כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (74)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      13/1/18 12:51:

    צטט: לואיס קרול 2018-01-13 12:27:48

    במקום שהמחשבות שלך נמצאות....שם את נוכחת.

    לפעמים הקרבות הגדולים ביותר הם בין בני המשפחה

    אותם אלו שלא מבינים אותך,אבל את לא מסוגלת להסכים על אי הבנה קטנה 

    כי איכפת לך..........

    לכן במקום שאת הכי נאבקת, מתווכחת, וכואבת.... זה הבית

    המחשה: לפני עשרות שנים הייתי בשבתון בארה"ב.... החדשות לא עניינו אותי כלל

    הם לא דיברו אלי ,כי הם היו מקומיות,או פדרליות, ואולם חדשה קטנה מישראל 

    הייתה יותר מסעירה, מטורנדו שחלף בבוקר באיזור.

    אמור מעכשיו:  במקום שרוצים להבין אותך,שאיכפת לך מאחרים, ולהם ממך......זה הבית

    והמסקנה המתבקשת:   גם כשיש וויכוחים, צריך לעטוף כל אחד מהם בחיבוק, ולזכור 

    שהאיכפתיות היא אם כל עניין בבית.... והוא זה שצריך  להיזכר בערבו של כל יום

    כשחיים את הרגע...ולא מנסים לשנות את כל עולם המחר....

    צעד קטן למשפחה.... הוא תיקון עולם

    שמעון אמרת מאוד נכון ומרגש שמעון! מסכימה איתך ❤

     

      13/1/18 12:49:

    צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-01-13 11:24:28

    הבית הוא במקום בו הלב...
      13/1/18 12:48:

    צטט: OlgaLr 2018-01-12 21:16:22

    מסר מדהים שרי! ועל זה נאמר, אין כמו הבית... בטוחה אני שאת מצליחה להעניק למשפחתך את אותה אוירה וערכים שהעניקה אמך. שתהיה לך שבת שמחה ומהנה! תודה רבה! וכן... אני משתדלת...חיוך

     

      13/1/18 12:27:

    במקום שהמחשבות שלך נמצאות....שם את נוכחת.

    לפעמים הקרבות הגדולים ביותר הם בין בני המשפחה

    אותם אלו שלא מבינים אותך,אבל את לא מסוגלת להסכים על אי הבנה קטנה 

    כי איכפת לך..........

    לכן במקום שאת הכי נאבקת, מתווכחת, וכואבת.... זה הבית

    המחשה: לפני עשרות שנים הייתי בשבתון בארה"ב.... החדשות לא עניינו אותי כלל

    הם לא דיברו אלי ,כי הם היו מקומיות,או פדרליות, ואולם חדשה קטנה מישראל 

    הייתה יותר מסעירה, מטורנדו שחלף בבוקר באיזור.

    אמור מעכשיו:  במקום שרוצים להבין אותך,שאיכפת לך מאחרים, ולהם ממך......זה הבית

    והמסקנה המתבקשת:   גם כשיש וויכוחים, צריך לעטוף כל אחד מהם בחיבוק, ולזכור 

    שהאיכפתיות היא אם כל עניין בבית.... והוא זה שצריך  להיזכר בערבו של כל יום

    כשחיים את הרגע...ולא מנסים לשנות את כל עולם המחר....

    צעד קטן למשפחה.... הוא תיקון עולם

    שמעון

    הבית הוא במקום בו הלב...
      12/1/18 21:16:
    מסר מדהים שרי! ועל זה נאמר, אין כמו הבית... בטוחה אני שאת מצליחה להעניק למשפחתך את אותה אוירה וערכים שהעניקה אמך. שתהיה לך שבת שמחה ומהנה!
      14/11/12 18:14:

    צטט: *גילה* 2012-11-14 15:42:42

    וכמובן רוצה להוסיף שמילותייך על אמך ז״ל מזכירות לי כל כל את אמי שתחייה (להבדיל...). אמי היא הסיבה הכי גדולה שאני רוצה לחזור הביתה.

    בוודאי . . . אין כמו אימא .. .

    עצוב שאין, אז אני משתדלת להיות בשביל כולם. 

      14/11/12 18:12:

    צטט: יורם פרקט 2012-11-14 15:42:40

    ואני מאחל לך ולכולם שהבית שגרים בו הוא המקום שמבינים אותך..

