לתאור פרחי השקד

לתאור פרחי השקד,

לא יושיעני מגדיר-הפרחים

ואף המילון לא ימלא מבוקשי ...

ואילו המילים חוטפות אותי

אל מלכודת המליצה,

והמליצה פוגעת במשמעות

ומשבחת את פגיעתה,

כזכר המכתיב לנקבה את ריגושיה

וכיצד יקרינו פרחי השקד בשפתי שלי

והלא אני ההד ?

הם שקופים כצחקוק של מים שנבט

על הענפים מחמת בושה מפני הטל ...

והם קלים כמשפט מוזיקלי לבן ...

והם רפים כהבזק של רעיון

הצופה על אצבעותינו

ונכתבנו לריק ...

והוא

סבוך

כבית של שיר שלא ניתן

להעלותו באותיות.

מחמוד דרוויש