כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    יערת דבש
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עוד גלריות (0)

    מפה ומשם

    34 תמונות

    תגובות (25)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      28/12/09 21:07:


    צ'מע לא מתאים בפורום הזה.

    מה שכן - בקיץ הקרוב אני נוסעת.כבר הכל מסודר.

      27/12/09 22:01:

    צטט: יערת דבש 2009-06-05 16:35:27

    שמעי עניין עצוב -

    קיבלתי מלגה מלאה לסמסטר באוניברסיטה ההינדית של וראנסי. מלאה. וויתרתי. מאוד לא נכון לי כרגע להעדר לארבעה חודשים. הדוקטורט שלי במין רגע של תאוצה. החלטתי לנסוע בקיץ הבא. אבל אין יום שאני לא חושבת, יכולתי עכשיו לשבת על הגנגה.

     

     

    על מה הדוקטוראט?
      5/8/09 19:38:

    אדום, נזירים טיבטיים וגעגועים תמיד קונים אותי...

    והקיר שהם הכינו לך הזכיר לי קינוח פרסי שאמא שלי הכינה בפורים, טעים נורא...

    מתגעגעת גם, למרות שלא הייתי שם.

      12/7/09 22:36:


    תודה, יוכי.

    כן, הם שמחים מאוד לאורחים.

      12/7/09 09:05:

    תמונה קסומה ותודה על ההסבר.

    הם נותנים לכל אחד להכנס למנזרים?

      22/6/09 17:58:

    צטט: יערת דבש 2009-04-29 11:35:32


    קצת על התמונה -

    המנזר בסרה, מחוז דהרמשלה, ההמאליה ההודית. צולם אחרי ההתדיינות (חלק משגרת היום יום במנזר. בדיון הנזירים מתחלקים לזוגות ומתווכחים בינהם על נושאים מתוך הפילוסופיה הבודהיסטית. ההתדינות כוללת מחוות גוף קבועות. נזיר אחד יושב, שני עומד. העומד טוען טיעונים, היושב שואל שאלות. תנועת יד עגולה שבסופה מחיאת כף מעידה כי הטיעון או השאלה הסתיימו ועכשיו מתחיל תורו של הצד השני. העומד יקפוץ לפעמים או יסתובב, להעיד שלדעתו הטיעון שלו חזק. 'הבאתי לך בהפוכה'. אחרי הדיון מתאספים הנזירים לתפילה. צילמתי את הדיון בוידאו, אולי שווה להעלות לכאן).

     

    הימים הכי יפים שהיו לי. אני אוהבת להפתיע את עצמי מידי פעם. הימים בכפר הזה היו הפתעה. נהדרת ולא צפויה.

     

    קצת על געגועים -

    האמת שלא התכוונתי להיום מכל הימים. אני תמיד מתגעגעת אליהם ומקווה לחזור הביתה בקרוב. אבל יכול להיות שבלי להיות מודעת לזה, אז כן, דווקא היום מכל הימים. כזה מין שבוע חרטאבנה לא היה לי הרבה זמן. המון עבודה, סיזיפית ולא נגמרת. וגם עינינים אחרים עליהם אני מדווחת בבלוג החד גוני שלי. אתמול הרגשתי כמו רץ מרתון שכל פעם נדמה לו שאחרי שהדרך תתעקל בפעם הבאה המרתון יגמר, אלא שאז מגיע העיקול ונקודת הגמר איננה והכל נמשך. ואחרי כמה פעמים כאלו, הידיים רפות ואין יותר כח, בעיקר מנטלי, לרוץ.

     

    אתמול לקחתי הפסקה מהכל. לא עבדתי. יצאתי לשוטט בחוץ. הלכתי ארבע שעות. עשיתי סיבוב די גדול. בדרך חזרה קניתי קרטיב אננס (מבית ספר יסודי בערך איבדתי קשר עם קרטיבים כאלו) לצנן את עצמי. אחר כך קצת בבית, עיתון, ארוחת ערב, והלכתי לישון מוקדם. ישנתי 12 שעות.

    אני בטוחה בדיון הנזירים לא היו מוצאים טעון אחד למה לא לעשות מה שעשית ...פסק זמן...כך נטענים ואפשר להמשיך....

    שיהיו לך ימים יפים ומעניינים...

     

      8/6/09 11:43:


    בקיץ הבא אני שם. מבטיחה לך.

    ואם מתחשק לך לבוא לבקר אותי, ולהנות גם מואראנסי, העיר הכי מיוחדת בעולם - יאללה תפאדלי.

      5/6/09 19:21:


    את בטוחה שאת המילגה לא תוכלי לנצל בשנה הבאה?!...

    בדקת?...

    באמת מבאס.

     

    קיץ הבא זה עוד ה מ ו ן זמן

    אבל לפחות תסעי בתור דוקטורית שזו חוויה לגמרי שונהחיוך

     

    אדגום אותך ביוני 2010

    בינתיים...

