מהו הקנקן ומה שיש בו לכל אחד ואחת מאתנו? זו בעצם בחירתינו ופרשנותינו המעשית לעובדות לדגשים לחוויות למידע ולערכים שאנו הורגלנו בהם.המחשבות והמילים הן הקנקן והמעשים והכוונות הן מה שיש בהן בעולמינו.
לאחר שבעים שנה של קומוניזם בניית סוכה ציבורית ברוסיה דומה להפשרת שלג עם תום החורף. הסוכה הציבורית מחממת לב כל יהודי, אפילו בערבות סיביר.
בחמש עשרה השנים האחרונות היהדות התעוררה לתחייה בכל רחבי רוסיה, וכאשר מדובר בחג הסוכות מדובר בנס של ממש שכן חג זה נשתכח כליל מן התודעה היהודית בשל הסכנה שהייתה כרוכה בבניית סוכה תחת השלטון הסובייטי.
ברצוני לשתף אתכם בסיפור ששמעתי לפני כמה שבועות בעודי מבקר בעיר קאזאן שברוסיה השוכנת במחוז טטרסטן שהוא מוסלמי ברובו.
בבית הכנסת, אחרי תפילת שחרית נאה עם החזן הרב יצחק גורליק, רבה הראשי של קזן, הוצגתי בפני יהודי בשם משה עדינוב, רופא שיניים מקומי בן 65 המשתתף מדי יום בתפילות. כששאלתי אותו מה מביא אותו להשתתף בתפילה מדי יום הוא סיפר לי את הסיפור הבא אותו אספר בלשונו:
"אבי היה ר' נחום אליהו עדינוב. הוא היה סופר סת"ם בקזן לפני מלחמת העולם השנייה. למרות שהוא הוסיף לשמור על קיום המצוות בסתר, אני נאלצתי ללכת לבית-ספר ממשלתי (לא היה בעיר בית-ספר יהודי). הלכתי אפוא לבית הספר בכל יום, גם בשבת. בביתי ספגתי חינוך למצוות וחגי ישראל ככל האפשר. אבי שחשש לעתידי היה שב ומזהיר אותי שלא לספר לחברים מה אנו עושים בבית. "היה יהודי בבית ורוסי ברחוב" הוא היה אומר. לו הייתי שומר מצוות לא היה לי כל סיכוי להתקבל לאוניברסיטה.
"חיינו בבית עץ פרטי – לא בבניין משותף כמו רוב תושבי קאזאן. מאחורי הבית הייתה לנו מין מרפסת קטנה. מדי שנה בחג הסוכות היה אבי מכסה את הגג בעלים ובענפים ומזמין רבים מידידיו היהודים. הסוכה היחידה בעיר הייתה בבית שלנו והיא נשמרה בסוד. אבי היה מקדש על היין ומספר סיפורים על החג בלחש. חוויית החג נחרטה עמוק בזכרוני.
"בשנת 1965 הלך אבי לעולמו ואני ירשתי את הבית. רציתי להמשיך את המסורת של חג הסוכות עבור הילדים. חשבתי לעצמי כי אבי השתמש רק בענפים ובעלים בשל חוסר אמצעים כלכליים, אך אני אפאר את הסוכה! היו לי חברים שעסקו בייצור אלומיניום ובכל שנה הייתי מתקין גג אלומיניום חזק מעל למרפסת. הייתי גאה מאוד שהצלחתי להמשיך את מורשת אבי עליו השלום.
"בשנת 1998 הגיעו הרב יצחק גורליק ואשתו לעיר. הם חגגו את חג הסוכות בפומבי ואני הייתי גאה ושמח לראות סוף-סוף את החג המיוחד יוצא מן המחבוא. באותה שנה הזמין אותי הרב גורליק לסוכה המפוארת שבנה. כשנכנסתי לסוכה ראיתי את הרב גורליק אוחז גביע יין בידו, נרות דולקים על השולחן ומעל ראשו סכך של עלים וענפים!
"התחלתי לבכות. לפתע קלטתי מדוע אבי השתמש בעלים ובענפים, וכי ב-30 השנים האחרונות לא נהגתי כשורה... היכן טעיתי? הרי בסך הכול רציתי לפאר את הסוכה!
"הרב גורליק ביקש ממני לספר את סיפורי, ולאחר-מכן אמר: "משה, אני רוצה להבטיח לך שאביך מסתכל עליך מן השמיים – ומחייך. אני מבטיח לך כי אלוקים נהנה מאוד מסוכת האלומיניום הפסולה שלך – כי עשית זאת מכל הלב ובאהבה". מאז המשכתי ללמוד על התורה והמצוות, אני ומשפחתי מעורבים מאוד בחיי הקהילה".
