כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    מרוה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תגובות (38)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      8/3/11 19:12:
    תודה רבה, שלמה, הביקורים שלך תמיד כל כך נעימים... חודש טוב ושמח לך
      8/3/11 12:35:
    תמונה מקסימה . שיתן לך הא-ל שנים רבות וטובות !
      25/2/11 14:11:
    גם אני אוהבת נוסטלגיה וגם את המתוקה הזו בתמונה... : ) תודה ורד, ושבת שלום לך, ליואל ולמתוקים הפרטיים שלכם.
      24/2/11 18:41:
    נוסטלגיה... אני אוהבת את התמונות של פעם. את מתוקה.
      6/10/10 07:24:
    כן, חתיכת תקופה, והבובות?? איזו תמימות...
    תודה ג'ונם
      5/10/10 20:41:
    ג'ונם ,
    חזרתי אלייך ...לתקופה, למבט, ובובות של פעם.
      2/10/10 19:43:
    לאו דוקא, אני רואה רצינות אבל לא עצב... לא שלא היו רגעים כאלו אבל בתמונה הזו לא שמתי לב. כנראה כל אחד רואה משהו אחר,מעניין לראות את התמונה שלך רותי : )
      1/10/10 20:43:
    אוי, נראה לי שמתחו את העצבים שלך שם... לי יש צילום אחד כזה, עם מבט ר צ י נ י ועצוב ... :-)
      1/10/10 10:06:

    צטט: צבע השרב 2010-09-30 15:16:27

    כן. גם לי. געגוע. יש לי דומה. צבעונית

    עשית לי חשק לחפש אותה (:

    אני בעד געגועים וגם בעד חשק :)

    מסקרן לראות את התמונה שלך,

    תודה צ''ה, שבת שלום

     

      1/10/10 10:04:
    יו, איזה כיף שמוצאים תמונה שהעליתי מזמן...
    כמעט לא בקפה לאחרונה וזו הפתעה משמחת :)
    תודה לאה יקירה, מילים מחממות לב כתבת לי, משמחות במיוחד,
    כן, פעמיים בשבוע זה רעיון לא רע...
    שבת שלום לך וגם לשוקי, כמובן
      30/9/10 16:35:
    כמה יפות היו שנות הששים העליזות ואת עולה ביופייך ובמתיקות שלך על כל היופי של השנים ההן.
    נהדר מרווה יקירתי ובאמת, ארגני לך פעמיים בשבוע אפילו, מישהו יתנגד?
    תודה, חג שמח ו*
    לאה
      30/9/10 15:16:

    כן. גם לי. געגוע. יש לי דומה. צבעונית

    עשית לי חשק לחפש אותה (:

      15/7/09 10:44:

    הרצינות הזו נשארה, את צודקת כרגיל, אבל נשאר גם חיוך מאוזן לאוזן שאומנם

    לא מופיע כאן, אבל בתמונות אחרות...

    והאינסטינקטים שלך נהדרים, הילדונת הזו הייתה שמחה גם היום שיושיטו לה יד :)

    חורקת חורקת, אבל העגלה נוסעת, אין עצור, כפי שאמרו חכמינו

      15/7/09 09:11:


    אני מוכנה להתערב שהרצינות הזאת בגבות נשארה....

    וכל האינסטינקטים שלי מתעוררים ואני רוצה להושיט ידיים ולהרים את הילדונת הזאת...

    נכון שאם מנדנדים את העגלה הקפיצים שלה חורקים?

      30/6/09 12:12:
    והתגובה שלך עושה לי געגוע מהסוג הטוב אלייך יקרה...


    התמונה הזו עושה לי תחושה של געגוע מהסוג הטוב.

     

    זה פשוט מקסים ופשוט ומקסים.

     

     

      28/6/09 21:46:

    לוקחת אותך, נשמה ,כמו שאת, עם הצליל, עם הגילל, עם כול החבילה :))

    תודההההההה, יקירה...

    ( עוד חבר בקפה שלח לי את מילות השיר היפה הזה בפרטי, והשיר הזה כמעט היה שיר פוסט היומולדת שלי...) 

      28/6/09 20:05:

    וגם:

     

    היום יום הולדת
    תראי יש פה סוד ישן חדש
    לפרוס את הלחם
    לגעת במשהו קצת מושלם

    כבר אמצע הלילה
    חשבתי אולי כדאי לישון
    אבל משהו תקוע
    תקוע עמוק בתוך הגרון

    נכון את יודעת
    כל כך משגעת
    לפני שאת בורחת
    בואי בלי פחד
    קחי אותי ככה

      28/6/09 19:39:

    צטט: צילי וגילי 2009-06-28 13:06:59

    אוי, איזה קסם!

    התרגשתי עד דמעות... 

    בובותיים יקירה, לא ידעתי אם לבחור כבובה בצילי או גילי, אז מזל שאיתך אני לא צריכה לבחור

    כי בך יש הכול :))

    חיבוקים בהמונים...

     

      28/6/09 19:37:

    מקווה שסרט טוב, פבריציו...

