מעודנת. חיוך מבויש וברק בעיניים.

יפיפיה!

ה"מונה ליזה"מתגמדת ליידה...

היא נראית כ"כ טהורה..כ"כ אצילה...

הייתי רוצה לדעת עליה יותר....

אשמח..

בטי

מסכימה עם כל מה שכתבו לפני, סבתא יפהיפיה וצילום שעצר רגע  כאילו היא נמצאת כאן ועכשיו.

זכתה לחיות כמעט מאה שלמה, מקווה שסיימה בשיבה טובה ולא בסבל.

ואתה,

קראתי שיש לך ייחוס רציני, עכשיו אתיחס אלייך ביראת כבוד , לא כמו קודם .

אשה מקסימה ויפיפיה שזכתה לנכד שהוא לא רק דומה לה,אלא גם מוכשר ויוצא דופן במובן הכי חיובי שיש.

באמת אישה יפה

התפוחים לא נפלו רחוק...

והיא גם נראית כל כך עכשווית משום מה

צילום נפלא.

מבט חודר...

אישה יפהפיה...

ואני - אוהבת את הבחירה שלה

להצטלם

עם חתול בזרועותיה.

זה עוד צולם בוינה עם הדנובא הכחולה?

יפיפיה היתה סבתך.

איזה תווי פנים מיוחדים.

והצילום של פעם...

תודה

אירית

מדהימה!!

שרי

יפהפיה !

מקרונה לי אור

מזל שהגעתי מאוחר.

אני לומדת שאתה נינו של מרטין בובר.

אני עוד זוכרת הרצאות ששמעתי בתקופה הסטודנטיאלית ב"מרכז מרטין בובר" על הר הצופים....

בוקרור,

שוב באתי לזון עיניי בסבתא אוה המרשימה.

משהו מיגנט אותי.

ויש לי עוד מילים, הפעם.

צטט: ענתושקה 2009-12-08 08:54:33

תמונה מ-ק-ס-י-מ-ה!

קשה להאמין שסבתא שלך לא בחיים. היא נראית כל-כך חיה.

 

זה אמנם לא מנחם

אולם יש לי תחושה שגם אם לא פיזית

מהותית, רגשית

היא עדיין חיה מאוד, חוה מאוד - אוה,

בלבו ונפשו של אבנר.

 

 

זה מעניין, לולא גווני התמונה והידיעה שמדובר בתמונה היסטורית, יש בתמונה הזאת גם משהו עכשווי.

למשל, הסוודר שהיא לובשת נראה סוודר מהתקופה של היום.

היום, קוראים לזה 'וינטאג' או רטרו...

האבלים, כולנו. :)

בכלל, כשאנחנו חושבים על סבא וסבתא או על אנשים מההיסטוריה, אנחנו מדמיינים בראשנו דברים כבדי משקל כמו עול, עבודה קשה, רצינות (בשונה מהדור הזה, שנראה לנו קצת סתלבטן). ופתאום לראות את התמונה של סבתא שלך, מחייכת ומחזיקה חתול, זה מחיה את העבר, גורם לנו להבין שגם פעם היו חיים שבהם עשו דברים פשוטים וקלילים יותר, כמו היום.

 

הדבר היחידי שמסגיר את העבר בתמונה הוא הבעת הפנים התמימה של פעם. זה מקסים בעיני.

 

מסכימה, מקסים.

ובנוסף, ייחוד מש-מהותי באישה שניבטת כאן,

בעיניי,

היא היישרת המבט הזו, אל המצלמה, אל המצלם.

בדומה, ולא בכדי אולי,

להיישרת המבט בצילום של אבנר, כאן בפרופיל...

ואם 'גנים', מישהי לעיל שאלה 'בקול רם'

שאלה ששתקתי -

בובר.

אז נכון, אנחנו לאו דווקא צלמים שלמים של אבותינו ואמותינו,

אולם ישנו מה שעובר

וזה הוסיף נדבך נוסף למארג חייך, אבנר,

שרק פיסה ממנו הכרתי.

תודה שוב

אילה

אני ממש אוהבת את התמונה הזו. תודה ששמת אותה. היא נעימה לי.

