גלריה
הקנקן ומה שיש בו
פרופיל
עוד גלריות (0)
מעט מהאור-ישעיהו גלינסקי
תגובות (56)
/null/text_64k_1#
בס"ד דליה אלעזר כתבה
חברות
(לחבור, רות = שורשים, בר = תבואה, תור = מקום חופש, תו = אות "שיר".....)
אם יש משהו שאני מודה עליו ומברכת זו העובדה שיש לי חברי נפש,
מהם חברי נפש? מהי נפש?
נ = 50 היכולת לקבל שינוי אצל השני מבלי שהביטחון שלי יתערער עקב כך
פ = 80 היכולת לעבור ממצב רגשי למצב רציונאלי באופן "חלק", מבלי לעורר אצלך סערות פנימיות, להישאר מאוזן לאור מידע שאתה שומע, שלא היית אתה באופן אישי עושה בחייך....להבינו מעבר "למסגרות" מקובלות...
ש = 300 להיות במצב המפרה איש את רעהו באופן "שוטף" (שותף),
בכל שיחה להיות קשוב ברמה מאוד מחודדת לפנים הנשמה, לתוך "הבטן התחתונה", "לשמוע" את הקולות הנסתרים בין המילים....לתת להם מרחב ולחייך מהנשמה באהבה רבה!!!
ח ב ר ו ת איננה סתם "מילה", חברות היא משמעות גדולה מעבר לנאמר, חברות היא קבלה !!!
(מה זה "אומר" כשאין לי חבר, מה זה אומר "שחבר" משרת אצלי רק "צורך" מיני?, מה זה אומר לגבי שיש לי רק חברים "זכרים"? ומה זה אומר שיש לי רק "חברות" נקבות? האם זה בכלל קשור??? האם טוב שיהיו לי מ-2 הסוגים???? )
ידידי היקר .הכח שמניע אותי היא אהבה.
אהבה למשפחה ,למדינה, לחברים וחברות
ואהבה לבורא עולם.תודה על הפוסט
המקסים שושנה
היי !!
כן חושך ואור , אהבה ושנאה , כולם נבראו כדי לעזור לנו להבין את האמת .
דור "עגל הזהב " הוא דור שאמור לקבל את התורה ישירות מאלוהים ומנביאו ,
אבל לא מוכן לחכות כל כך הרבה זמן ( דור האינסטנט ) .
אז זהו דור שיצטרך ללמוד הרבה , תוך כדי הרס עצמי , וזה גם לימוד חשוב .
אני חושבת שכולנו בנויים מהרבה מרכיבים .
, אנחנו לא רובוטים , ויש הרבה מרכיבים מאד עדינים שגורמים לנו לחיות וגם למות בדרך זאת או אחרת .
גם עם בן אדם שרוי לגמרי בחושך , כלומר בהבנות לגמרי לא חיוביות ,
הוא בתוך לימוד חשוב מאד בשביל עצמו , ובלי החלק הזה אולי לא יגיע אף פעם לאור ,
גם למדינות יש לימוד חשוב , ויש תקופות מוארות ויש תקופות חשוכות , מדינת ישראל לא הייתה קימת לולא השואה
התקופה הכי חשוכה של העולם ובמיוחד של העם היהודי !!!!!
אבל השואה דחפה את היהודים לאור, למדינה משלהם . עכשו שוב אנחנו שרויים בחושך
והחושך שבו אנו שרויים יאלץ אותנו לחפש את האור ואנחנו נמצא אותו , השאלה היא כמה נצטרך להקריב בשביל למצוא את האור שוב
כשאני נמצאת במקום חשוך , אני מרגישה רע , אני רוצה לצאת מהמקום , ואני עושה כל מאמץ להתרומם למעלה לכיוון האור ...
תודה על ששיתפת ושבת שלום
קליפסול שאננון
ראש חודש טוב גם לך ידידי,
מה שמניע אותי כשמניע, היא האמונה
בבורא עולם שתמיד מלמד אותי שיעורים גם אם בעין המתבונן נראים קשים מנשוא, בבורא עולם, ששומר, משגיח ומכוון את צעדיי, ומעניק לי את הכוחות האחרים שהזכרת בכדי לנתב לעצמי את הדרך הנכונה לחיים מלאים.
ישעיהו ידידי
היה לי אישית מאוד קשה לקרוא את הפתיח לפוסט
האמת.... אני לא בדיוק ירדתי לסוף דעתך
אני מקווה שאני לא נימנת באיזו שהיא רשימה אצלך
כשם שאני לא מקטלגת כאן את חבריי (-:
* כוכב שיאיר את השבת על החלק השני של הפוסט
תודה על השיתוף ידידי
ואל נא בכעסך,
ערב ניפלא
חיה
תודה לך ישעיהו היקר!
כתבת יפה !!!
מאחלת חודש טוב ומואר לכל בית ישראל
ורק שמחות ואושר
תבורך!
.gif)
צטט: בת-קול 2009-11-19 01:18:09
מסכימה איתך שמעט מהאור דוחה את החושך
מאחלת לכל אחד ואחד שימצא את האור ששיך לו
ויאיר לו את החודש החורפי הזה.
מאד נהנית לקרוא אותך
ומגיע לך כל יום כוכב על היחס הטוב לחבריך
ועל ההשקעה שאתה משקיע בפוסטים בקליפים ובתמונות
וגם על התגובות המעניינות
חודש טוב עם הרבה אור (לא קצת..)
בחר באור תמיד כדרך חיים
רותיל'ה
היי ישעיהו יקר, הכוח המניע אותי הוא הכוח האנושי, החברי,
פעם הייתי מופעלת מרגשות באופן מאוד בולט....מישהו היה "אומר משהו" והייתי לוקחת זאת למקום אישי פנימי
, אם היו אלה דברי אהבה = הייתי שמחה ואם היו אלה דברי כעס, ביקורת, קנאה, רכילות = הייתי מגיבה "קשה" באותו האופן רק יותר מוחצן.....סבלתי מאוד!!!
הבנתי דבר חשוב ביותר,
אף אחד לא באמת עושה מעשה כדי להרע לאחר,
כל אחד פועל מהמקום שמבין, מרגיש ומתרגם מציאות מסויימת לחייו ע"י מערכת החושים שלו.....ומה לעשות, מערכת החושים של כ"א מתרגמת שונה מציאות אחת! לכן, כשנבין שאין בדבר מסויים שום כוונה להרע לנו, נירגע, ונפעל בשלמות עם מה שיש לנו להציע לעולם הרחב...(כמו הפוסטים שלנו),
אני אישית אדם מאוד עסוק, ויחד עם זה הרשת החברתית חשובה לי, חשוב לי להביע עצמי וחשוב לי לקבל מיידע מבחוץ.....שיקולי הם לא שיקולים של מי נתן לי כוכב או תגובה.....אני מאמינה שמי שביקר אותי זו ברכה, ומודה על כך! כך עושה עם אחרים....לא מגיעה לכולם ולא כל החומרים מעניינים אותי.....אוהבת כנות, אמת ודייקנות עם עצמי...לא אתחנף ואומר מה שלא בליבי.....ומצד שני כשאגיד, אגיב או אתן דעתי היא תהייה שווה למה שבליבי!
אתה אדם רב פעילות, חומרים רבים יש לך, מרגיש לי עומס לקרוא את כולם.....ולכן קשה לי איתם....מצד שני לומדת הרבה מתגובותייך שהם יותר קצרות וענייניות עבורי....! אתה אדם מבורך, חכם מאוד ושמחה שאתה חברי כאן.....