ברוסיה רוב הסוכות נבנות ליד בתי הכנסת (קשה לבנות ליד בניינים) וחג הסוכות הפך לאירוע קהילתי מדהים. למרות הקור האופייני לעונה זו, כולם יוצאים החוצה. וכשכל-כך הרבה אנשים שרים, מבלים יחד עם המשפחה, צוחקים, משוחחים ונהנים מדברי תורה, הסוכה מחממת את לב כולנו.
זהו הסיפור של חג הסוכות ברוסיה וסיפורו של הניצוץ היהודי: גם שבעים שנות קומוניזם לא הצליחו לכבות אותו.
סוכות זה זמן מצוין להפוך להיות רוחניק, ממש כמו כל זמן אחר, אבל עכשיו זה סוכות, אז כדאי להכניס את המילה סוכות פה ושם כדי שתהיה תחושה אקטואלית באוויר. סוכות.
להיות רוחניק זה לא קל. הדתיים יבוזו לך. החילונים ילעגו לך. אפילו החתולה שלך עלולה להסתכל עליך במבט מזלזל. למרבה המזל, השמש תחייך אליך, וזה מה שחשוב. הנה שלושה ספרים שיעשו לכם טוב במקרה הרע, וישנו לכם את החיים במקרה הטוב:
באושר ובאושר / ד"ר טל בן שחר
בכוונה אנחנו מתחילים במשהו שגם שכלתנים-ציניים-סקפטים-אנטי-כל-דבר-שמריח-בלתי-רציונלי יוכלו ליהנות ממנו. הספר הזה נכתב על ידי אחד מהמרצים המבוקשים ביותר בהרווארד (ולפי השם שלו קל להבין שהוא אחד משלנו) והוא עוסק בנושא שרלוונטי לכולם – אושר.
האם כדאי לחיות את הרגע או להשקיע בעתיד? האם זכייה בפיס הופכת אנשים למאושרים? מה זה בכלל אושר? אם השאלות האלו מעסיקות אתכם לפעמים, הספר הזה יעשה לכם טוב. אם השאלות האלו לא מעסיקות אתכם לפעמים, אז כדאי שתתחילו להתעסק בהן, בכל זאת, אתם לא תחיו לנצח.
ארבע ההסכמות / דון מיגל רואיס
זה הזמן לברוח אם אתם ציניים, כי הספר הזה מבוסס על חוכמה טולטקית עתיקה, והסופר הוא לא פחות מנגואל משושלת אביר העיט. לפי הספר, קיימות ארבע הסכמות שבאמצעותן אפשר לחוות חופש, אושר ואהבה. לא נתעמק בהסכמות (כי בשביל זה יש את הספר) אבל הנה הכותרות שלהם: 1.שמרו על טוהר המלה. 2. אל תיקחו שום דבר באופן אישי. 3. אל תניחו הנחות. 4. עשו תמיד כמיטב יכולתכם.
נשמע מעניין, לא? ואיך הכתבה עד עכשיו, סבירה? האמת זה לא משנה אם תשבחו או תגנו אותי כי ממילא אני לא לוקח את זה באופן אישי. סתם, אני כן. אני עדיין לא מואר.
כוחו של הרגע הזה / אקהרט טולה
טוב, הגענו לרוחניקיות הארד קור (לטעמי). אם תצליחו לעבוד עם הספר הזה, אז יתכן שכל הגישה שלכם לחיים תשתנה.
שמת פעם לב לעובדה שאתה חי בהווה? נכון, יוסי גנב לך לפני שעה את הפסיפלורה, וזה מאד מרגיז, ומחר יש לך תור עם דוקטור שוורץ, וזה מאד מלחיץ, אבל ממש ברגע הזה, כשאתה עומד מול המיקרו ומחכה שלושים שניות, מה בעצם הבעיה? הכל מושלם באותו רגע, לא? בהווה תמיד הכל בסדר.
הספר מורכב מאוסף של תשובות של אקהרט טולה לשאלותיהם של תלמידיו. לפעמים קשה להבין על מה לעזאזל הוא מדבר, אבל כשמתחברים לכוונה שמאחורי המילים, אפשר להגיע למקומות מעניינים ביותר. ה"הווה" / נוכחות מתגלה כשער רב עוצמה שיכול להוביל לאושר ושלווה.
זהו, שיהיה לכם חג שמח, ואם בא לכם, אפשר כמובן להתעלם מכל מה שאמרתי ולהישאר נאמנים ליהדות / נצרות / איסלם / אתיאיזם או מה שזה לא יהיה שנותן לכם תחושה טובה במקרה הטוב, ותחושה של עליונות על בני אדם אחרים במקרה הרע.