    תודה יורם ~~~ משתדלים, חסרות לי קצת בנות בבית חיוך 

      14/11/12 18:10:

    צטט: *גילה* 2012-11-14 15:39:23

    את כל כך צודקת שרי. מי כמוני יודע שבית זה לא הבניין שאתה גר אלא היכן שאתה מרגיש הכי נוח. במקרה שלי אני מדברת במובן גדול של ארצות, ואת יודעת למה אני מתכוונת. ** love u

    כן . . . מבינה אותך ♥ נשיקה 

      14/11/12 15:42:
    וכמובן רוצה להוסיף שמילותייך על אמך ז״ל מזכירות לי כל כל את אמי שתחייה (להבדיל...). אמי היא הסיבה הכי גדולה שאני רוצה לחזור הביתה.
      14/11/12 15:42:
    ואני מאחל לך ולכולם שהבית שגרים בו הוא המקום שמבינים אותך..
      14/11/12 15:39:
    את כל כך צודקת שרי. מי כמוני יודע שבית זה לא הבניין שאתה גר אלא היכן שאתה מרגיש הכי נוח. במקרה שלי אני מדברת במובן גדול של ארצות, ואת יודעת למה אני מתכוונת. ** love u
      12/11/12 20:00:

    צטט: הדס זיגדון 2012-11-12 19:44:03

    שרי

     

    המילים שלך מרגשות...

    איזו הערכה יש לך לאימך

    ורצון להיות כמוה...

    בבניית בית עם חום ואהבה

    אני בטוחה שאת מיישמת ומשתמשת

    בכלים שהיא נתנה לך

    יהי זכרה של אימך ברוך

     

    בדרך כלל זה מתחיל מהסבתא...

    עובר אל אמא...

    ואלינו...

    הנכדות...בנות

    תודה הדס. את מרגשת אותי במילים שלך ~~~ ♥ 

    ערב טוב

    מהדס.* ~ ערב נפלא!

     

     

     

     

     

      12/11/12 19:44:

    שרי

     

    המילים שלך מרגשות...

    איזו הערכה יש לך לאימך

    ורצון להיות כמוה...

    בבניית בית עם חום ואהבה

    אני בטוחה שאת מיישמת ומשתמשת

    בכלים שהיא נתנה לך

    יהי זכרה של אימך ברוך

     

    בדרך כלל זה מתחיל מהסבתא...

    עובר אל אמא...

    ואלינו...

    הנכדות...בנות

     

    ערב טוב

    מהדס.*

     

     

     

     

      12/11/12 18:36:

    צטט: . ארז . 2012-11-12 10:01:53

    בטוח שאת עושה עבודה נפלאה

    אני משתדלת . . . חיוך תודה ארז ♥ 

      12/11/12 18:36:

    צטט: kimchid 2012-11-12 09:41:17

    יפה התמונה ויפה ונכונה התוספת....

    תודה ~~~~ חיוך 

      12/11/12 10:01:

    בטוח שאת עושה עבודה נפלאה

      12/11/12 09:41:
    יפה התמונה ויפה ונכונה התוספת....
      12/11/12 07:37:

    צטט: מאיה113 2012-11-12 04:29:40

    *הבית המקום בו נמצא הלב:)

     

      12/11/12 04:29:
    *הבית המקום בו נמצא הלב:)
      10/5/10 00:36:

    תודה לך!

    חיממת לי את הלב חיוך

      10/5/10 00:21:


    מקום חם, ארוחות שישי וחג.
    תמיד חיוך,
    מקום שמבינים אותך, מכילים אותך,
    תומכים בך, אוהבים אותך.

     

    תחושות וריחות של געגועים לנוכחות 

    של אמא שאין כמוה.

     

    יהי זכרה ברוך.

     

      10/12/09 21:24:
    תודה הראלה נשיקה
      10/12/09 20:58:

    היי שרי

    מפה אני שולחת לך חיבוק יודעת אני ששנה לא קלה עברה עליך, אבל כמו שאומרים החיים חזקים ואנו ממשיכים הלאה עם מה שהורינו הנחילו לנו, ואימך ממה שאני מכירה אותך נתנה לך בסיס איתן שממנו הנך מה שהנך, אדם מיוחד במינו עם נתינה עומק וכשרונות רבים,

     המוסיקה שספגת בבית אימא ארוחות שישי כל אלו ימשכו איתך הלאה בחיים , כי מה שקיבלת בבית נספג  בדם ואת תנחילי זו לילדיך,  הראלה

     

      9/12/09 16:26:

    תודה לכן, מזי ויהודית,

    כל אחת מכן במילים בי נוגעת.

