מרביליוזו - לא מדאים, לא מאמם - נהדר
תגובות (42)
/null/text_64k_1#
הבאתי מברצלונה שני שעונים הרבה יותר יפים, אחד סווטש-קלאב הכי מקושקש בעולם. הנה
התאפקתי בסבלנות
חיכיתי בציפיה מרוכזת עד הדקה ה 1:45 בערך
רציתי שיעשה לי טוב
כמו שהבטחת
אבל לא הבנתי מילה 
לא "נפלתי" מהשיר. אני אוהבת שירים יותר דרמטיים.
תמונה יפהפיה.
כמה כיף לראות אישה מאושרת, שלמה עם עצמה, צבעונית, קורנת, מחייכת.
זה מדבק.
האיפור המועט נראה מצויין.
בקיצור - תמונה מושלמת.
מאחלת לך המון רגעים שמחים כאלה.
וגם לי. למה לא?
) חחחח - הבן שלי הצעיר, שאנחנו עושים עכשיו שיעורים בצרפתית, שומע ואומר לי: זה שיר שבנאדם שומע לפני שהוא מתאבד! דומניקו מודוניו מת לפני כמה שנים, יהי זכרו ברוך, אחד הגדולים. אתה יודע ש-volare - לעוף - נבחר פעם כשיר האהוב בכל הזמנים? וגם כזוכה האירוויזיון הכי משכנע. איזה קול! אילו כינורות! תענוג!
אורנה לאלו יצאה עכשיו בקולקציה חדשה של כלי עבודה קטנטנים מהשרף האפוקסי שהיא עובדת בו - מפתח שוודי קטן בכתום שקוף וכיו"ב. ממש ממש מקסימים. המון עגילים וצמידים ושרשראות - אתה יכול להשתמש בזה בסטיילינג לצילומים. זה מאוד יפה וצבעוני. היא פחות נותנת בכלים ובידיות ויותר בתכשיטים עכשיו.
וואו - אורנה לאלו. בבית הישן, כל הידיות היו אורנה לאלו. חשבתי שהיא כבר לגמרי נעלמה.
ואף מילה על השיר (והמבצע) - הרמתי ידיים.
העבודה שלי מגניבה. היום אני עורכת המון מידע על חופי גולשים באוסטרליה, כולל הכפר הנידח שבו גר המייסד של אימפריית בילאבונג.
קניתי עפרונות עיניים חדשים שלא נמחקים באיל מקיאז' ליד הבית שלי, כי כמובן היה מבצע ולא יכולתי לסרב למבצע! זה בזבוז משווע! - שמתי שילוב של כחול וירוק בהיר.
תמונה נפלאה וקורנת!
הכי כיף ככה להיות מאושרים מעצמנו ובכלל ביומיום.
אוהבת אותך עם שיער פרוע במידה.
אני תקוע על העיניים שלך גברת מיא
אתמול הייתי בסופר פארם של המיניסטור
וראיתי לקים בתשעה שקלים בכל הצבעים
חשבתי עליך במיידי.
:)*
תודה, תודה!
אני אוהבת את בובי סולו!
מה, זה לא שיר שעושה לרצות לחיות, השיר שהבאתי? ממש לא צריכים אאבה בשביל זה. סתם מזג אוויר כיפי, ים, ספורט, בגדים חדשים (אתמול קניתי עוד זוג מגפיים, בעוונותיי. הוא היה במכירה, לא התאפקתי!) ופשטידת תירס בתנור, באמת, לא צריך יותר.
ובצד השני של התקליט, השיר האלמותי Una Lacrima Sul Viso כמובן.
(מצטער על ההשתפכות, אבל גרמת לי לשטף של נוסטלגיה... זהו, אני נרגע, מבטיח)
הִנָּךְ יָפָה--עֵינַיִךְ יוֹנִים,
שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, שֶׁעָלוּ מִן-הָרַחְצָה:
שֶׁכֻּלָּם, מַתְאִימוֹת, וְשַׁכֻּלָה, אֵין בָּהֶם.
כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה;
שיר השירים, פרק ד'.
והשיר ממש לא עושה לי את זה, מצטערת. על פאברוטי שמעת? :-)
אמנם אני לא חסיד של מוסיקה איטלקית שמאלצית, אבל הזכרת לי שלאבא שלי היה תקליט 45 של בובי סולו עם השיר הקורע Ringo Dove Vai? שהערצתי בילדותי. וואו, איזו נוסטלגיה!
תמונה מקסימה!
השיר.... נו...
כבר הסכמנו שיש דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם....
אתמול, בערך בחצות, אחרי יום רגיל של עבודה (והכנה והפקה לתצלום הבא שלי ל'את'), פתאום התחיל להתנגן לי בראש השיר הזה של דומניקו מודוניו מ-1968: נהדר.
הנה, הקישור בתגובה הראשונה. הקשיבו לו, זה יעשה לכם יום טוב.