ערב חג הסוכות התקבצו מנהלי אתר 'בחדרי חרדים', דוד רוטנברג ודוב פוברסקי, לשיחה גלוית לב • בראיון ראשון מדבר 'דוד10' על הכל: ניהול הפורום, אינטרנט, ליקוי השמיעה, עולם התקשורת, העיתונאים, קרית ספר, הייעוד והמטרות • האחד שמאחורי ה-10 • מיוחד
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לאחר שבעים שנה של קומוניזם בניית סוכה ציבורית ברוסיה דומה להפשרת שלג עם תום החורף. הסוכה הציבורית מחממת לב כל יהודי, אפילו בערבות סיביר.
בחמש עשרה השנים האחרונות היהדות התעוררה לתחייה בכל רחבי רוסיה, וכאשר מדובר בחג הסוכות מדובר בנס של ממש שכן חג זה נשתכח כליל מן התודעה היהודית בשל הסכנה שהייתה כרוכה בבניית סוכה תחת השלטון הסובייטי.
ברצוני לשתף אתכם בסיפור ששמעתי לפני כמה שבועות בעודי מבקר בעיר קאזאן שברוסיה השוכנת במחוז טטרסטן שהוא מוסלמי ברובו.
בבית הכנסת, אחרי תפילת שחרית נאה עם החזן הרב יצחק גורליק, רבה הראשי של קזן, הוצגתי בפני יהודי בשם משה עדינוב, רופא שיניים מקומי בן 65 המשתתף מדי יום בתפילות. כששאלתי אותו מה מביא אותו להשתתף בתפילה מדי יום הוא סיפר לי את הסיפור הבא אותו אספר בלשונו:
"אבי היה ר' נחום אליהו עדינוב. הוא היה סופר סת"ם בקזן לפני מלחמת העולם השנייה. למרות שהוא הוסיף לשמור על קיום המצוות בסתר, אני נאלצתי ללכת לבית-ספר ממשלתי (לא היה בעיר בית-ספר יהודי). הלכתי אפוא לבית הספר בכל יום, גם בשבת. בביתי ספגתי חינוך למצוות וחגי ישראל ככל האפשר. אבי שחשש לעתידי היה שב ומזהיר אותי שלא לספר לחברים מה אנו עושים בבית. "היה יהודי בבית ורוסי ברחוב" הוא היה אומר. לו הייתי שומר מצוות לא היה לי כל סיכוי להתקבל לאוניברסיטה.
"חיינו בבית עץ פרטי – לא בבניין משותף כמו רוב תושבי קאזאן. מאחורי הבית הייתה לנו מין מרפסת קטנה. מדי שנה בחג הסוכות היה אבי מכסה את הגג בעלים ובענפים ומזמין רבים מידידיו היהודים. הסוכה היחידה בעיר הייתה בבית שלנו והיא נשמרה בסוד. אבי היה מקדש על היין ומספר סיפורים על החג בלחש. חוויית החג נחרטה עמוק בזכרוני.
"בשנת 1965 הלך אבי לעולמו ואני ירשתי את הבית. רציתי להמשיך את המסורת של חג הסוכות עבור הילדים. חשבתי לעצמי כי אבי השתמש רק בענפים ובעלים בשל חוסר אמצעים כלכליים, אך אני אפאר את הסוכה! היו לי חברים שעסקו בייצור אלומיניום ובכל שנה הייתי מתקין גג אלומיניום חזק מעל למרפסת. הייתי גאה מאוד שהצלחתי להמשיך את מורשת אבי עליו השלום.
"בשנת 1998 הגיעו הרב יצחק גורליק ואשתו לעיר. הם חגגו את חג הסוכות בפומבי ואני הייתי גאה ושמח לראות סוף-סוף את החג המיוחד יוצא מן המחבוא. באותה שנה הזמין אותי הרב גורליק לסוכה המפוארת שבנה. כשנכנסתי לסוכה ראיתי את הרב גורליק אוחז גביע יין בידו, נרות דולקים על השולחן ומעל ראשו סכך של עלים וענפים!
"התחלתי לבכות. לפתע קלטתי מדוע אבי השתמש בעלים ובענפים, וכי ב-30 השנים האחרונות לא נהגתי כשורה... היכן טעיתי? הרי בסך הכול רציתי לפאר את הסוכה!
"הרב גורליק ביקש ממני לספר את סיפורי, ולאחר-מכן אמר: "משה, אני רוצה להבטיח לך שאביך מסתכל עליך מן השמיים – ומחייך. אני מבטיח לך כי אלוקים נהנה מאוד מסוכת האלומיניום הפסולה שלך – כי עשית זאת מכל הלב ובאהבה". מאז המשכתי ללמוד על התורה והמצוות, אני ומשפחתי מעורבים מאוד בחיי הקהילה".
