תודה רבה, אריק רי. - הגדרתך הקצרה קולעת עמוק לתוך נפשי, מסבה לי הנאה גדולה.
qi - גם דברייך שלך... גורמים לי עונג גדול. אין הרבה דברים המשמחים אותי יותר מאשר הידיעה ש-"הדלקתי" מישהו על נושא כלשהו. זהו, אני מרגיש, אחד הפרסים המילוליים היקרים ביותר שאפשר לקבל כאדם.
לינק מוצלח מצאת, גבירתי... :-}) - הנה, כגמול, אחד אודות בעלי החיים בישראל:
http://www.tatzpit.com/Site/pages/inPage.asp?catID=9
רחלי45 - וגם את, גבירתי, מסבה לי אושר. מאותו סוג. אני מקווה שבהמשך הכרותנו, ואולי בגללה, גם תתרגלי לעצור ולרדת לראות...
ההנאה מהנוף... זו היא אחת הצורות בה השטח קורא לך לבוא אליו... :-})
כנפיים - הוא מנסה לחקות משהו...
אינני בטוח שזה דווקא פרח... אני מקווה להבין, לבסוף, מה זה בדיוק... :-})
אני אסיר תודה לכולכם, מגיביי, חבריי, על הזכות שאתם נותנים לי לשתף אתכם בחוויותיי.
נהדר.
וסוג של אבסורד בעיניי,
שזה נראה קצת כמו פרח מלאכותי שמנסה לחקות פרח טבעי.
:)
ממש מגיש את הטקסטורה, נוסף לצבעים, לחדות, ליחידאות.
תודה.
למדתי דברים חדשים על הפרח
המהמם הזה.
וגם אני השבוע עברתי ליד אליקים בדרכי לצפון
אבל לא ירדתי מהמכונית כדי לראות פרחים.
נהנתי מהנוף מרחוק.
היצורים האלה הם דוגמני צמרת, אפרת.
לפעמים, נופלת בחלקי הזכות לראות זאת בעיניי, ולעיתים רחוקות הברכה להצליח ולהראות גם לך חלק מגובהה של הצמרת הזו...
עם זאת, אני נוצר בהנאה, בליבי, את מחמאותייך גבירתי, כמו את זו שלך, מרוה.
ערפלי - אכן, יש משהו תכשיטי במבנה הזה... מעניין אם מעצבת מוכשרת הייתה יכולה ליצור חיקוי במתכת... :-})
המוטות אינם אבקנים, אגב. יש לפרח גם כאלה, רגילים למראה. טרם נתקלתי בהסבר למוטות השקופים, אבל אני ממשיך לקרוא... ארשום follow up כשאדע.
תודה לשלשתכן, גבירותיי - כתמיד, מעומק ליבי.
רבקה - כמה שנהניתי מההעוויה... :-})
ובאופן כללי מתגובתך המחמיאה...
עירנית - גבירתי מתכוונת ללשון פר מצויה. וגם שם ישנם גווני ביניים, עד לבן.
תודה רבה לשתיכן, גבירותיי, על ביקורכן, ולכם תמי ליבנה ואריק רי. גם על כוכביכם.
כדי שלא יראו אותם? אם אין רואים אותם, מי יתייחס אליהם?
כדי שיראו אותם? איזה מאביק מיטיב לראות שקוף מצבעוני?
ואולי הוא טרם \"החליט\", מין מצב ביניים בעוד הוא חוכך ב-"דעתו"?
צולם בשדות מושב אליקים, ליד יקנעם, ינואר 2009.