*
אֲנִי הוֹלֵךְ פָּקוּחַ
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.
אַבְנֵי הַדֶּרֶךְ הַהוֹלֶכֶת מַעֲרָבָה
אֶל מְחוֹזוֹת יְפִי שְׁקִיעָה
אוֹתִי נוֹשְׂאוֹת.
וְרַק קוֹלָהּ הַמִּזְדַּמֵּר שֶׁל אֵם הַדֶּרֶךְ –
כְּדַרְכָּן שֶׁל אִמָּהוֹת –
מַפְשִׁיל אֶת מָסַכַּי
כְּדֵי לִרְאוֹת.