אם קשה לך איתי לא אפגע שתסיר אותי ממערכת החברים שלך, אבין!
בס"ד
אתה מקסים בתכנייך רבי המשמעות המנוסחים תמיד ותמיד בקצרה ולעניין!!!
"יישר כוח" ביטוי קטן לפעולה גדולה.
תודה רבה על התובנות שהארת את עולמי על הבוקר.
ענת אנג'ל משוררת ועורכת לשונית
חברת אקו"ם
מבלי בכלל להגיב לנושא
ואתך הסליחה,
מאחל לך ולכלל
חודש טוב,
עשייה טובה נחת ועונג.
תהיו ברוכים..
יום אור
אנו יכולים לבקש עד אין סוף בקשה מסוימת מן החוץ , אך אם המוכנות לא תהיה בנו ..
שוב ושוב "תאכזב" המציאות.
כאשר אנו עושים עבודת עומק , פנימה , נוכל ממש להרגיש את התנועה .. את הגדילה.
לא נוכל לומר בבטחה ולא נוכל לקבל הבטחה לגבי התוצאה של אותה תנועה ,
אך נוכל לחוש אותה.
תשומת הלב , כשהיא ממוקדת אל התנועה הפנימית שלנו ,בשילוב עם אמון והבנה ,
שהתנועה היחידה יכולה לבוא מן הפנים , היא אשר פורסת לנו את הדרך קדימה.
תנועה ומוכנות פנימית , אומרות : שחרור כל הכובל , כל המונע , ואם זאת ההבנה , שהחיים
אינם סטריליים ופתיחות לקבלת ה"יש" , למרות חוסר השלמות .
אחד ה"כובלים" ההודף קבלת בקשותינו , הוא החשש מאותו הדבר עצמו אשר אותו אנו מבקשים.
ניכנס לרגע פנימה עם זכוכית מגדלת ...
כאשר אנו מזהים , בקשה מסויימת , בחיינו , אשר יש לה כוח מניע בתהליך ההתפתחות שלנו -
לדוגמא : אדם המבקש כסף - והופך את הבקשה לכוח מניע - קם בבוקר מוקדם לעבודה נוספת,
בונה הווי חיים סביב העבודות שלו , ההימורים שלו , העסקאות שלו וכו..
אדם אחר הכוח המניע הוא הרצון לזוגיות , הוא יהיה מוכן לעבור חוויות רגשיות ולהתפתח מתוך
אותה בקשת היחד..
וכן הלאה .. נושאים שונים ומשונים לכוחות המניעים ..
נבין , קודם כל - האם הכוח המניע , ישב על חוסר או על יצירה.
לא בקלות אנו מוותרים על כוח מניע וכאשר אנו מוותרים עליו , אנו מבקשים למצוא לו תחליף מניע חדש. .
אנו עוברים דרך- מסע , יחד עם הכוח המניע שלנו .. עד שאנו מוכנים להכיל את הדבר אותו אנו
מבקשים ומשנים את הכוח המניע למניע אחר.
לעיתים עמוק פנימה קבלת הבקשה , יושבת על חשש ואף התנגדות.
בכדי להיכנס פנימה ולברר , יש להתמקד בבקשה אמיתית , אשר אנו יכולים לזהות כוח המניע.
1.נזהה נושא בחיינו ,שאנו מבקשים בעבורנו , אשר הפך להיות כוח מניע.
2.נכתוב לעצמנו - למה אני מבקש/ת את הבקשה הזו? - מה אני ארוויח מכך שאקבלה?
3.נברר דפוסים פנימיים ואמונות לגבי הבקשה שלנו.
לדוגמא: "אני מאמינה שמי שיש לו מספיק כסף נינוח ולא מתפתח כמו מי שחסר לו .."
או "מי שיש לו כסף יכול לנוח" או " זוגיות מביאה חום ואהבה " או" זוגיות כובלת". וכו..
נזהה ונלמד להכיר את האמונות שונות בתוכנו .
4. ניכתוב לעצמנו - מהוא הכוח המניע אשר אני מוכן/נה לשחרר ?
לדוגמא: המרדף אחר הכסף או אחר בן זוג. (להסכים לחיות ב"יש")
5. מהו הכוח המניע החדש שאני מוכן/נה לאמץ?
לדוגמא: איך אני פועל ביצירתיות עם הכסף שלי או איך אני שומר ומעשיר את הזוגיות הקיימת .
6.נזמן את תדר ה"יש" ונהווה אותו - ממש נרגיש עצמנו נימצאים במקום בו אנו מבקשים להיות .
7.ניפתח עצמנו לכוח המניע החדש שאנו בוחרים להזמין לחיינו.
8.נזהה את התנועה הפנימית ונפתח עצמנו אל המציאות החיצונית בסבלנות , קבלה ואמון.
שתביא את ביטוי התנועה הפנימית לכדי קיים.
גבישים תומכים לתהליך:
גבישים מעודדי שפע וחיבור אל ה"יש" -
פיריט .
טופז צהוב.
מושבת סיטרין.
מושבת קריסטל קוורץ.
לברדורייט.
גבישים שיעזרו לעודד שינוי -
משפחת הכלציות.
גבישים מעוררי מודעות:
פלואורייט .
לפתוח דלתות פנימיות :
אקוומרין.
פרידות.
האם אי פעם עלית על אוטובוס, נסעת במשך שעה שלמה, ולבסוף גילית שעלית על הקו הלא נכון?
דבר דומה קורה לנו לפעמים בחיים. אנחנו מתכננים תוכניות, מציבים לעצמנו מטרות, ולעיתים, לאחר ימים או שנים, מגלים שבמשך כל אותו הזמן נסענו בקו הלא נכון...
המשמעות המילולית של המושג "בבינת הלב" הוא "הבנת הלב". הלב נתפש כמקום מושבו של הרגש. גם היום, כשאנו מייחסים את מערכת הרגשות שלנו למוח, כולנו מבינים ביטויים כגון: "כואב לי הלב", "עשה לי טוב על הלב", "נשבר לי הלב" וכו'. אם תצליח להבין את הלב שלך, את הרגשות הפנימיים שלך – תזכה להכיר את עצמך.
רבים הם בני האדם שנותנים לחייהם לחלוף, תוך הנחת הנחות שונות ומשונות לגבי מי הם באמת.
רבים הם בני האדם שנותנים לחייהם לחלוף, תוך הנחת הנחות שונות ומשונות לגבי מי הם באמת. אולם, אנשים אלה אינם מוצאים זמן לעצור ולברר האם הנחות אלה נכונות. הם אינם מקדישים זמן לערוך פגישת היכרות עם עצמם. אינך רוצה להיות אחד מהם, נכון? הקדש מזמנך לבדוק ולגלות מי אתה באמת – אל תחשוש לגלות שה"אתה" האמיתי, הוא מישהו אחר לגמרי ממה שחשבת.
