כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    שחר לאודון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עוד גלריות (2)

    Different Photos

    59 תמונות

    האמנות שלי

    18 תמונות

    תגובות (6)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      14/8/10 22:54:

    צטט: שחר לאודון 2010-08-14 16:34:02

    צטט: ריקי פרנקל 2010-08-13 19:24:19

    שחר היי, אפשר לשאול למה התכוון המצייר?

     

    היי ריקי,

     

    אני חושב שזו המלצה לכל מי שנסחף עם הסקסואליזציה המופרזת של פרויד לכל מוטיב שהוא.

    אולי: "כשאתה מתחיל עם הפרויד שלך, אל תשכח לשים אמצעי הגנה". :)

    בכלל, קונדום על האף יכול להיות רעיון טוב למי שמצונן קשות, לא?

     

    שחר היי,

     

    זה נכון שפרויד היה מטפל שפירש את כל הקונפליקטים כנובעים מתסביך הסירוס, והיה חודרני כמטפל, ולא הייתי רוצה להיות מטופלת שלו (בטח היה מפתח לי עוד כמה תסביכים נוסף לאלו שיש לי). אבל בתור תיאורטיקן הוא היה מדהים, ומבחינה זו אני חושבת שהיתה לו נשמה יתירה. קודם כל הוא פיתח תיאוריה על הלא-מודע, ובכך ייסד את תורת הפסיכואנליזה, שעברה דרך ארוכה מאז ייסד אותה, אך הוא נתן את התשתית להבנה ואת הכלים הטיפוליים: גילה את חשיבותם של חלומות ופליטות פה וסתם דברים של "אגב" בטיפול. עד לתקופתו לא חשבו כלל שלשנים הראשונות בחיים יש לה חשיבות בהתפתחות הילד, והוא גילה את חשיבותם הרבה של חיי הנפש של התינוק, גילה שבטיפול מתרחשים תהליכים חשובים מאד בין המטפל למטופל, המשחזרים את היחס של הילד להוריו בשנים הראשונות. בנוסף, הוא התנהג מאד יפה למטופלים שלו (אשתו אפילו היתה דואגת להאכיל את אלו שלא היה להם מה לאכול). בקיצור הוא היה גאון, וכפי הנראה גם בעל רגישות רבה. בסוף ימיו שינה את התיאוריה שלו וכתב על דחף החיים ודחף המוות (איך לא, בהתחשב בתקופה שחי בה). וכאן נכנסת גם חשיבותו של הדחף להרוס, ולא רק הדחף המיני. בתקופה מאוחרת יותר, הדגש של הפסיכואנליזה עבר לשנה הראשונה להתפתחות התינוק, לקשר שבין התינוק לאמו. בניגוד לדגש שפרויד שם על הקשר שבין שלושה: האב, האם והתינוק, הועבר הדגש לקשר הדיאדי שבין האם לתינוק: זה הבסיס;  ובהמשך מתווסף האב לקשר - האב הוא המפריד את הסימביוזה, הוא זה ששם את הגבול בין האם לתינוק, "בשם האב".

      14/8/10 16:36:

    צטט: barbarai 2010-08-13 11:47:28

    שחר
    מאוד אהבתי את הציור שלך ,אני מצליחה לראות את המבט
    והנוכחות של פרויד,מבט של תקופה ותפיסת עולמו אחלה....
    אוהבת את העבודות שלך....

     

    הי,

     

    שמח בשמחתך. פרויד הוא דוגמא[ן] מעולה בשביל לתאר את התקופה.

     

    שיהיה לך יום מקסים ונטול תסביכים,

     

    שחר

      14/8/10 16:34:

    צטט: ריקי פרנקל 2010-08-13 19:24:19

    שחר היי, אפשר לשאול למה התכוון המצייר?

     

    היי ריקי,

     

    אני חושב שזו המלצה לכל מי שנסחף עם הסקסואליזציה המופרזת של פרויד לכל מוטיב שהוא.

    אולי: "כשאתה מתחיל עם הפרויד שלך, אל תשכח לשים אמצעי הגנה". :)

    בכלל, קונדום על האף יכול להיות רעיון טוב למי שמצונן קשות, לא?

      13/8/10 19:24:
    שחר היי, אפשר לשאול למה התכוון המצייר?
      13/8/10 11:47:
    שחר
    מאוד אהבתי את הציור שלך ,אני מצליחה לראות את המבט
    והנוכחות של פרויד,מבט של תקופה ותפיסת עולמו אחלה....
    אוהבת את העבודות שלך....
      13/8/10 11:46:
    שחר
    מאוד אהבתי את הציור שלך ,אני מצליחה לראות את המבט
    והנוכחות של פרויד,מבט של תקופה ותפיסת עולמו אחלה....
    אוהבת את העבודות שלך....

    פריטים נוספים בגלריה