ריגשיים , שאתה מרגיש שאוולה עברת עוד
משוכה בחיים.
כל הכבוד לפקסל אפשר רק ללמוד ממנה.
|
