צטט: raquelle 2009-06-22 20:26:04
אני מזהה את הבית.
בהחלט
ואם כולל 'איך' זה גם את ריגושי נפשו של האמן ויש בו כדי לגרום לנביעת חווייתו המעודנת יותר, כי אז מתייצבת האמנות על סף הדרך שעליה יימצא לאחר מכן בהכרח ה'מה' שאבד, אותו 'מה' שיהווה את הלחם הרוחני של ההתעוררות הרוחנית שתתחיל מעתה. 'מה' זה שוב לא יהיה אותו 'מה' חומרי, אובייקטיבי, של התקופה שחלפה, אלא יהיה תוכן אמנותי, נפש האמנות, שבלעדיה לעולם לא יוכל גופה (ה'איך') לחיות חיים מלאים ובריאים, כמו האדם היחיד או כמו עם מן העמים.
מתוך ואסילי קאנדינסקי על הרוחני באמנות בייחוד בציור
100X90
ציירה: מור אלתר
זה הבית הראשון ששכרתי עם שותפים.
הבית הזה מסמל עבורי התחלה, חופש, אופטימיות, שמש, אור, אהבה ונוסטלגיה...
עבר מאז יותר מעשור והיום הוא מיועד להריסה.
אך אצלי, על הקיר בסלון הוא עומד איתן, ממש כמו פעם, כפי שאני זוכרת אותו.