 

תמונה מ-ק-ס-י-מ-ה!

קשה להאמין שסבתא שלך לא בחיים. היא נראית כל-כך חיה.

זה מעניין, לולא גווני התמונה והידיעה שמדובר בתמונה היסטורית, יש בתמונה הזאת גם משהו עכשווי.

למשל, הסוודר שהיא לובשת נראה סוודר מהתקופה של היום.

בכלל, כשאנחנו חושבים על סבא וסבתא או על אנשים מההיסטוריה, אנחנו מדמיינים בראשנו דברים כבדי משקל כמו עול, עבודה קשה, רצינות (בשונה מהדור הזה, שנראה לנו קצת סתלבטן). ופתאום לראות את התמונה של סבתא שלך, מחייכת ומחזיקה חתול, זה מחיה את העבר, גורם לנו להבין שגם פעם היו חיים שבהם עשו דברים פשוטים וקלילים יותר, כמו היום.

הדבר היחידי שמסגיר את העבר בתמונה הוא הבעת הפנים התמימה של פעם. זה מקסים בעיני.

אני ממש אוהבת את התמונה הזו. תודה ששמת אותה. היא נעימה לי.

צטט: צליל-דורי קליין 2009-12-08 04:30:43

קשורה למרטין.?

 

אישה  מענינת הסבתא שלך..מקרינה שבחרה בחיים  מיוחדים..זה נכון?

כן , ביתו ,

כן , אהבה ואלטרואיזם .

קשורה למרטין.?

אישה  מענינת הסבתא שלך..מקרינה שבחרה בחיים  מיוחדים..זה נכון?

הגבתי בלא מעט מילים למרגלות השיר.

כאן, רק אכתוב:

איזה יופי של צילום.

אפשר להבין מדוע אתה בוכה

 כשאתה נזכר בה.

המבט שלה מיוחד

והחיוך שלה זהב

למה אתה כל כך מושפע מסבתא שלך

בייחוד עניין החתול מצא חן בעיניי

מוזמן לבקר בתמונה החתול אצלי בבלוג

מה שמדהים שזה היה החתול שלי

שטייל בגינת הירק שסבא שלי עמל ושתל בעת חופשה בביתינו

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1350718

ואוו.

איזו חיות ומתיקות.

נו, חשבנו שצמחת מהאוויר, אבל מתברר שלא.

:-)

הסבתא קורנת

והחתול מתוק!

ענת

כמה שהיא  י פ ה.

ואתם דומים. משהו בהבעה -  רכה ושנונה (בלשון המעטה (: ), במבט, בחצי חיוך טיפה הצידה..

מקסים לראות את השושלת 

יפיפייה ומרשימה.

מי מציץ משמאל ?

דומה לסבתא שלי שהייתה אלופה בלא לאפר.

אצלה האפר לא נפל עד שהגיע לפילטר או לאצבעות

וגם אז הגיע ישר למאפרה.

אבל החתול עשה לי את זה.

קצת פוזל עם כתם בצד המצח

ושורק (כנ"ל).

סליחה  - אבל אני כותב וצוחק בקול.

ברוח טובה ובחיוך- רון 

אני חושבת שהיא דומה לך...

איזו שושלת נכבדת. משפחת בובר. כבוד!

החתול שורק?

ח. :) 

אישה יפה

וגם החתולה חמודה.

כצילום זה נכס.

תמונה מדהימה.

סבתא יפהפיה.

ת.נ.צ.ב.ה

שבוע טוב,

ברי

מקסימה. פשוט מקסימה.

רותי.

היא מחסרת פעימה בלבל רואיה.

אז לקחת ממנה את השיער והמבט, השארת לה משהו  ?

יפיפיה שכזו בטח לא דמיינה שתקרא יום אחד סבתא אווה (-:

ומה נסגר עם החתול? נראה המום

וואו! *

יופי נדיר.

צטט: יעלוק 2009-12-04 23:07:41

יפה בשחור ולבן

תודה

מבפנים ומבחוץ    "על אש קטנה " שיר בשבילה                                   http://cafe.themarker.com/view.php?t=1213560