מכבי שירותי בריאות תפעיל החל מיום ה' הקרוב קו פתוח בנושאי רפואה והלכה ביום הכיפורים לקראת הצום. הקו יפעל מהסניף הראשי של הקופה באשדוד, ובמסגרתו ניתן יהיה להתייעץ עם מומחים ורבנים בענייני רפואה והלכה.
הקו הפתוח בשנה שעברה. צילום: באדיבות מכבי שירותי בריאות
הקו עתיד לפעול זו השנה החמישית ברציפות, כשבשנים עברו הוא סיפק מענה למאות פניות של הציבור הרחב במגוון נושאים כמו: כיצד על אדם שנוטל תרופות בהוראת רופא לנהוג בצום? האם לאם מניקה מותר לצום? ואם לדוגמא אדם שעבר ניתוח מספר ימים לפני הצום, מחויב להגיע לבית הכנסת?
בין הנוטלים חלק בהפעלת הקו יהיו: הרב שמואל דוד הכהן גרוס,הרב משה פנחס, הרב יחזקאל סלמון, ד"ר סלבה ליטצבסקי - מומחה ברפואת משפחה, ד"ר חגי רוזנטל - מומחה ברפואת נשים, ד"ר אנדריי איצקוביץ' - מומחה ברפואת ילדים, ד"ר מיכאל חנני - מומחה ברפואת ילדים, סופי רבינוביץ' - רוקחת קלינית.
הקו יחל לפעול ביום חמישי הקרוב, בין השעות 15:00 ל-18:00 ומספרו: 08-8688134. השירות מיועד לחברי כל קופות החולים.
לא תמיד צריך לשאול רב
ראוי לציין, כי על פי ההלכה במקרה של "חולה שיש בו סכנת חיים", כלומר בעיה בריאותית המסכנת חיים, לא רק שאין חובה לצום, יש חובה לאכול ואין כל צורך לשאול רב בעניין זה. הדבר נגזר מתוך התפיסה הדתית ולפיה עדיף "להפסיד" מצווה אחת, ולהישאר בחיים, כדי להמשיך ולקיים מצוות במשך שאר החיים.
לעומת זאת, במקרה של בעיה בריאותית שאיננה מסכנת חיים, כמו למשל כאב ראש חריף, הדבר
לא מהווה הצדקה שבגללה מותר "לשבור" את הצום. במקרה כזה הרבנים ממליצים לנוח בבית, לישון הרבה ובלבד שהצום לא יופסק.
הצורך להתייעץ עם מומחה מתעורר כאשר יש בעיה בריאותית שלא ברור אם היא נכללת בהגדרה של "חולה שיש בו סכנה". במקרה כזה הרבנים ממליצים להתייעץ עם רופא המבין את חשיבות הצום ואשר יוכל לקבוע האם הצום מסכן את החולה ולכן אסור לו לצום.
מעשה טוב ששמעתי בימים האחרונים גרם לי התרגשות מיוחדת, עד שמצאתי לנכון להנחילו לרבים.
יהודים פשוטים כידוע, אינם פשוטים כלל ועיקר. מעשה ביהודי פשוט שחברו פנה אליו וגילה את אוזנו כי זכות הקניה שיש לו בחנות מסוימת נמצאת בסכנה, הולך הרכיל לחש אל אוזנו כי בעליה של אותה חנות מצוי בקשיים, לפיכך, הציע לו הרכלן, סור מהר לאותה חנות נצל את מאות השקלים השמורים לזכותך בטרם תרד הזכות לטמיון.
היהודי הפשוט שלא היתה אלא יהודיה פשוטה הגיבה באופן מפתיע לתמהון נוכחים נוספים לסיטואציה המביכה הזו ואמרה, שמא זה הזמן לטמון את זכות הקניה ולא לנצלו, על מנת להקל קמעא על בעל החנות המצוי לעת עתה בקשיים.
"אולי דווקא זכות הקניה שלי יכולה להקל עליו היום, אולי זכות הקניה הזו תקל על סבלו ואולי דווקא עכשיו נרוקן מחנותו חלק מהמרכולת בזמן שהוא נתון בקשיים ואולי קשה עליו להשיג סחורה חלופית, אני אקרב את קיצו".
מבט נדיר זה יש טעם מיוחד לפרסמו ברבים שכן הוא מספר בשבחן של ישראל או אם תרצו בשבחן של בנות ישראל, ראיה אחרת הרואה את האחר רגע אחד לפני ראיית העצמי.
יש בפרסום הדברים גם ללמדנו שישנה רוח אחרת רוח יהודית ערכית של יהודים פשוטים ויש גם מבט בוחן ממרום שרואה את גדולתם של ישראל מהפך בזכותם וקורע את גזר דינם באותו מבט.
אל תציגו שטרות שלנו שקשים לפרעון ביום הדין.
היום המשמעותי ביותר בלוח השנה היהודי, מחייב אותנו להבין מה אנחנו עושים, ולעשות זאת נכון!
וגמר חתימה טובה לכולם!!!!
היום המשמעותי ביותר בלוח השנה היהודי, מחייב אותנו להבין מה אנחנו עושים, ולעשות זאת נכון!
וגמר חתימה טובה לכולם!!!!
http://www.klikot.com/Article.aspx?article_id=210607
היום המשמעותי ביותר בלוח השנה היהודי, מחייב אותנו להבין מה אנחנו עושים, ולעשות זאת נכון!