החיים שלנו רצופים משברים. זוכר את המשבר שעברת כשנכנסת לתיכון? הרבה יותר קשה היה המעבר לצבא. כך ממשיכים החיים, רצופים במשברים קשים יותר וקשים פחות. המשבר הקריטי מגיע איפה-שהוא באמצע החיים. אנשים מתעוררים פתאום לשאול: "לְמה אני חי? מה המטרה? האם בכלל יש טעם לחיים?" הם עוזבים את מקום העבודה, נפרדים מנשותיהם, עוזבים את הבית... בדומה לאותו רופא מצליח שהחליט לעזוב את הרפואה ולהפוך ל... צייר? אם הייתם שואלים אותו "למה?" הוא היה עונה: "תראו, מההתחלה לא רציתי להיות רופא, היו אלה ההורים שלי שדחפו אותי, היה לחץ חברתי, רציתי הכנסה בטוחה..."
לא קל להשתנות בגיל ארבעים. צריך בשביל זה המון אומץ ודבקות במטרה. הרבה יותר קשה אם מגלים את הטעות בגיל 50, 60 או מאוחר יותר!
להכיר את עצמך - זוהי תמצית החיים. קשה לקרוא "חי" למי שאינו מכיר את עצמו או את המניעים שלו. לאדם כזה אין שום הבנה למה הוא חי, למה הוא פועל, מאין הוא בא ולאן הוא הולך. הוא סתם רובוט, בובת תיאטרון...
אל תחכה למשבר. החיים קצרים מידי בשביל לנסוע נסיעות ארוכות שמובילות לשומקום.
איך מתחילים?
חשוב על מישהו מעניין במיוחד שהיית רוצה לפגוש, מישהו שהיית מאוד רוצה להכיר, לדעת מה מניע אותו, מהם הכוחות הטמונים בו.
ועכשיו תבין - האדם הכי מעניין שתוכל אי פעם להכיר הוא... אתה! יש לכם בדיוק את אותם הרצונות ואת אותם תחומי ההתעניינות. אתה ועצמך מונעים בדיוק על ידי אותם הכוחות, ומתרגשים מאותם הדברים. אין בעולם עוד אדם כזה שיוכל להתאים לך כל כך.
קח כיסא, שב, תגיד לעצמך יפה "נעים מאוד", וערוך היכרות בינך לבין עצמך. ערוך את ההיכרות בדיוק כמו שהיית עושה עם בן-דוד שלא פגשת כבר שנים. תשאל שאלות על החיים שלך, על הדרך שבה אתה צועד. גלה את החלומות שלך, החלומות שאתה עסוק בהגשמתם, ואלה שדחקת לקרן זווית.
ההיכרות צריכה להיות מעמיקה ולא שטחית - רד לפרטים הבסיסיים: אתה רוצה להיות עשיר, אתה רוצה להיות מפורסם, אתה רוצה להיות טוב, אתה רוצה להצליח, אתה מחפש משמעות וחשוב לך להיות יצירתי - אבל למה אתה רוצה את כל הדברים האלה? מה מניע אותך? מה באמת היית רוצה להשיג בחיים?
תהליך הגילוי העצמי מורכב מסדרה אחר סדרה של שאלות. בכל פעם צריכות השאלות לחקור עמוק יותר ויותר, עד ששורשי האמת הנסתרת יעלו ויופיעו על פני השטח. חשוב באילו עשר שאלות היית בוחר, על מנת להכיר טוב יותר חבר קרוב. אחר-כך שאל את עצמך את השאלות האלה, והמתן בסבלנות לתשובות. אל תדאג, אין כאן אף אחד שיעשה ממך צחוק.
- מה בכלל המטרה של החיים?
- מה המטרה שלי בחיים?
- למה בחרתי במקצוע בו אני עובד?
- איך אני מנצל את זמני הפנוי?
- מה מניע אותי לעשות את מה שאני עושה?
- מה באמת גורם לי לשמוח?
- האם אני מאושר כמו שהייתי רוצה להיות?
- מה יותר חשוב לי, עושר או אושר?
- מהן התוכניות שלי לעתיד? למה?
- מהם החלומות והשאיפות הסודיות שלי?
אל תופתע אם התשובות לא יקפצו לך מיד לראש, מדובר בתהליך שיכול להימשך לאורך מספר חודשים, אבל אל תוותר - היצמד לשאלות, ולבסוף תגיע להבנה – מה מניע אותך. התשובות נמצאות בך גם אם לעת עתה רק באופן נסתר. אתה בהחלט יכול להרשות לעצמך ליהנות מהתהליך - אחרי הכל יש לך שותף מקסים!
כאשר תגיע למצב שבו תכיר את עצמך באופן מושלם, אתה תשתנה וכל מערכות היחסים שלך ישתנו – ולטובה!
ולבסוף, שאלת השאלות:
לְמה אני חי?
אולי השאלה נשמעת פשוטה, אבל הרבה מאוד אנשים מתביישים לשאול אותה. איזשהו קול פנימי אומר לנו: "נו... בשביל מה בכלל לשאול שאלה כל כך בסיסית?" ההתנגדות הרגשית נובעת מהחשש שלנו מהחיפוש הפנימי הקשה, אבל, כדאי לזכור שכאשר תגיע למצב שבו תכיר את עצמך באופן מושלם, אתה תשתנה. כל מערכות היחסים שלך עם עצמך, עם הקרובים לך, עם העולם כולו, ישתנו – ולטובה!
ביטחון בקבלת החלטות
אנשים נמנעים לעתים קרובות מלהחליט, מתוך חשש שמא יטעו. ולמעשה, אחת הטעויות הגדולות בחיים היא להימנע מהחלטה.
קבצן אומלל המקבל מכתב בו הוא מתבשר על זכייה בסכום של מיליון דולר. אם אותו אומלל אינו יודע לקרוא, או אינו טורח אפילו לפתוח את המכתב, מה הוא - עשיר או עני?
זהו אמנם רק משל, אולם הנמשל עצוב לא פחות. הקב"ה נתן לנו בחירה חופשית, אשר באמצעותה נוכל לבחור בטוב, ולהגיע להחלטות הנכונות במהלך חיינו. אבל, אם איננו מודעים לעצם קיומה של אפשרות זו, האם בכלל ניתן לומר שיש לנו בחירה חופשית? התוצאה של אי ידיעה זו, היא חיים בהם אנו מחפשים את מי להאשים על כל דבר שלא הולך כמו שרצינו. אנחנו מאשימים את כל העולם, חוץ מאת עצמנו, אף על פי שאנחנו מרגישים ויודעים, שאת ההחלטה הנכונה היינו אנחנו צריכים להחליט.
לכל אדם יש פוטנציאל גדול בהרבה מזה שבא לידי מימוש בפועל. אם אתה לא מצליח למצות את הפוטנציאל שבך, אתה עלול לאבד את הביטחון ביכולתך. האם אתה יודע מהו הפוטנציאל שלך? האם ניסית לממש אותו? אתה מוכרח לעצור לרגע את מרוץ החיים. אתה עדיין לא מיואש לגמרי, עדיין לא ויתרת על העתיד, נכון?! בוא, הרי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. בחר באופן מודע לחיות את החיים האמיתיים, ולא להמשיך "סתם... איך שזורם...".
למד להכיר את ההבדל בין "לקבל החלטות" לבין "להיסחף" לאן שהחיים מובילים.
מתי הייתה הפעם האחרונה שבה בחרת בחירה עקרונית לגבי חייך? האם בחרת "לעשות בגרות" או שעשית מה שציפו ממך? האם בחרת לנסוע לחו"ל אחרי הצבא, או שנסעת כי זה מה שכולם עושים? בחרת ללכת לאוניברסיטה? או שאולי לא היה לזה שום קשר עם החלטה כלשהי. אולי זה היה משהו שעשית כי גמרת צבא וכל החברים הטובים שלך המשיכו ללימודים גבוהים. האם חשבת על אחד מהנושאים הללו באופן רציני? האם דנת בהם תוך העלאת טיעונים שונים של בעד ונגד?
