אה, נזכרתי...

דמעות הן נהרות החיים...

ועוד דבר על דמעה:

בליקוטי מוה"רן מסבירים על דמעות

שדימעה מלוחה היא רחמים עצמייים, 

ודמעה מתוקה, היא על השכינה .

כשאדם מזיל דמעה על חברו, 

כאילו בוכה על השכינה שהסתלקה,

לכן , כשאדם בוכה על עצמו, 

שימיר מיד מחשבתו על חורבן הבית, 

ואז תהפך הבכיה מרחמים עצמייים 

לבכייה על השכינה...

משהו כזה, מצטערת אם לא ממש דייקתי.

שבוע נפלא שיהייה 

:)).

חזק ועצמתי.

אוהבת את הסגנון...