וגמר חתימה טובה לכולם!!!!
http://www.klikot.com/Article.aspx?article_id=210607
http://www.aish.co.il/h/hh/yk/48860127.html
ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה
לחנה בת אסתר
הוקדש ע"י
פלוני
בערב יום הכפורים, נוהגים להתפלל תפלת מנחה, בעוד היום גדול, דהיינו בשעה מוקדמת, ובתפילת העמידה, אומר כל אחד פסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", ואחר כך אומר וידוי ו"על חטא" כפי שנדפס במחזורים. ואז ילך לביתו ויאכל סעודה מפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני תחילת התענית. ויש לפרוש מכל חמשת העינויים, אכילה, שתיה, רחיצה, נעילת נעלי עור, ותשמיש המיטה, מלפני שקיעת החמה. (ומצוה מן התורה להתחיל בכל דיני התענית קודם שקיעת החמה וראוי לנהוג כן לפחות כרבע שעה קודם שקיעת החמה).
ומצוה להדליק נרות לכבוד יום הכפורים, וקודם ההדלקה יש לברך "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום הכפורים" ואין לאשה לברך עם ההדלקה ברכת שהחיינו, אלא לאחר חליצת נעליים, שרק אז רשאים לברך שהחיינו, משום שבברכת שהחיינו מקבלת עליה קדושת יום הכפורים, ומיד היא חייבת בכל חמשת העינויים.
נוהגים להתעטף בטלית קודם שקיעת החמה (כדי שיוכל לברך עליה), ומתפללים כל תפילות יום הכפורים בטלית, כדי שיתפלל עמו בכוונה.
הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה.
אסור לרחוץ במים ביום הכפורים, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור, ולא אסרו אלא רחיצה של תענוג, אבל אם היו ידיו או שאר גופו מלוכלכים בטיט וכדומה, מותר לרחצם, כיון שאינה רחיצה של תענוג. ביום הכפורים שחרית יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ויטול שלוש פעמים לסירוגין כדרכו בכל ימות השנה, ומברך על נטילת ידיים.
לשמיעת שיעורו של מרן שליט"א (מלפני שנים רבות) בנושא עשרת ימי תשובה:
לשיעור בעניני דיני תפילה בעשרת ימי תשובה ותשובה לחץ כאן
לשיעור בעניני כחה של תשובה לחץ כאן
http://www.klikot.com/Article.aspx?article_id=210607
http://www.aish.co.il/h/hh/yk/48860127.html
את סוכות ילוו עצות לדיאטה של \"אחרי החגים\". וזה עוד טוב, כי שבועות הוא חג שעוסק רק בעוגות גבינה ופורים רק בתחפושות, חנוכה הוא חג הקלוריות (שבסופגניות). פסח הוא חג משאבי אנוש - \"איך לא לריב עם חמותך שלוש שעות\" או חג התרופות לעצירות.
תשעה באב מתאפיין בהשוואה של מספר בתי הקפה שהיו פתוחים בתל אביב לעומת מספר החרדים במאה שערים שלא עמדו בצפירה ביום הזכרון. על י\"ז בתמוז אף אחד לא שמע.
כל חג אני מזועזע מחדש, האם חוץ מאוכל, אין לחגים שום משמעות אחרת, עמוקה יותר, פנימית יותר, יהודית יותר? אם ניקח את חגי חודש תשרי למשל, כמה מעט מקום, אם בכלל, מקודש לתקיעת השופר בראש השנה, לתשובה, לישיבה בסוכה, לשמחת בית השואבה, לארבעת המינים, לשמחה שבתורה. מתוך רשימה כזו של נושאים, שבאמת היא קצה קצהו של עוד עשרות נושאים ותת-נושאים, מדוע כל האזכורים של החגים בתקשורת עוסקים כולם רק באוכל וקלוריות, ויחצ\"נות לשפים ודיאטנים מתוסכלים?!
פחד להיפגש עם המהות הפנימית של החג
ייתכן, ואני אומר זאת כהשערה בלבד, אין לי להשערה הזו סימוכין או ראיות, רק תחושה אישית שלי, שיש כאן פחד להיפגש עם המהות הפנימית של החג. ההתמקדות בזוטות ובשוליים של החג הם הבריחה של עורכי התוכניות, ויחד איתה כל החברה הישראלית, מהתמודדות עם המסר הערכי שיש בכל חג וחג.
אדם שלא מאמין בבורא העולם יתקשה להתמודד עם רעיון עמוק של תשובה, של תיקון רטרואקטיבי של המעשים וגם לא יצליח להבין איך אחוז כל כך גדול של הציבור צם ביום כיפור, אז מה עושים? הופכים את יום כיפור ליום האופניים.
מחנכים דור שלם של ילדים שבמשך כל השנה לא יודעים מה ההבדל בין פֶּדַאל לכידון, שהמצווה
העיקרית ביום כיפור היא נסיעה באופניים. במקום לדבר על המלכת הקב\"ה כמלך העולם בראש השנה באמצעות תקיעת השופר, או את החידוש המוסרי שגילה אברהם אבינו בכך שעקד את יצחק ולא שחט אותו, הרבה יותר פשוט לדבר על כמות המסרונים שנשלחו בערב החג או באיזו חברה ממשלתית קיבלו את סכום התלושים הגבוה ביותר. כך הפכו החגים, מאירוע שנותן כח וחיים לימי החול, לסיוט שאולי נעבור אותו בשלום.
כולי תקווה שלקראת החגים הבאים עלינו לטובה, יעשו עורכי התוכניות בחינה מחודשת של תכני השידור ויתנו מקום רב יותר ומרכזי יותר לעיסוק בעיקר החג – במהות הפנימית שלו, במקום להתעסק בטפל - מאכלי החג.
היום המשמעותי ביותר בלוח השנה היהודי, מחייב אותנו להבין מה אנחנו עושים, ולעשות זאת נכון!
וגמר חתימה טובה לכולם!!!!
http://www.klikot.com/Article.aspx?article_id=210607
http://www.aish.co.il/h/hh/yk/48860127.html