    מחר זה היום, אותו מקווה לעבור בשלום.

    ואולי גם השמש תחליט להציץ בשבילי.

     

      9/12/09 10:45:
    העלית את זכרה בנגיעה
    מרגשת, ומאד נוגעת.
    תיאור מוחשי וכנה הבא מתוכך
    שרי יקרה לי קוראת אותך
    ומתפעמת על היכולת שלך
    לגעת במיליםצ עד עמקי נשמה.
    תודה ששיתפת .
     
      9/12/09 10:02:


    שרי קסומה ויקרה,

    אימך הזינה אותך בכל הטוב והיקר

    שהיה לה לתת

    בעיקר לב חם..

    היום אָת בית חם לך ולכל אוהביך

     

    יהודית  *

      8/12/09 19:46:
    נשיקהבוכהחיוך
      8/12/09 00:10:


    צבט לי בלב כשקראתי אותך. מה אני אגיד לך, יקירה, בטוחה שתיצרי בית לא פחות חם ומבין מזה שאימא שלך יצרה!

    ובאנגלית יש את האימרה הידועה, שאותה אני תורמת -

    HOME IS WHERE YOUR HEART IS

    *

    אלומה

      7/12/09 22:56:
    תודה!!! נשיקה
      7/12/09 22:52:

    יהיה זכרה ברוך! שרי

    ויש חילופי משמרות,

    אני עשיתי את זה כבר בעודה  אמי בחיים,

    כשלא יכלה יותר לארח בחגים ובהיותי הבכורה לקחתי על עצמי את תפקידה,

    כל שנה , כשאני ניצבת בהזכרה ליד הקבר שלה,

    הכאב הצובט הלב אינו עובר, רק מתרחק כאילו,

    ואני מוצאת את עצמי שוב ושוב באותה נקודת ההתחלה

    של ילדה קטנה מולה ,כפי שהיא הותירה אותי.

    חיבוק גדול, המון כוחות

      7/12/09 22:49:

    את יודעת שאני הכי מבינה אותך...

    עשית לי כואב והזכרת לי שגם לי אין אותה...

      7/12/09 22:46:

    'הזכרונות עברו דירה '
      7/12/09 21:16:
    נשיקה
      7/12/09 20:30:


    *

    שרי יקרה

    את וודאי זוכרת,

    למה אני מתרגשת איתך.

    אך אומר,

    כי הזכרונות ישארו עימנו לעולם,

    ועלינו להתחבר,

    לבית הפנימי שלנו

    לעצמנו.

    הורינו היקרים מכל,

    הם שהביאו אותנו

    לרגע יצירת ההוויה שלנו.

    והנשמה שלנו בחרה בהם

    כבסיס לבית זה.

    יהי זכרה ברוך!

    באהבה

    אריאלה

      7/12/09 19:17:

    צטט: elshir 2009-12-07 19:08:52


    את כזאת שרי יקרה

    כזאת...

     

    הבית שלך הוא לא יכול להיות אחרת.

    נשיקהנשיקהנשיקה!!!

     

      7/12/09 19:08:


    את כזאת שרי יקרה

    כזאת...

     

    הבית שלך הוא לא יכול להיות אחרת.

      7/12/09 18:25:
    תודה רינת נשיקה
      7/12/09 18:10:


    שרי יקירתי

    .

    כמה ריגשת אותי במילים שלך

    אין דבר יותר יקר מאמא בעולם

    אמא זה הבית

    והבית זה אמא

    .

    יהי זכרה ברוך

    .

      7/12/09 16:27:

    באמת תודה לכולכם!

    כיף לי ש"יש לי אתכם",

    חלק בוירטואליה, חלק גם במציאות,

    וכולכם נוגעים בי.

    הרגשתי את החיבוק והנשיקה מהמילים. נשיקה

      7/12/09 15:59:


    שרי יקרה -

    זה הבית שגרתי בו

    ריגשת אותי במילותייך

    כתבת מתוך לבי

    לך התודה

    וחיבוק חזק עכשיו ויותר

      7/12/09 13:05:

    נפלא.