דמיין את המונולוג הבא של סטודנט דמיוני:
למה אני הולך לאוניברסיטה?
כדי לקבל תואר.
למה?
כדי למצוא אחר-כך עבודה טובה.
למה?
כדי שאני אוכל להחזיר את שכר הלימוד לאוניברסיטה.
באמצעות השאלות שהוא שאל את עצמו, מגלה הסטודנט טעות לוגית לגבי המניעים שלו. המניע האמיתי ללימודים באוניברסיטה אמור להיות רכישת ידע והשכלה.
עכשיו נסה את התהליך על עצמך, תוכל להיעזר בדוגמא:
למה אני רוצה להתחתן?
אל תתחמק מהתשובות. המשך לשאול "למה? ולמה? ולמה?" תהיה גלוי. זה רק אתה עם עצמך. תשאל כל מה שעולה בדעתך, התאזר בסבלנות ובעקביות, ובסופו של דבר תגיע לתשובה.
רק לאחר שאתה בוחן לעומק, אתה יכול להגיע להחלטות נבונות ובטוחות.
במקביל, נסה להבין מה הדבר שמפריע לך כשאתה לא בטוח מה צריך לעשות? מה מונע ממך להיות אתה עצמך? מדוע אתה לא מסוגל לקבל החלטות? האם זה נובע מאי הידיעה איך להגיע להחלטות? אולי אתה מטיל ספק בנכונות החלטותיך לאחר שהגעת אליהן? אולי סתם לא בא לך להחליט?
התודעה היהודית מאפשרת לך ליהנות מהתהליך שמוביל אל ההחלטה, ומההחלטה עצמה. אם תעסוק בעולם שבו אתה חי תגלה שהדרך הרביעית - "בבינת הלב" הביאה אותך לאהבת הדינאמיקה שבחיים.
הפרד ומשול
בכל פעם בה אתה מוצא שקשה לך לקבל החלטה, נסה לגלות מה בעצם מעכב אותך.
הדרך היחידה למנוע מהבעיות שלנו לשוב ולתקוף אותנו מאחור, היא להישיר אליהן את מבטנו.
לכל אדם יש בעיות. המפתח לפתרונן מצוי רק בידיו של מי שמודע לבעיות שלו. עלינו להבין שהדרך היחידה למנוע מהבעיות שלנו לשוב ולתקוף אותנו מאחור, היא להישיר אליהן את מבטנו.
אם נמשיך בדוגמא של הסטודנט, נוכל לשאול – "מה מפריע לו לממש את המטרה האמיתית בלימוד - לרכוש ידע והשכלה?" עריכת רשימה של "מחסומים" על גבי פיסת נייר, תהיה צעד הגיוני בכיוון הנכון. הפרדת המכשולים והגדרתם, תהפוך אותם לנקודות ברורות ומאתגרות המצפות לפתרון.
שאל את עצמך:
- האם אני עצלן? מדוע?
- האם אני לא מאורגן? מדוע?
- האם אני כעסן? מתי זה קורה לי?
- האם אני מרגיש נחות? מתי?
- מה גורם לי לקנא?
- מה גורם לי להתנשא ולהתגאות?
- האם קשה לי להחליט? מדוע?
- האם יש לי משמעת עצמית?
- האם חסר לי ביטחון עצמי?
- מדוע אני לא לוקח יותר יוזמה?
תכונות אופי שליליות הן שורש הבעיה. מהן נקודות האופי השליליות שלך? העלה נקודות אלה על הכתב, ואז נסה לבחון אילו מהן משפיעות עליך בצורה החזקה ביותר; בשלב הבא נסה לברר אילו דברים גורמים לתכונות אלה לבוא לידי ביטוי ומה מעורר אותך להגיב בצורה שלילית; בשלב האחרון נסה למצוא לעצמך דרך עוקפת יעילה.
נכון! עבודה על כל השלבים בזה אחר זה עשויה לקחת זמן רב. אבל במלוא הכנות – יש לך משהו חשוב יותר לעשות?
היה מודע לרגשותיך
עד כמה אתה מודע למערכת הרגשית שלך? נסה לבדוק את עצמך, איך אתה מרגיש - שמח? כועס? מתוח? עצוב? תחושות ורגשות הן נקודות ציון חשובות, המצביעות על המתרחש מתחת לפני השטח. כשיש לנו חום אנחנו מודדים אותו בכדי לדעת עד כמה אנחנו חולים. על פי התודעה היהודית, לפני שנוכל להתחיל ולטפל בבעיות שלנו, עלינו להשתמש ב"מד-חום רגשי" בכדי למדוד מהו בדיוק מצבנו העכשווי.
נסה לברר – מהו הדבר שמטריד אותך, מה או מי גורמים לך ללחץ? האם מדובר בבעיה פנימית או אולי חיצונית? הגדר את הבעיה לפרטיה.
נניח שאתה 'מצוברח'. מדוע?
- בגלל שהבוס "ירד" עלי בעבודה ללא כל סיבה.
- אז למה יש לי כזה מצב רוח?
- כי החזרתי לו!
- אז מה? למה זה עדיין מטריד אותי?
- בגלל שאני מרגיש שאני לא יוצלח.
- מה?! אני לא יוצלח? הרי הוא זה שהיה לא בסדר!
צא מעצמך ונסה לתפוש את הנקודה האמיתית. אם לא תבדוק את הדברים בצורה רצינית, תמשיך להאמין שסתם אין לך מצב-רוח והראשונים שירגישו בכך יהיו הילדים שלך, כשתצעק עליהם בבית...
לאחר שהצלחת להגדיר מה בדיוק גורם להתפרצות הרגשות השליליים שלך, נסה למצוא דרכים לעקוף מפגשים עם גורמים אלה - או שתימנע מלהיכנס לסיטואציות שעלולות לגרום להתפרצות, או שתכין את עצמך היטב לקראת הפגישה הצפויה איתם.
עליך לעקור מהשורש מניעים שליליים שפוגעים בהתנהגות שלך. נניח שאתה נותן צדקה. שאל את עצמך מדוע? מניע אחד יכול להיות אנושיות ורחמים. מניע שני - להרגיש שאתה תורם לחברה. המניע השלישי יהיה להרגיש שאתה עושה את מה שנכון. כל אלה הם מניעים נכונים וחיוביים. מניע שלילי לנתינת צדקה הוא "אני רוצה שאנשים יעריכו אותי." זהו מניע הרסני.
אם בדקת ומצאת בעצמך מניע שלילי שכזה, אז בפעם הבאה שתיתן צדקה, תן אותה בצורה אנונימית. נסה לנטרל את המניעים השליליים – זכור כי הם הרסניים.
בצורה דומה נתייחס לרגשות החיוביים. עליך להיות מודע לדרך שבה המצב הרגשי שלך משפיע על החלטותיך. לדוגמא – אל תקנה מערכת סטריאופונית חדשה כשאתה באופוריה. חכה מעט וחשוב על זה שוב.