    למרות אהבתי הגדולה לסרטים, אני מאלה שחושבת שהמציאות עולה על כל דימיון, ומעדיפה אותה :))

    זוכרת את הבלתי משוחדים במעומעם, ואולי האמת הסצינה זכורה לי משם

      28/6/09 18:07:

    צטט: מרוה 2009-06-28 11:54:32

    לצלול לסרט בימים מהבילים אלו נשמע כמו הצעה קוסמת, ובעקבות התגובות שלך נזכרתי בסצינה מאוד ידועה מסרט של

    תחילת ימי הקולנוע ששכחתי את שמו, (רגע, אולי אונית הקרב פוטיומקין??), בכל אופן רואים שם עגלת ילדים עם תינוק בתוכה

    שמדרדרת במורד מדרגות, והמצלמה מלווה אותה לאורך הנפילה. מכיר?

    והלמה שלך דווקא עורר את סקרנותי :)

     

     

    זה אכן הסרט. בריאן דה פלמה השתמש בה אחר כך ב"בלתי משוחדים" אם זכור לך.

    לגבי ה"למה" זה בעיקר משום שאני חי בסרט. :-)

      28/6/09 13:06:

    אוי, איזה קסם!

    התרגשתי עד דמעות... 

      28/6/09 11:54:

    לצלול לסרט בימים מהבילים אלו נשמע כמו הצעה קוסמת, ובעקבות התגובות שלך נזכרתי בסצינה מאוד ידועה מסרט של

    תחילת ימי הקולנוע ששכחתי את שמו, (רגע, אולי אונית הקרב פוטיומקין??), בכל אופן רואים שם עגלת ילדים עם תינוק בתוכה

    שמדרדרת במורד מדרגות, והמצלמה מלווה אותה לאורך הנפילה. מכיר?

    והלמה שלך דווקא עורר את סקרנותי :)

      27/6/09 10:56:

    צטט: מרוה 2009-06-25 10:08:54

    שמחתי לביקורך פבריציו, ואני תוהה איזו מוזיקה קולנועית התנגנה אצלך ...

     

    משהו משנות ה-40 בתחנה אמריקאית מקליבלנד שמשדרת רק את זה

    רצוף ללא פרסומות. פשוט צוללים לסרט.

     

    למה בנאדם שפוי (שפוי עאלק) מאזין לה זה כבר סיפור אחר. :-)

     

      25/6/09 10:08:
    שמחתי לביקורך פבריציו, ואני תוהה איזו מוזיקה קולנועית התנגנה אצלך ...
      25/6/09 00:01:


    התמונה הזאת לקחה אותי הלאה משנות הששים והפכה לקולנועית

    בעיקר בגלל המוזיקה שמתנגנת אצלי כרגע. 

      24/6/09 11:10:

    צטט: ॐ shar75 ॐ 2009-06-22 23:33:16

    יופי של תמונה :-)

    תודה שרונית יקירה :))

     

      24/6/09 11:09:

    "ואבא חוזר ואומר: תעזבנו יום, יעזבך יומיים..."

    מאיר אריאל בבוקר קייץ לא לכאורה, מענג את הנפש תומרי יקירי.

    ברכה אף לך.

      23/6/09 22:45:
    "העגלה נוסעת אין עצור..."
      22/6/09 23:33:
    יופי של תמונה :-)
      22/6/09 22:06:

    צטט: עודד השודד 2009-06-22 18:38:34

    זאת את? אנ'לא מאמין... וואו! תמונה מדהימה! תשמרי על הפריזורה...   * 

    האמן האמן, עודדון יקיר, זו לגמרי אני... רק הפריזורה השתנתה, מעצב השיער ההוא כבר לא בנמצא :(

     

      22/6/09 22:04:
    תודה ליאורה, גם לי יש חיבה יתירה לתינוקת- בובה הזו, מסיבות ידועות :))
      22/6/09 19:02:

    בובונת אמיתית
      22/6/09 18:38:
    זאת את? אנ'לא מאמין... וואו! תמונה מדהימה! תשמרי על הפריזורה...   * 
      22/6/09 16:04:

    צטט: מדונה של הפרברים 2009-06-22 14:22:26


    איזה תמונה מקסימה... צריך מדי פעם להציץ בתמונות הישנות של ילדותינו, להתחבר שוב לילדה שהיית ולחבק אותה, לאמץ אותה אל לבך :-)

    עושה זאת לעיתים, יש כמה תמונות שאני אוהבת במיוחד וזו אחת מהן.

    תודה יקירית, מאמצת גם את המילים שלך לחיקי...

     

      22/6/09 16:02:

    נכון רוחונת, העגלה באמת הורסת..

    אבל תודה לאל שהיו דברים אחרים שבנו :))

      22/6/09 15:35:
    מילא סטיילינג ועיצוב שיער - העגלה הורסת  חיוך בובה של תינוקת

    איזה תמונה מקסימה... צריך מדי פעם להציץ בתמונות הישנות של ילדותינו, להתחבר שוב לילדה שהיית ולחבק אותה, לאמץ אותה אל לבך :-)

    פריטים נוספים בגלריה