    אהבתי את התמונה והמלל.

    תודה לשיתוף.

    *

      7/12/09 11:32:

    שרי לזכור, גם בתוך הבית לא תמיד מבינים אותך,

    צריך גם בבית לטפח את ההבנה.כי לעיתים נוטים אנו לזלזל באנשי הבית, כי ממילא הם יבינו אותנו - לא בהכרח.

      7/12/09 09:16:

    צטט: ליריתוש 2009-12-07 07:39:18


    שרי יקרה שכמותך,

    מרגשת - אחרי כל מה שכתבו כולם - נשאר לי רק להצטרף מכל לבי,

    אשרייך שזכית!

    והאמירה היא נכונה, שכן הבית הוא בלבנו יותר ממה שאנו בלב הבית.

     

     


      7/12/09 09:16:

    צטט: ליריתוש 2009-12-07 07:39:18


    שרי יקרה שכמותך,

    מרגשת - אחרי כל מה שכתבו כולם - נשאר לי רק להצטרף מכל לבי,

    אשרייך שזכית!

    והאמירה היא נכונה, שכן הבית הוא בלבנו יותר ממה שאנו בלב הבית.

    (מוסיפה ביאור: שכן הבית הוא דומם, אין הוא יכול לרחוש כל יחס כלפינו, אלא אנחנו כלפיו אם נבחר בזאת והיכן שנבחר.)

     

      7/12/09 09:12:

     

    זה כ"כ מוכר ..

    גם אחרי 22 שנים , הבית של ילדותי , של אימי חסר לי .

    ואפילו שנסתי לייצור משהו דומה ,זה לעולם לא יהיה דומה .

     

    יודעת , אחרי שעזבתי את "הקן" המשותף ,עם שניים מילדיי , שאלתי את היפה שלי ,אם היא מתגעגעת לבית שהיה שלה מיום הולדתה ..

    תשובתה היתה : הבית שלי זה איפה שאת נמצאת..

     

    ווכה זה גם איתך ועם משפחתך ,,

    כל היתר זה רק קירות ,נסח טאבו

    ולפעמים מריבות של מי הבית..

     

      7/12/09 07:39:


    שרי יקרה שכמותך,

    מרגשת - אחרי כל מה שכתבו כולם - נשאר לי רק להצטרף מכל לבי,

    אשרייך שזכית!

    והאמירה היא נכונה, שכן הבית הוא בלבנו יותר ממה שאנו בלב הבית.

      7/12/09 07:36:

    ביתי הוא מבצרי.

    אמך העניקה לך כל כך הרבה.

    אז עכשיו תהפכי ביתך למקום

    בו אליו תמיד תחושי את אותו

    הבטחון שגדלת לתוכו..

    נרגשת בשבילך וחווה את געגועייך לאמך..

    אוהבת אותך שרי

      7/12/09 07:02:

    שתי זכויות גדולות נפלו בחיקך:

    שהכרת אותה, שידעה ליצור בית כזה,

    ושעכשיו יש לך הזדמנות לישם את מה שלמדת ממנה. 

    געגועים הם דבר לא קל, אבל אני חושבת שהאהבה שלה מלווה אותך לכל מקום. 

    מאחלת לך שתזכרי את האהבה, גם בגעגועים. 

      7/12/09 04:42:

    צטט: מנוחת נפש 2009-12-06 21:31:01


    שרי את אחת הנשים המדהימות שפגשתי

     

    אני בטוחה שאת לא צריכה ליצור את הבית , אלא כבר יצרת אותו

     

    בת מיוחדת לאמא מיוחדת

     

    ואכן הבית הוא כל מה שאמרת

     

    הוא המקום שמחבק אותך בחום ואהבה

     

    עוטף אותך בביטחון של שייכות

     

    חיבוק גדול ונשיקות ממני אליך

     

    אשה יפה ומאירה

     

    תודה לך נשמה טהורה

     

    מכיוון שלכתוב אין כמוה בתאור ובחירת המילים הנכונות,

     

    אני מצטרפת ומזדהה עם מנוחה,

     

    ומוסיפה,

    כי אין כמו הבית,

     

    בית הוא כל מקום בו את יוצרת את ביתך,

     

    בו האבה מקיפה אותך,

     

    ואת מרעיפה אותה על דייריה.