בחן את עצמך וגלה מהי בדיוק הנקודה שגורמת לך אושר. תוכל להגיע להרבה יותר התרוממות רוח, אם תתכנן דרכים מעשיות להגיע אל האושר. התעוררת בבוקר בהרגשה נפלאה - השמש בהירה יותר והציפורים שרות יפה יותר, אתה מלא במרץ - איזה יום נפלא... עצור! נסה לנתח ולהכיר את ההרגשה הזאת, וכעת לַמֵד את עצמך איך לקום על הצד הנכון – בכל בוקר!
דוגמא נוספת – עשית עבודה טובה והבוס החמיא לך. שים לב – האם אתה צריך את המחמאה הזאת, כדי לדעת שעשית עבודה טובה? מובן שלא! למד את עצמך ליהנות ולשמוח מעצם עשיית העבודה הטובה, וזאת מבלי להיות תלוי במחמאות מאחרים.
שלום בין הגוף לנשמה
לכל אדם יש שאיפה לגדלות. אנחנו רוצים לזכות בהערכה עצמית, בכוח, בתהילה... אנחנו רוצים להתקדם, להיות חזקים, לבחור בטוב, ולפעמים אפילו לשנות את העולם.
ובכל-זאת יש בנו כוח נגדי שקורא לנו להתחמק מאחריות, להיכנס למיטה ולהתכרבל מתחת לשמיכה.
בדרך כלל נוהגים לומר ש"החיים יפים", אבל יש בינינו אנשים רבים שלא מרגישים כך. הרגשות שלהם מונעים מהם את האפשרות ליהנות מהעולם, הם מסתובבים ועוברים את חייהם בהרגשה שהחיים "גדולים עליהם" – כמה קשה לחיות!
גם בך קיימת נקודת קונפליקט פנימית משלך. מצא אותה ונסה לברר: מה אתה באמת "רוצה", לעומת מה ש"בא" לך. ניגודיות זו היא הקונפליקט שבין הגוף הגשמי, ובין הנשמה הרוחנית.
כאשר אתה מזהה את נקודת החיכוך, תוכל לגלות בכל זמן נתון מי מדבר אליך – הגוף או הנשמה. כך תוכל לחיות בדרך הנכונה ולבחור בטוב.
העובדה שרעיון מסוים גורם לך להרגיש שלא בנוח, עדיין לא אומרת שהרעיון לא נכון עבורך.
הצעד הבא יהיה להשלים בין הגוף לנשמה. הדרך הקלה ביותר היא כמובן לוותר על שאיפות ההתעלות שלך, ולכפות עליהן את רצונו של הגוף. אבל אי אפשר לבנות את החיים על הדרכים הנוחות בלבד. העובדה שרעיון מסוים גורם לך להרגיש שלא בנוח, עדיין לא אומרת שהרעיון לא נכון עבורך. קשה לשבור הרגלים, וכל שינוי באישיות, אפילו חיובי, עלול להפחיד.
מה אתה מעדיף – להיות עשיר או מאושר? בסדר, נניח שאתה מעדיף להיות מאושר. עכשיו דמיין את דו השיח הבא:
"בוא, אני אלמד אותך איך להיות מאושר. כל מה שאתה צריך זה לרצות להשתנות."
"אוהה. כמה שהייתי רוצה להשתנות, אבל אני לא יכול כרגע, בעוד שבוע מתחיל הסמסטר."
"באמת? אני מוכן לשלם לך 10,000 דולר לשבוע, בשביל לעבוד על האושר."
"מצוין. איפה נרשמים?"
"מעניין... חשבתי שאתה לא יכול עכשיו..."
נוח לנו להסתתר מאחורי טיעונים הגיוניים: "אני עלול להשתגע מרוב מחשבות על מהות החיים! אף אחד לא יודע מה באמת המטרה של החיים. אין לי סיכוי להצליח. ממילא אי אפשר לעשות עם זה שום דבר. בכלל לא אכפת לי. חבל על הזמן...!"
חז"ל מלמדים אותנו שהאדם אינו חוטא אלא ברגע של אי-שפיות. אם כך, לפחות תהיה מודע לכך שאתה צריך לשמור על ערנות ולהיזהר, השיגעון הוא האויב שלך. אם תסטה מהדרך אתה עלול לשלם על כך בסוף הנסיעה.
נו... אז אתה רוצה להשתנות? מה יש לך נגד שינוי? גלה את נקודת הדחייה הפנימית של הגוף. אנחנו כל-כך עצלנים! הגוף רוצה רק לישון – "אה.... אני לא רוצה להשתנות... טוב לי גם ככה. נוח לי בעצבות המלנכולית שלי".
האם החשיבות שבאיתור הנקודה הבעייתית ברורה מספיק? במלחמה, כמו במלחמה - אתה מוכרח להגדיר ולזהות את האויב שבו אתה נלחם – "הפחד להשתנות".
אם אתה ערני, תוכל לזהות את האויב, ולהלחם בו. אמנם יש סיכוי שתפסיד בקרב נגד הגוף, אבל לכל הפחות אתה יודע ובטוח שאתה פועל נכון: "אני יודע מה שאני עושה!"
פיתוי הגוף
על פי התודעה היהודית, האדם מורכב משני חלקים מנוגדים המשולבים זה בזה – גוף ונשמה. שילובם של שני חלקים אלה יחד, אינו מוזר פחות משילובם של אש ומים.
הנשמה שואפת להתקדם ולהתעלות. היא מתחננת אליך לבחור בטוב, ולבצע. מנגד, ניצב הגוף ומושך כלפי מטה. הגוף שונא מאמץ, כל שינוי נראה לו קשה מידי.
ראשית, למד להכיר את האישיות הרוחנית שלך. למד מהו הכוח המניע אותך. אל תיתן לבחירה החופשית שלך להיעשות בתת מודע. הרוחניות שלך היא ה"אתה" האמיתי. רק אם תלמד לזהות את קולה של הנשמה, תוכל לדעת כיצד לפעול.
עכשיו, כשאתה יודע מה רוצה הנשמה (מה שאתה רוצה!) הגיע הזמן לשחד ולפתות את הגוף. ברר לעצמך מה תרוויח מהמאמץ - "למה אני מוכרח להתאמץ? מה יצא לי מזה?". אתה חייב להביא את הרצון שלך להבנה רגשית - "מה אני עלול להפסיד?", "מה אני עשוי להרוויח?". רווח והפסד הם השפה המובנת לגוף. ברגע שתרגיש את הרצון לפעול, יצבור הרעיון הרוחני מספיק כוח ואתה תוכל לצאת לדרך המעשית.
זוהי הנוסחה הסודית: זהה בעזרת השכל ושחד את הלב. לדוגמא: אם אתה משוכנע מבחינה רגשית בחשיבות ובתועלת של מיצוי החיים, אז גם אם תתכסה בזיעה קרה, וגם אם הלב שלך יפרפר נואשות, בכל זאת תמשיך להתקדם, משום שהחלטת: "זה מה שאני רוצה!" ומשום שאתה יודע ומרגיש עד כמה ההחלטה שלך חשובה.
על מנת למנוע רתיעה שלילית, אתה צריך להגיע למצב שבו המערכת הרגשית שלך תחוש בנוח עם השינויים שאתה עובר. למד להרגיע את הגוף, פתה את הגוף ואמור לו: "זה לא כל כך גרוע. זוכר את הפעם האחרונה שבה התאמצת, איזו הרגשה נפלאה הייתה לך אחר-כך!" עודד את עצמך, כמו שמעודדים ילד קטן בצעדיו הראשונים, תוכל גם להבטיח לעצמך פרסים על התקדמות טובה.