ברוסיה רוב הסוכות נבנות ליד בתי הכנסת (קשה לבנות ליד בניינים) וחג הסוכות הפך לאירוע קהילתי מדהים. למרות הקור האופייני לעונה זו, כולם יוצאים החוצה. וכשכל-כך הרבה אנשים שרים, מבלים יחד עם המשפחה, צוחקים, משוחחים ונהנים מדברי תורה, הסוכה מחממת את לב כולנו.
זהו הסיפור של חג הסוכות ברוסיה וסיפורו של הניצוץ היהודי: גם שבעים שנות קומוניזם לא הצליחו לכבות אותו.
1.שמרו על טוהר המלה.
2. אל תיקחו שום דבר באופן אישי.
3. אל תניחו הנחות.
4. עשו תמיד כמיטב יכולתכם.
הנה קישור לסרט ווידיאו של תפילת הלל בהושענה רבה עם ר' שלמה קרליבך ז"ל . התקציר ארוך מידי(מקסימום 500 תווים)
הנה קישור לסרט ווידיאו של תפילת הלל בהושענה רבה עם ר' שלמה קרליבך ז"ל .
http://www.tsofar.com//zofar/mashtap/show.asp?id=43
לפתוח רמקולים ולהנות.
http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1229682
בע"ה ט"ו תשרי תש"ע.
חג הסוכות מיוחד במצוותיו.
הנה במצוות הישיבה בסוכה בכל גופו של האדם מתקיימת המצווה.
כמו כן בבנית הסוכה כל האיברים בגוף השתתפו במצווה זו.
למצוות הסוכה אין הגבלת זמן ואדם יכול לקיימה כל שבעת הימים
בכל רגע מעשרים וארבע שעות ביממה.
"בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות"
(ויקרא כג' מב')
"מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת" (סוכה כז)
העניין מצוי בנטילת ארבעת המינים : אתרוג,לולב, הדס וערבה.
שכידוע הם מסמלים את כל חלקי עם ישראל.
האתרוג : מסמל את הלב, פרי שיש לו טעם וריח, והוא מסמל את
הצדיקים והחכמים שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.
הלולב : מסמל את חוט השדרה של האדם הנותן יציבות לגוף.
יש בו טעם ואין בו ריח, כאותם בני אדם שיש בהם תורה אבל
אינם עושים מעשים טובים.
ההדס: מסמל את העינים, יש בו ריח אבל אין בו טעם, כאותם בני
אדם שיש בהם מעשים טובים אבל אין בהם תורה.
הערבה: עליה מסמלים את השפתיים, אין בה לא טעם ולא ריח,
כאותם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים...
אם כן, כיצד אני מגיעים לאחדות זו ?
ראשית, צריכים אנו להפנים כי לכל אחד מעם ישראל יש נשמה
שהיא חלק אלוקי ממעל, וכמו שאנו מצווים לאהוב את ה' יתברך
ואנו אוהבים אותו, צריכים אנו לאהוב כל יהודי שיש בו חלק
אלוקי ממעל.
שנית, צריכים אנו להיות מודעים לכך, כי מה שאין אנו אוהבים
בשני, אלו הפגמים או המידות הרעות שאנו מוצאים אצלו.
ואם הקב"ה הראה לנו שבחבר חסרון בדבר מסוים, עלינו להבין
שגם בנו מצוי חסרון זה, שאחרת לא היה מראה לנו הקב"ה
את החסרון אצל השני.
כדברי הבעל שם טוב, וכמו שאנו אוצים שישפטו אותנו ברחמים
וילמדו עלינו זכות, כך צריכים אנו לדון את חברנו לכף זכות.
מתוך אחדות זו, בוודאי נגיע לשמחה אמיתית של חג הסוכות.
חג סוכות שמח לכולם !!!
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1253805
שמח בסוכות של קדימה והליכוד
http://news.walla.co.il/?w=/1/1583569
http://cafe.themarker.com/mail.php?id=18260087
בחדרי החדרים של דוד רוטנברג • ראיון חג חושפני
ערב חג הסוכות התקבצו מנהלי אתר 'בחדרי חרדים', דוד רוטנברג ודוב פוברסקי, לשיחה גלוית לב • בראיון ראשון מדבר 'דוד10' על הכל: ניהול הפורום, אינטרנט, ליקוי השמיעה, עולם התקשורת, העיתונאים, קרית ספר, הייעוד והמטרות • האחד שמאחורי ה-10 • מיוחד
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=12588&cat_id=1
חג שמח!
http://cafe.themarker.com/index.php?sort=3&c=4&tid=0&siteid=1&title=%D7%97%D7%92+%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%97&t=11&x=12&y=4