"מבט אל החדר הפרטי" תמיד היה סינונים לאמירה אישית, שיש בה מימד של זהות אמנותית אותנטית. די להזכיר את החדר של ואן גוך.
יש בציור הזה משהו מעניין כיוון שהוא ממזג גישה ריאליסטית לכאורה, אבל החיתוך, הקומפוזיציה, והטיפול הצבעוני נוטים למופשט. הי המעניין לראות עוד עבודות בכיוון הזה.