    גדות הבניאס? דן? :-)

     

      5/6/09 16:35:

    שמעי עניין עצוב -

    קיבלתי מלגה מלאה לסמסטר באוניברסיטה ההינדית של וראנסי. מלאה. וויתרתי. מאוד לא נכון לי כרגע להעדר לארבעה חודשים. הדוקטורט שלי במין רגע של תאוצה. החלטתי לנסוע בקיץ הבא. אבל אין יום שאני לא חושבת, יכולתי עכשיו לשבת על הגנגה.

      5/6/09 15:33:


    יש לי פתרון מעולה לגעגועים.

    היום ב 699$

    באה?

     

      25/5/09 18:22:

    טוד-צ'ה
      24/5/09 22:04:

    טשי דלאי חיוך
      13/5/09 11:10:

    זה לא הצבע, זה הם :)

    תודה

      11/5/09 18:44:

    האדום הזה מקסים *
      7/5/09 09:26:


    אני זכרתי את האחד במאי.

    ברוכה השבה, קוצבה.

      5/5/09 23:07:


    יפה התמונה ומבינה את געגועייך....

    אדום - הגלימות, קערת העץ שאת מספרת עליה ולפני מספר ימים היה ה'אחד במאי' (מישהו זוכר(?) פועלים, 'חוטבי עצים ושואבי מים'- סתם, אסוציאטיבית משהו.....

      5/5/09 20:25:


    אני בטוחה שהנזירים שלי היו אומרים שכן.

     

    כשהייתי עצובה, או כשהתגעגעתי הביתה, או כשהיה לי קר - הנזירים שלי נהגו להכין לי קיר. קיר הוא אורז שמבושל בישול איטי מאוד בחלב והל. הם נהגו להוסיף לתבשיל קוקוס או מנגו או מיץ של אננס (ולא את הפרי מפני שאת הפרי, הם הבחינו מייד, אינני אוהבת). אכלתי אותו בערב בזמן התפילה. בקערת עץ אדומה שעל המכסה שלה מגולפים סמלי המזל הבודהיסטים.

      5/5/09 20:01:


    אפשר להתגעגע מבלי שהייתי שם ?

    (חולמת על זה)

      30/4/09 14:11:

    הם כל כך יפים, נטע. יפים בדרך שמצלמות לא תופסות.
      30/4/09 12:55:

    אדום ויפה

    או

    יפה ואדום 

      29/4/09 11:35:


    קצת על התמונה -

    המנזר בסרה, מחוז דהרמשלה, ההמאליה ההודית. צולם אחרי ההתדיינות (חלק משגרת היום יום במנזר. בדיון הנזירים מתחלקים לזוגות ומתווכחים בינהם על נושאים מתוך הפילוסופיה הבודהיסטית. ההתדינות כוללת מחוות גוף קבועות. נזיר אחד יושב, שני עומד. העומד טוען טיעונים, היושב שואל שאלות. תנועת יד עגולה שבסופה מחיאת כף מעידה כי הטיעון או השאלה הסתיימו ועכשיו מתחיל תורו של הצד השני. העומד יקפוץ לפעמים או יסתובב, להעיד שלדעתו הטיעון שלו חזק. 'הבאתי לך בהפוכה'. אחרי הדיון מתאספים הנזירים לתפילה. צילמתי את הדיון בוידאו, אולי שווה להעלות לכאן).

     

    הימים הכי יפים שהיו לי. אני אוהבת להפתיע את עצמי מידי פעם. הימים בכפר הזה היו הפתעה. נהדרת ולא צפויה.

     

    קצת על געגועים -

    האמת שלא התכוונתי להיום מכל הימים. אני תמיד מתגעגעת אליהם ומקווה לחזור הביתה בקרוב. אבל יכול להיות שבלי להיות מודעת לזה, אז כן, דווקא היום מכל הימים. כזה מין שבוע חרטאבנה לא היה לי הרבה זמן. המון עבודה, סיזיפית ולא נגמרת. וגם עינינים אחרים עליהם אני מדווחת בבלוג החד גוני שלי. אתמול הרגשתי כמו רץ מרתון שכל פעם נדמה לו שאחרי שהדרך תתעקל בפעם הבאה המרתון יגמר, אלא שאז מגיע העיקול ונקודת הגמר איננה והכל נמשך. ואחרי כמה פעמים כאלו, הידיים רפות ואין יותר כח, בעיקר מנטלי, לרוץ.

     

    אתמול לקחתי הפסקה מהכל. לא עבדתי. יצאתי לשוטט בחוץ. הלכתי ארבע שעות. עשיתי סיבוב די גדול. בדרך חזרה קניתי קרטיב אננס (מבית ספר יסודי בערך איבדתי קשר עם קרטיבים כאלו) לצנן את עצמי. אחר כך קצת בבית, עיתון, ארוחת ערב, והלכתי לישון מוקדם. ישנתי 12 שעות.

      28/4/09 22:55:


    איך אני מבינה אותך.

    ודווקא היום.

      28/4/09 18:36:

    למה זה לא מפתיע אותי
      28/4/09 16:01:

    כבר חשבתי שנזירים טיבטיים תקפו אותך...
    תמונה יפה.זוית יפה. צבעוניות יפה.
      28/4/09 15:55:

    אפשר להבין את זה

    שושי