מרוה, אמאומאו - זו שמחה גדולה עבורי לחלוק איתכן מחזה שכזה.
תודה רבה על ביקורכן ומחמאותיכן - הם מגדילים את סיכויינו לראות עוד כאלה... :-})

וואהו! צילום מדהים.
משערת שצריך המון סבלנות כדי לתפוס
טבע חי כזה.
כל הכבוד. מקסים.
אירית
ערפלי - קבלי את דברתי... היא נחמדה מאוד גם מקרוב, למרות שכנראה צריך להתרגל.
אנחנו מותנים נגד הצורה הזו, כמו כל בעלי החיים האחרים, בגלל הצבעים והעיטורים שנועדו להרתיע טורפים. ולנו, יש
כלים שאמורים לאפשר לנו לגבור על אפקט זה. אני מרגיש שהמאמץ כדאי...
אני מסכים בכל לבי - חרקים נראים שונים מאוד מקרוב... טוב שהם קטני מימדים, כיום... :-})
תודה רבה על מחמאתך, שכרגיל מחממת את ליבי.
אריק רי. - תודה גם לך, מקרב לב. אני מוצא את ביקוריך מהנים מאוד.
רוני מרום - תודה על המחמאה. ברוך הבא לדף שלי.
לא כ"כ נעים לי לכתוב את זה ואפילו לחשוב את זה אבל דבורה,אולי מוטב לה שנראה אותה רק בגודל הטבעי...
בגדול היא די מפחידה אבל הצילום נפלא!
ואני מתפעל, ונהנה כל כך מתגובותיכן, ידידותיי... מהאסוציאציות, חוש ההומור...
תודה מקרב לב לשתיכן, רחלי45, כנפיים, על החמימות שאתן מקרינות.
ולאפרת - הרוח הגלילית, ול-prince hamlet, על הכוכבים... החמימים אף הם, בדרכם... :-})
מופלא!
כאילו היא הגיעה לבדיקה אצל רופא העיניים
והיא זו שהתקרבה אל המכשיר.
תודה רבה.
המשך נא לנסוע ולטייל בנופי ישראל.
(מותר לך גם במקומות אחרים :-) )
אילה
אני מתפעלת מהיופי של התמונה
איך הצלחת להתקרב כל כך,
היא נראית כל כך ברור.
במבט ראשון נדמה שהליקופטר מתקרב אליך.
מעולה.
דבורת דבש על שיח מרוה ריחנית.
צולם ברמת אדמית, הגליל העליון, ינואר 2010, בחום של שלושים ושש מעלות בשמש.