     

    לפי מה שהספקתי לראות,

    \

     

    אין לי כל ספק שביתך הוא הבית שהיית רוצה שיהיה לך,

     

    בית מלא באהבה,

     

    שבוע נהדר לך,

    מלא באהבה, 

     

    וברגעי קסם ואושר,

     

    שרה קונפורטי

     

     

      7/12/09 00:00:


    ה - בית   הוא המקום בו

    אנחנו מרגישים בית...

     

     

    ונשיקהגדולה מכל הלב.

      6/12/09 22:27:

    תמיד עם נושאים המחממים את הלב-כל הכבוד-פתאום חשבתי על הצב שהולך עם ביתו על גבו-ומי באמת מבין אותו?

      6/12/09 22:10:

    מחזק את ידך ומחבק 
      6/12/09 22:01:


    שרי,

    אני מאמינה שיצרת בית כזה,

    בית חם ואוהב,

    מאוד מבינה ללבך ,

    החסר, והגעגועים אינם מרפים.

    והזכרונות הטובים הם האוצר שנשמר.

    דבי

      6/12/09 21:33:


    נכון , בית הוא המקום מקבלים אותנו באהבה .

    בית הוא במקום בו נמצא הלב .

    ואני מביאה לך את זה לא כי זה תוכן שלי

    אלא כי יש שם משהו שאני בטוחה שמלטף בעדינות

    מקומות כואבים .

     

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1071619

     

    הכאב שלך מעיד עד כמה היית אהובה - וזו ברכה , מתנה גדולה .

    ולבנות בית כזה בעצמך - זה בעיני לכבד , להעריך את המתנה ,

    לחגוג את שמחתך מזה שקיבלת אותה .

     

      6/12/09 21:31:


    שרי את אחת הנשים המדהימות שפגשתי

     

    אני בטוחה שאת לא צריכה ליצור את הבית , אלא כבר יצרת אותו

     

    בת מיוחדת לאמא מיוחדת

     

    ואכן הבית הוא כל מה שאמרת

     

    הוא המקום שמחבק אותך בחום ואהבה

     

    עוטף אותך בביטחון של שייכות

     

    חיבוק גדול ונשיקות ממני אליך

     

    אשה יפה ומאירה

     

    תודה לך נשמה טהורה

      6/12/09 21:11:

    יקירתי אין כמו בבית

    חיבוק:)*

     

     

      6/12/09 21:10:

    הי שרי

    הבית היה עבורי בית סבי וסבתי

    וכשהם "עזבו" נותר בליבי חלל ענק

    שבעצם רק את כעת

    הצלחת לבטא אותו עבורי במילים.

    תודה לך

    *

    נויה

      6/12/09 21:09:


    שרי יקירה..

    ראשית יהיי זכרה של אמך מבורך

    בזמן הקצר שאנו מכירות....אני יכולה להבחין אצלך המון מהתכונות  שהיו באימך זכרה לברכה

    אין לי כל ספק שאת מנהלת בית ומשפחה בדיוק כמו שהיה לך

    ויש לך משפחה מאושרת ושמחה כפי שאת היית

    באהבה

    מזי

      6/12/09 21:07:


    שרי,

    הבית הזה בתוכך,

    את לוקחת אותו איתך לכל מקום,

    יום אחד תגלי אותו,

    ואז

    תהיי שלווה ומאושרת.

      6/12/09 21:04:

    אינסוף דרכים לכל אחד לפרש את בית

    והמשפט שרשום על התמונה נראה לי צר מלהכיל.

    ואת שרי היקרה, וודאי לי שהינך רואה בבית יותר מהבנה גרידא.

    לא, לא הכל מובן לדעתי

    לא ההבנה ולא האהבה ובכלל...