רגע! אל תגיד שזה לא עובד ככה. אתה אפילו לא ניסית. אל תוותר מראש על סמך אינטואיציה או הנחה קדומה. אתה צריך להבין שככל הנראה עדיין לא הצלחת להביא את הרעיון למצב שבו הוא יהיה מעשי עבורך.
התחשב בדרך שבה הגורמים האנושיים הבסיסיים משפיעים עליך: תחושת ביטחון, הערכה עצמית, כבוד וגאווה, תאוות, לחץ חברתי, רכושנות... עליך להקדיש תשומת לב מיוחדת למידת היכולת שלך לקחת אחריות. בא נניח שעשית טעות, ואתה רוצה להתנצל בצורה ישירה וגלויה. ובכל זאת אתה מרגיש שהיית מעדיף לשכוח מכל העניין, להסתתר, להתחמק ולהגיד: "מצטער, אבל זאת לא אשמתי."
זהו המוקש – אתה רוצה להיות יציב, עקבי ובעל עוצמה – ובכל זאת אתה עדיין מרגיש חסר בטחון. הבחירה ללכת בנתיב אותו מתווה הנשמה, אינה באה באופן טבעי, אלא דורשת הרבה זמן והרבה מאמץ.
דע מה אתה יודע
אל תשלה את עצמך שברגע שמבינים משהו, מיד חיים על פיו. אפשר בהחלט להאמין בדרך אחת ולחיות באחרת. לצערנו אנחנו עושים את זה כל הזמן. אתה יכול להאמין שזה חשוב לאכול אוכל בריא, ובכל-זאת לחיות על צ'יפס ועוגות שוקולד.
אם אנחנו מבינים רעיון בצורה כללית ושטחית בלבד, יהיה לנו קשה להישאר צמודים אליו כשהדרך מתחילה להיות קשה.
המעשים שלנו מושפעים ממידת הבהירות בה אנו תופסים את הרעיון. אם אנחנו מבינים רעיון בצורה כללית ושטחית בלבד, יהיה לנו קשה להישאר צמודים אליו כשהדרך מתחילה להיות קשה.
בפעם הבאה שבה אתה הולך ללוויה, שים לב לדבר הבא – כאשר הגופה יוצאת לדרכה מבית ההספדים, האבלים מתחילים לבכות. מה קרה עד עכשיו? למה הם פתאום התחילו לבכות? אולי הם בוכים משום שהם רוצים שהגווייה תישאר שם?! ברור שלא! לפתע פתאום מגיעה תפישת המוות – ההכרה שהאדם לא ישוב עוד. בהמשך, בבית הקברות, כשמכניסים את הגופה אל תוך הקבר, שוב בוכים הקרובים – בבכי זה באה לידי ביטוי ההבנה הרגשית לגבי סופיותו של המוות.
עד שלא תתאים את החיים שלך למציאות, תמשיך לחיות ב"עולם החלומות". אמנם כל צמיחה מתחילה במחשבה, אבל מחשבה בלבד לא מספיקה. כדי להגיע לביצוע, צריך שגם הלב ייקח חלק בכל תגלית חדשה של השכל. רק אז תוכל לשלב רעיונות אלה בחיי היומיום שלך.
אנשים רבים מאמינים באלוקים, אולם רק מעטים חיים עם האלוקים. האם זה הגיוני? אתה לא רוצה לחיות כל ימיך בסתירה פנימית. אם כן, אתה מוכרח להטמיע כל דבר שקיבלת כאמת בחיי היומיום. עליך לעשות הכול כדי שההבנה תהפוך לחלק בלתי נפרד מישותך.
ברור כשמש
כל אדם צריך להכיר את עצמו בצורה מדויקת ואובייקטיבית, בדיוק כמו שאין לו ספק שהשמש זורחת בבוקר. איך תוכל לדעת אם אתה צועד בדרך הנכונה? איך תוכל לדעת שאתה לא עושה שגיאה בדיוק עכשיו?
על מנת לפתח את יכולת האבחנה המדויקת, נסח ובטא בקול את חמשת העקרונות הבסיסיים שמנחים את חייך (ראה הדרך השלישית בעריכת שפתיים). לדוגמא – על פי היהדות, אהבה אינה זכות אלא חובה. האם זה הגיוני? עבד את הנקודה עם עצמך:
"מגוחך, אתה לא יכול להכריח אותי לאהוב."
"אבל אם יהיו לי ילדים, מי אמר שאני אוהב אותם?"
"איזו הגזמה, בוודאי שאני אוהַב את הילדים שלי!"
"אבל, איך אני יכול לדעת שאכן יהיה כך? איך אני יכול לנחש איזה מין ילדים יהיו לי, אולי הם יהיו ילדים מעצבנים ואני לא אוהב אותם?"
"אני אוהב אותם! ברור שאני חייב לאהוב את הילדים שלי!"
האם אתה מסוגל להבחין בסתירה? ברמה האינטואיטיבית, אתה יודע שאהבה היא חובה, אבל המושג אינו מספיק ברור כדי שתהיה מסוגל לבטא אותו.
תן לעצמך זמן, ובדוק את ההיבטים העקרוניים של החיים. שאל את עצמך שאלות בסיסיות על החיים בכלל, ועל נושא הנשמה בפרט.
- מהי משמעות הקיום?
- מה טוב בחיים?
- מהם הרגשות שלי לגבי האנושות?
- מהם החיים שלאחר המוות?
- איך אני מבין את מהות הטוב והרע בעולם?
- האם יש לי בחירה חופשית? איך אני משתמש בה?
- מה גורם לי לעצבות? האם זה בסדר להיות עצוב?
- מה אני מרגיש בקשר לאלוקים?
- האם אני גאה ביהדותי?
- איך אני מבין את השואה?
על חלק מהנושאים עלול להיות מאוד לא נעים לחשוב. ואם כך, שאל את עצמך: מדוע לא נעים לי לחשוב עליהם? מצא את הנקודה הפנימית.
אל תדקלם כמו תוכי דברים ששמעת בעבר. התאמץ להבין מדוע אתה מתנהג כמו שאתה מתנהג. אחרת, יתכן שאתה פשוט "הולך עם העדר". יתכן שהפנמת תפישות מקובלות מבלי לבדוק כלל עד כמה הן נכונות. הגיע הזמן לבדוק זאת!
עבור על כל הנושאים עד שתגיע לבהירות מקסימלית. בן אדם שיודע מה הוא מחפש – יגיע, ובכל מחיר. בדיוק כמו שאם תתכנת טיל חכם להתביית על המטרה – הוא יפגע.
ב"בינת הלב" – הדרך הרביעית לחוכמה
- אתה יכול לזהות את האמת, אם תחפש אותה בתוכך.
- רגשות הם כוח אדיר בדרך למטרה. הכר אותם. רתום אותם למשימה.
- זהה את הבעיות שלך. זוהי תחילת הדרך לפתרונן.
- אם אתה לא מתחיל בזה מיד ועכשיו, אין ספק שתעשה טעויות.
- אל תחשוש לגלות מי אתה באמת.
- השתמש בבחירה החופשית שלך באופן מודע, על מנת להגיע לחיים טובים יותר.
אם אתה כועס או מוטרד, ברר למה. מהו שורש העניין.
- אם אתה מתנהג בצורה לא הגיונית, לכל הפחות היה מודע לכך!
- המפתח לבריאות הנפש הוא החדרת האמת אל תוך הגוף הגשמי.
- אתה לא יכול להרשות לעצמך לחכות יותר מידי זמן עד שתכיר את עצמך, משום שאתה הוא האדם המרתק ביותר שתזכה להכיר אי פעם.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1321937
בס"ד
מוקדש לכל המגיבים-ות למרות העייפות
http://www.mako.co.il/music-news/local/Article-9acc04ae7c0a121006.htm
גלינסקי היקר
הנה נתתי לך את ,,,הכוככב הי''ט,,,,,
היה לך ח''י כוכבים והוספתי אחד=אחי,,,,:))
ואוי לך אם לא תיתן לי כוכב בחזרה,,,,כי כל ענייננו פה
זה הכוכבים לא?!קיצר,,,חודש מואר,,,,,,,,,
חברך היקר לדהמרקר
עמוס
ישעיהו יקר,
ראשית - שיהיה חודש טוב, מאיר ומבורך לכולללללם!
חודש של ברכה, של אהבה ושל הרמוניה
בנינו לבין עצמנו, בנינו לזולתנו ובינינו לבין האור האינסופי.
אני מבינה את רצונך בהדדיות.
מי שנותן, גם אם זה בתחתית תת המודע שלו, מצפה לקבל (משהו) בתמורה.
זה נשמע שאתה עובר שינוי כלשהו ומנסה ליישם אותו.
עלה והצלח.
עם זאת, הנתינה הנובעת מאהבה, מהלב, לא מבקשת תמורה, שכן, עצם הנתינה ממלאת את הלב ואת הנשמה.
וכך, בזה שנתת כבר התמלאת, כבר קיבלת.
אתה מחובר כנראה ליהדות, וחז"ל אמרו "שלח לחמך על פני המים".
אתה עשה את שלך. האור האינסופי ידאג להשיב לך כגמולך.
דוד המלך אמר "אל תבטחו בנדיבים". הביטחון אמור להיות באור האינסופי, הנותן ללא תנאי.
ולא בבני אדם, שפעם משיבים טובה תחת טובה ופעם לא (ולא חשוב מאיזו סיבה).
שכן האדם, מעצם היותו אדם, נתון הוא לשינויים. למצבי רוח וכד'.
ואתה, כמי שנוגע באור, יכול ללמוד מהשמש - היא נותנת אור, חום ואנרגיה, ללא תנאי לכולם. גם לטובים וגם לטובים פחות.
הבריאה מפרה את מי שמפרה (את הזולת, את הבריאה, את בעה"ח וכד').
וסליחה שאני אומרת זאת, אך זה לא נעים לשמוע תנאים.
בחברות אין תנאים. יש אהבה. יש קבלה. יש הבנה ועוד דברים שאני בטוחה שאתה מלא בהם.
כאשר נר מדליק נר אחר - אין הוא נעשה חסר בשל הנתינה לנר השני. אין זה גורע ממנו.
אלא להיפך - הוא יוצא אור גדול יותר.
שולחת לך הרבה אהבה 
וברכות לחודש של אור גדול בחייים
כזה אור גדול, שתאיר לרבים ולפרטים.....
אהבה ושלום,
שלומית
כל הכוחות המרכזיים מניעים אותנו ואני חושבת שכך צריך!
לאחרונה שאני חושבת על הילדים שלי אני מונעת יותר כי אין בעולם אהבה כמו של אמא!
פוסט מקסים יהושע שיהיה סוף שבוע מקסים לכולנו!!!
כוחה של אהבה :
"ילדתי זו את שזרעת את זרע האהבה
וכעת נוכחת לדעת-מה רב כוחה של האהבה .
כי עליך להקשיב לרחשי ליבך-לבבות אינם משקרים .
כעת יודעת את כי רק חיים נותנים חיים,
וכל דבר אשר תפיחי בו רוח אמונה ...יקבל חיים!
מבינה את את שפתה של אמא אדמה
וחוכמתו של העולם לך בהירה !
כעת אני יודע שהשמש שלך זורחת
פרח שמש שלי !"
ישעיהו, תודה על מחשבותיך. אני סבורה שאנחנו מורכבים מכל ה"כוחות" האלה ועוד, ושבהתאם לנסיבות חיינו, יום גובר הכוח הזה ויום ההוא.
שושי
חודש טוב ישעיהו,
אותי מניעים האמונה והנחישות.
תודה על פוסט מעניין ומעשיר.
*
שלום חבר יקר..
אותי מניעים קצת מכל הכוחות שציינת
אבל הדגש הוא על אהבת אמת /רגש.....שאם אין אמת בהם מה הטעם!
חודש טוב לכולנו
מזי
"אך כדי שיהא לכם כיס ולב טובים בקשה צנועה לי אליכם-ן אני מגיב רק למי שמגיב לי"
ישעיהו לצערי איני מסכימה איתך כלל
ואיני עושה "דילים" של הגבות
אם התכנים שלך לרוחי אני אגיב
זה לא קשור אם תגיב לי
חשבתי שמשמעות כסלו זה לפתוח את הכיס(בקפה =כוכבים)
ואת הלב..
לשיקולך החברות ביננו
אסתר:)
יש כוח שנקרא כוח הריפוי?
אם כן אז הוא זה שמניע אותי.
ריפוי באמצעות מילה, הקשבה,
מגע, שליחת אור, ברכה, תודה
הוקרה, סליחה...
ריפוי באמצעות ההתרחבות
שקורית בלב שמאפשרת לקבל
כל פעם יותר אור.
לכל אחד יש שביל מיוחד
המוביל אל לבו:
מהו השביל המוביל אל לבך, ישעיהו?
יהשעיהו היקר, אין צורך לקחת את החיים קשה כ'כ , הרי באנו לזמן קצר כאן לכדור הזה, החיים בתוך הסאגה הזו הם הפרק הקצר, ההמשך יבוא , מרתק מעשיר ומענין לא פחות , אז השען לאחור , קח נשימה עמוקה, ותהנה משהותך כאן
בס"ד
אפרופו אור גם התורה מכונה אור כמו שנאמר "כי נר מצוה ותורה אור" אז משהו להאיר את הלבבות
ישעיהו שלום
המדיניות שהצגת נראית טובה, אבל אתה גם צריך ליישם אותה כלפי עצמך, ולהגיב לאלו המחוברים מולך.
אם אני מבין נכון , יש לך קשר לדת,כלומר האמונה בהשגחה בעלת משמעות כלפיך. כדי שיהיה אור
צריך למקד את המחשבה בכיוון הנכון ,במינון נכון, ולהבין מה סיבה ומה מסובב.
התמונה שרצית לזכור , מאפילה על כל השאר. ממשלת ישראל טעתה כבר כמה פעמים בדיוק מהסיבה
שלך, האור סינוור את הראיה , ומשמעו שהעינים לא רואות גם אחרי שהסינוור נגמר. כי הרשתית הגיעה לרוויה.
ראה מאמר שכתבתי בבלוג שלי בהחלטות נורמליות של ממשלת ישראל, ובהחלטות לא סבירות של ממשלה שגרמו לאסונות
ולשטיפת טירור המכונה אינתיפדה בשפתם. אגב: גיבריל טען שהיה מסתפק ב 250 אבל מה שראה במדיה בארץ שיכנע אותו
שעם קצת סבלנות והתעקשות יקבל 1150 , תקדים שלא היה מעולם .....