    מה גם שנראה שת הרבה יותר מהבנה

    יודעת להיות, להכיל כאדם, כאישה וכאם גם כשלא מבינה

    כך חוויתי בהיכרותי המעטה איתך

     

    פאצ'י
    * : )

      6/12/09 20:57:


    שרי יקרה

    את יצרת את המקום הזה

    עבור בעלך מיום שהתחתנתם

    עבור בנייך מיום שנולדו

    עבור אביך מיום שנפטרה אימך

    החלל גדול ובלב כואב

    וקוראים זאת בין השורות ובתוך המילים

    כשילדיך יתחתנו ויבואו לארוחות שישי אצלך

    עם נשותיהם וילדיהם תרגישי את האושר

    שגרמתם (את ואחיך) כל יום שישי לאימך

     

      6/12/09 20:52:


    אשרייך שזכית בכזה בית חם ואוהב

    ובאם כה מיוחדת.

    זה אינו מובן מאליו...

    אני משוכנעת שבזכות מה שחווית, ראית, הרגשת,

    יש ביכולתך ליצור בית שכזה

    ואולי כבר יצרת ואינך מודעת...

    חיבוק גדול !

      6/12/09 20:44:


    הקפה כאן זה בית, לא?

    בני

      6/12/09 20:32:

    שרי יקרה שלי!

     

    זכית באמא נהדרת שלימדה אותך כיצד לבנות את הבית לו את מייחלת.

     

    כל דבר בעיתו חביבתי, אלה חוקי הטבע.

     

    אסור לשקוע לתוך הדכדוך, צריך תמיד ללכת קדימה ולחפש תמיד את הטוב, את האור.

     

    מבינה אותך היטב ומחבקת אותך.

     

    *

     

    אסתי

     

     

      6/12/09 20:29:
    * יהי זכרה ברוך שבוע טוב
      6/12/09 20:25:

    עכשיו את יוצרת בית - בהווה - ולפי הכרותי איתך הבית שופע אהבה ממך.
      6/12/09 20:23:

    אמא  אמא....

    מה  להגיד  לך  מתוקה ?

    מבינה  אותך..

    מזדהה  אתך..

    הגעגועים  לעולם  לא  מרפים..

    גם  אם  כולם  סביבנו,

    אמא  חסרה   ונדמה  שאין

    לנו  אף  אחד...

    יותר  נכון  , אף  אחד  שאוהב

    אותנו  כפי  שהיא   אהבה...

    תחושה  קשה  ועצובה..

    מחבקת  אותך  בחום !

    סאלינה

     

      6/12/09 20:22:

    שרי יקירתי - כבר כתבתי לך בעבר - ואני כותבת שוב...

    אשרייך שזכית בבית חם ואוהב כל כך (לפי התיאורים שלך זה כמו באגדות...:))

    בטוחה שעם ה"כלים" שיצאת - יצרת גם תא אוהב במשפחה הנוכחית שלך.

    (ואני... את יודעת... ראית... אושר גדול במשפחה הנוכחית...:))

    תודה לך שרי - ותחגגי את ה"כאן ועכשיו" הכי שאת יכולה :))

     

    אני חושבת שאת הבית הזה יצרת

    הבית זה המקום הבטוח
    של הזכרונות,הקולות והניחוחות,הצבעים והדמויות.

    יהי זכרה של אמך צרור בצרור החיים*

    אוהבת אותך

    השש שנים שלי בלי אמא, נראות כמו השנה הראשונה שלך

      6/12/09 20:16:

    "מקום שמבינים אותך, מכילים אותך,
     תומכים בך, אוהבים אותך." *

     ואת, שרי, זכית לבית כזה.

     אני קוראת אותך ומתרגשת. 

     מחבקת תמיד נשיקה

      6/12/09 20:15:

    כיתומה ותיקה, עתירת שנים.

    זה לא נהיה קל.

    אך לומדים לחיות עם החלל

    בעיקר זה שאת ממלאת לעצמך.

    הרבה סבלנות אורך ואהבה לעצמך

    והשאר יבוא מאליו

      6/12/09 20:14:

    מבינה כל מילה

    ואיתך מזדהה

    אין כמו אמא אהובה

    וחסרונה....!!!

    (חסרה לי מגיל 28)


    שרי,

    את החלל והחסר קשה להשלים,

    רק למלא אותו בצורה אחרת

    בה אנו יודעות לעשות את הדברים

    בדרכנו שלנו.

     

    יכולה להזדהות איתך

    עם הגעגוע.

     

    גם לי אמא חסרה .

     

    וחוצמזה - את בהחלט יצרת

    בית לתפארת,

    ו...כמעט נבחרת כדורגל...

     

    בינתיים חיבוק.