לכן הצלם שרצוי שתזכיר לעצמך מומלץ שיהיה אורו של הרב קוק, ואולי שיר של קרליבך לעידוד ,או פרשת השבוע.
פצע אינו אור - הוא חושך,
בתקווה שעזרתי לך לחשוב אחרת , אולי מזוית אחרת
בברכה
שמעון
חודש טוב לכולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
באהבה ממני רותי ביוטי עור שמח א'גל
בס"ד
ערב טוב לך יהושוע וחודש טוב..
אני כאשה עסוקה מאוד לא תמיד יכולה להגיב לעשרות הכתבות
שמציפים אותי מידי יום, משתדלת מאוד להגיב ולככב
וכמדומני שאני מגיבה או הגבתי לכל תכנייך.
אני נהנית לקרא את הדברים המעניינים שאתה כותב..
אך לא תמיד מצליחה להגיע לכולם ועל כך קבל התנצלותי.
בברכת לילה נפלא
תמי
בע"ה
חייכת אותי מאוד
אפילו גרמת לי נחת בנשמה חבר יקר
דע לך כי אתה בליבי גם אם איני מספיקה לבקר כאן...
כל עוד הנר דולק אפשר לתקן....
שיהיה לך חודש טוב ומבורך נשמה
לך ולכל בית ישראל...
ריגשת אותי ממש.
אילנה'.
מסכימה איתך שמעט מהאור דוחה את החושך
מאחלת לכל אחד ואחד שימצא את האור ששיך לו
ויאיר לו את החודש החורפי הזה.
מאד נהנית לקרוא אותך
ומגיע לך כל יום כוכב על היחס הטוב לחבריך
ועל ההשקעה שאתה משקיע בפוסטים בקליפים ובתמונות
וגם על התגובות המעניינות
חודש טוב עם הרבה אור (לא קצת..)
שולח לך הרבה אור יקירי...
וזכור שאף אחד לא יכול להציף אותך בכעסים שינאה ועצב...
זה אתה שבוחר להגרר לרגשות אלו..!
לילה נפלא!!
ישעיהו היקר
לפני שאתה קושט אחרים.............אתה יודע
ולמה כוונתי ?
הרבה פעמים אצלי לרוב לא הגבת וגם לא בכוכב בזמן שאני כן
כיכבתי לך וכתבתי.
אך עכשיו אני נזכרת שבעצם אצל אחרים אני כןם רואה אותך מגיב
טוב חבריקו, בכל אופן אני רואה שגם אתה לוקה בתופעה הגורפת לאחרונה
שכולם אבל כולם רוצים להתפרסם ולהיות סלבס
אז אתה יטוען שבקרוב תהיה סלבס............וואווווו
האם תרשה לי לספר לחבר'ה שפעם התכתבתי איתך בבלוג או לא ???
אנשים כ'כ מצחיקים אותי. כולם רוצים להיות כוכב נולד הא ???
תהיו כוכבים וסלבס אצל הקב'ה !!!!!!!!!!!!!!!!!!
תשפרו מידותיכם תעבדו על היראת שמיים שלכם !!!!
ואז תהיו סלבס נומבר 1 אצל הקב'ה וכל החבריה קדישא שלו !!!!!!!!!!!!!!!!!!!
[ נו נראה אם תמחק את תגובתי במילא עכשיו לילה ואף אחד לא קורא אך האמת מדברת בעד עצמה !!!!!!!!!!!!
.................לחכם ויאהבך !!!!
.gif){kind=link}
ראש חודש טוב לכם-ן.
חודש שתוכנו |שמן -אור -עור -נס,הקטנים שבינינו מצפים לדמי חנוכה ,אך לכל אחד מאיתנו יש רגעי חושך שבו הוא שוכח להצית מעט מהאור שבו והוא מחפש נואשות את שאהבה נפשו בשווקים ברחובות באתרים ולעיתים בחדרי אשפה ובערימות חיוכי-שוא.
בינינו כמה כותבים-ות כאן כי בוער הנושא בעצמותם-ן וכמה כדי להגיע ל
http://cafe.themarker.com/index.php?t=1&c=4&&sort=4
אז לך חברתי מהקפה שהיית החונכת שלי באתר המכונה \"מעט מהאור \" השתמשתי בשמך כמטפאורה למחשבה זו.כוכבים שלי האירו את שמיכם.אל תחכו למכה כדי לראות כוכבים.
אך כדי שיהא לכם כיס ולב טובים בקשה צנועה לי אליכם-ן אני מגיב רק למי שמגיב לי .והחלטתי להתרחק מכל אלו שדבריהם-ן גורמים לי חושך ,יאוש,עצב ושנאה.
קחו לתשומת ליבכם-ן
ולך אילנה ,בקרוב אגיע רחוק ולא אשכח מי הראה לי את הכיוון לפיסגה ומי |המלאך\" שעיצב את תכניי.
הנה רשימת החברים שלי
http://cafe.themarker.com/index.php?t=1&c=244199&fr=1
אם אתם-ן לא מתעתדים-ות להענות לבקשתי פשוט הסירו את שמכם-ן מרשימת חביריי .
אם רצונכם-ן בהתיחסותי אנא כבדוני בלינק או במילים שבונות ומקדמות מנאים-ות שדורשים-ות ומקיימים-ות.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7152
זיכרו \"מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך\"
מישהי כתבה שיר
גם כשמצב נראה נואש
והעולם עוטף שמיכה עבה של חושך,
תדעו שאור נמצא עמוק בפנים!
מסע אליו רבוי תלאות וקושי,
ארוך ומייגע לפעמים.
אך אל לנו לאבד תקווה!
הדרך ארוכה ושיעורים אין ספור
אבל עלינו להודות לחושך,
הרי רק בזכותו נגיע אל האור!
כול אדם נע בחיים סביב כוח שמניע אותו
1 כוח האהבה ביחסים: אנשים רבים הכוח שמניע אותם
אהבה אנשים אלו לא יתפשרו על אהבת - אמת גם במחיר
של להיות לבד : אין פשרות
2 כוח - הכסף : קבוצה שניה היא אנשים \"שמונעים \"
על ידי הכסף : החשיבה הרבה כסף יפתור להם את הצרות בחיים : אורח - החיים מושפע מכמות הכסף שצברו
3 כוח - האמונה :קבוצה נוספת נעים בכוח האמונה
התפיסה הכול תלוי בדת : רוב החיים שלהם נעים סביב הדת
4 כוח - הרגש : קבוצה נוספת מונעת על ידי הרגש
קבוצה זו בדרך כלל אנשים עם המון נתינה לחברה
אך אורח החיים מאוד מושפע על ידי הרגש הם יכולים
לעזוב מקום עבודה עם הרגישו שפגעו ברגשות שלהם
כנ\"ל גם במערכות יחסים : רמת הרגש גבוהה
5 כוח המיסטיקה : אנשים שאורח החיים שלהם נקבע
על ידי מזלות , רבנים , קלפים : אחד מעשירי ארצנו
סיפר שהוא לא עושה שום צעד כלכלי ללא עצת הרב
6כוח - האסרטיביות : אנשים דעתנים מאוד בדרך מצליחים
בגדול : המטרות שלהם ברורות בדרך כלל נתפסים כאנשים
חזקים בעלי יכולת רטורית גבוה ..
לסיכום : יש עוד כוחות רבים שלא הזכרתי אך אלו הכוחות המרכזיים ...
אז איזה \"כוח מניע\" אותך ?